המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
רַבּוֹתֵינוּ חַכְמֵי הַגְּמָרָא ראה מנחות (צ''ט ע''ב) במשנה. נֶחְלְקוּ הֵיאַךְ הָיָה סֵדֶר עֲרִיכַת לֶחֶם הַפָּנִים עַל הַשֻּׁלְחָן, כָּךְ שֶׁיְּקֻיַּם צִוּוּי הַפָּסוּק ''לְפָנַי תָּמִיד'':
לְדַעַת חֲכָמִים הָיוּ נִכְנָסִים שְׁמוֹנָה כֹּהֲנִים: אַרְבָּעָה לִטּוֹל אֶת שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת הַיְשָׁנוֹת וּבְזִיכֵיהֶן, וְאַרְבָּעָה לְהַנִּיחַ אֶת שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת הַחֲדָשׁוֹת וּבְזִיכֵיהֶן. אֵלּוּ מוֹשְׁכִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין, טִפְחוֹ שֶׁל זֶה נִכְנַס כְּנֶגֶד טִפְחוֹ שֶׁל זֶה שֶׁיּוֹצֵא, לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב: ''לְפָנַי תָּמִיד''.
אוּלָם לְדַעַת רַבִּי יוֹסֵי כָּל שֶׁלֹּא עָבַר עַל הַשֻּׁלְחָן לַיְלָה שָׁלֵם בְּלֹא לֶחֶם נִקְרָא עֲדַיִן ''לְפָנַי תָּמִיד''. וְלָכֵן רַשָּׁאִים אַף לְסַלֵּק אֶת הַמַּעֲרָכָה הַיְשָׁנָה בַּשַּׁחַר, וּלְהַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָכָה הַחֲדָשָׁה בָּעֶרֶב, וְאֵין בְּכָךְ שׁוּם חֲשָׁשׁ.
וְלַהֲלָכָה בהלכות תמידין (פרק ה' הלכה ד'). פָּסַק רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ''ם זַ''ל כְּדַעַת חֲכָמִים לְסַלֵּק וּלְהַנִּיחַ זֶה אַחַר זֶה יַחַד.