המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה עַל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת עַל מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל שׁוּם קְטֹרֶת נוֹסֶפֶת מִלְּבַד זוֹ שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וְשֶׁלֹּא לְהַקְרִיב עָלָיו דָּבָר מִלְּבַד הַזָּאַת הַדָּמִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
רמב''ם הלכות כלי המקדש (פרק ב' הלכה י''א). וְהָעוֹבֵר וּמַעֲלֶה עַל מִזְבֵּחַ זֶה קָרְבָּן אוֹ נֶסֶךְ אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר מִלְּבַד אֵלּוּ שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עַל לָאו מִן הַתּוֹרָה וְחַיָּב מַלְקוֹת.