המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
אורח חיים (חלק ד' סימן ס'). בְּשׁוּ''ת ''אִגְּרוֹת מֹשֶׁה'' לְהַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵיין זַצַ''ל דָּן הַאִם יֻתַּר לְבַעַל מִפְעָל לְתַכְנֵת וּלְתַפְעֵל אֶת מִפְעָלוֹ בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי שְׁעוֹנֵי שַׁבָּת שֶׁיְּכֻוְּנוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וּבְכָךְ יַרְוִיחַ יוֹם שָׁלֵם שֶׁל יִצּוּר לְלֹא כָּל הִתְעָרְבוּת שֶׁל יַד אָדָם בַּדָּבָר?
וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן בַּדָּבָר בָּאֹרֶךְ הֶעֱלָה לְמַעֲשֶׂה שֶׁאֵין שׁוּם הֶתֵּר לַדָּבָר, עַל אַף שֶׁבְּפֹעַל אֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם פְּעֻלָּה הָאֲסוּרָה מִדִּין תּוֹרָה אוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִכָּל מָקוֹם בִּהְיוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר מִשּׁוּם עֲקִירַת שְׁבִיתַת הַשַּׁבָּת מֵעֲשִׂיָּה וּמִמְּלָאכָה, וּמִשּׁוּם זִלְזוּל בִּכְבוֹד הַשַּׁבָּת, לָכֵן אֵין לְהַתִּיר אֶת הַדָּבָר בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. וְהִסְכִּימוּ עִמּוֹ הָאַחֲרוֹנִים.