המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
רַבּוֹתֵינוּ הַפּוֹסְקִים דָּנִים בְּמִקְרֶה בּוֹ הִגִּיעוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לְבַקֵּשׁ הַלְוָאָה: הָאֶחָד עָשִׁיר וְהָאֶחָד עָנִי, לְמִי מֵהֶם יֵשׁ אֶת זְכוּת הַקְּדִימָה לְקַבְּלָהּ?
וְהָעוֹלֶה מִדִּבְרֵיהֶם כִּי בִּסְתָם כְּשֶׁשְּׁנֵי הַמִּקְרִים שָׁוִים וְדוֹמִים יֵשׁ לְהַקְדִּים כַּמּוּבָן אֶת הֶעָנִי כן כתב רבינו החפץ חיים זצוק''ל בספרו ''אהבת חסד'' (הלכות הלואה פרק ו' הלכה א') ממה שכתבו ''אם כסף תלוה...את העני...''. וכן אמרו בבבא מציעא (ע''א ע''א) שהעשיר קודם לעני. וכן כתב הגאון רבינו זלמן בשלחן ערוך שלו (הלכות הלואה סעיף א'). .
אוּלָם אִם הֶעָנִי מְבַקֵּשׁ אֶת הַהַלְוָאָה לְצָרְכֵי מוֹתָרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְאִלּוּ הֶעָשִׁיר מְבַקֵּשׁ זֹאת לִכְדֵי חַיָּיו אוֹ כְּדֵי לִפְרֹעַ חוֹבוֹתָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲזַי בַּדִּין הוּא לְהַקְדִּים אֶת הֶעָשִׁיר, בִּהְיוֹת שֶׁכָּרֶגַע בַּמַּצָּב הַנּוֹכְחִי הוּא נֶחְשָׁב כְּעָנִי לְדָבָר זֶה ראה בפלא יועץ (ערך הלואה) שכתב שהוא הדין שאם ירויח המלוה מלהלוות לעשיר שעל ידי זה יאכל פירות בהיתר עיסקה גם כן מותר לו להלוות לעשיר. .