המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה עַל כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת מִדָּבָר הַנַּעֲשֶׂה לְשֵׁם תִּקְרֹבֶת לַעֲבוֹדָה זָרָה: עבודה זרה נ''א ע''ב. בֵּין בְּהֵמָה וּבֵין עוֹף בֵּין צוֹמֵחַ וַאֲפִלּוּ מַיִם וָמֶלַח. כָּל שֶׁיֹּעַד וְעָמַד לִפְנֵי הָעֲבוֹדָה זָרָה לְכַבְּדָהּ וּלְשַׁמְּשָׁהּ אָסוּר הוּא בָּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה. וְאִם עָבַר אָדָם וְאָכַל אוֹ שָׁתָה מֵאֵלּוּ כן הביא ספר החינוך שאיסור אכילה מתקרובת העבודה זרה אין בו שיעור, ואפילו על כל שהוא אדם לוקה מהתורה, וזה מפני שכתוב בה ''ולא ידבק בך מאומה מן החרם''. וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא הֲרֵי זֶה חַיָּב מַלְקוֹת.
שֵׁם זֶה שֶׁל ''תִּקְרֹבֶת לַעֲבוֹדָה זָרָה'' חָל עַל הַדָּבָר רַק מִשָּׁעָה שֶׁהוּבָא וְהֻנַּח לִפְנֵי הָאֱלִיל, אוּלָם לִפְנֵי כֵּן עֲדַיִן לֹא חָל עָלָיו שֵׁם שֶׁל תִּקְרֹבֶת וּמֻתָּר הוּא בָּאֲכִילָה וּבַהֲנָאָה ראה בשלחן ערוך (יורה דעה סימן קל''ט סעיף א') ובנושאי כליו שכתבו כן, ואכמ''ל. .