המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שׁוּם אָדָם זָר, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, כְּדֻגְמַת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הַנַּעֲשֵׂית בַּמִּקְדָּשׁ בִּרְכִיבֶיהָ וּבְסַמְמָנֶיהָ, בְּמִשְׁקָלָהּ וּבְאֹפֶן הַרְכָּבָתָהּ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע''ה בַּמִּדְבָּר. כריתות (ה' ע''ב). וְגִלּוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאוֹתָהּ תִּרְכֹּבֶת שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּמִּדְבָּר נֵס נַעֲשָׂה בָּהּ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נֶחְסְרָה, וְנִשְׁאֲרָה קַיֶּמֶת כְּבַתְּחִלָּה, וְלָכֵן לֹא נֶעֶשְׂתָה עוֹד אַחֶרֶת מִלְּבַדָּהּ. וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא תִּתְגַלֶּה וְיִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ בַּמִּקְדָּשׁ לְקִדּוּשׁ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַמְּלָכִים.
רמב''ם הלכות כלי המקדש (פרק א' הלכה ד'). הָעוֹבֵר וְעוֹשֶׂה כָּמוֹהָ בְּמֵזִיד הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת, וְאִם עָשָׂה הַדָּבָר בְּשׁוֹגֵג הֲרֵי זֶה חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת.