המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שׁוּם אָדָם זָר, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, כְּדֻגְמַת הַקְּטֹרֶת הַנַּעֲשֵׂית בַּמִּקְדָּשׁ ראה ברמב''ם ז''ל הלכות כלי המקדש (פרק ב') ולעיל (מצוה ק''ג) מהם רכיבי הקטורת ואופן הכנתה. בִּרְכִיבֶיהָ וּבְסַמְמָנֶיהָ, ודרשו בגמרא (כריתות ו' ע''ב) שבקטורת על אף שלא עשה במשקל עשייתה, אלא ביחסיות של המדות והמשקולות בהן היתה נעשית – הרי זה חייב, כמו שכתוב ''והקטרת אשר תעשה'' – כל אשר תעשה. והובא ברמב''ם (הם הלכה ט'). עַל פִּי הַמִּשְׁקוֹלוֹת הַנִּזְכָּרִים בָּהּ וּבְאֹפֶן הַקְטָרָתָהּ, מִלְּבַד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָעוֹשֶׂה אוֹתָהּ אַחַת בְּשָׁנָה בַּמִּקְדָּשׁ.
כריתות (ב' ע''א) ורמב''ם (שם). וְהָעוֹבֵר וְעוֹשֶׂה כָּמוֹהָ בְּמֵזִיד כְּדֵי לְהָרִיחַ בָּהּ הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת. וְאִם עָשָׂה הַדָּבָר בְּשׁוֹגֵג הֲרֵי זֶה חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת.