המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
כְּבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל שֶׁכָּל מְלֶאכֶת הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה אֲסוּרָה לְהֵעָשׂוֹת בִּכְלֵי בַּרְזֶל, וְאַף יִתְדוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁתּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה הָיְתָה אִלּוּ נַעֲשׂוּ מִבַּרְזֶל עִם כָּל זֹאת לֹא הָיוּ עֲשׂוּיוֹת אֶלָּא מִנְּחֹשֶׁת. אוּלָם תְּמִיהָה גְּדוֹלָה עָלְתָה כן העלה לדון בעל ה''חמדת ישראל'' בספרו ''דגל התורה'' סימן ב'. בְּסִפְרֵי הַמְּפָרְשִׁים הֵיאַךְ סכיני השחיטה הכל מודים שלהביהן היו עשויות מברזל (ראה ברמב''ן הנזכר), והמנורה ראה בגמרא (מנחות כ''ח ע''ב) שם מבואר שמהדין מנורת ברזל כשרה למקדש, וכן הובא שם שבימי מלכות חשמונאי עשאוה כך. עיין שם. סַכִּינֵי הַשְּׁחִיטָה וְהַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ כֵּן הָיוּ כְּשֵׁרוֹת לְהֵעָשׂוֹת מִבַּרְזֶל?
וּבֵאֲרוּ, שֶׁלֹּא נֶאֱסַר הַשִּׁמּוּשׁ בְּבַרְזֶל בַּמִּקְדָּשׁ אֶלָּא בְּמַה שֶּׁבִּכְלַל ''עֲבוֹדָה'' הַשַּׁיֶּכֶת לַכֹּהֲנִים בִּלְבַד. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כן כתב הרמב''ן ז''ל שהשחיטה אניה נחשבת לענין זה עבודה הואיל וכשרה להיעשות על ידי זר. וכמו שפסק הרמב''ם ז''ל בהלכות פסולי המוקדשין (ריש פרק א') שהשחיטה בזר כשרה, ובהלכות ביאת המקדש (פרק ט' הלכה ז') שהדלקת המנורה על ידי זר כשרה. הַשְּׁחִיטָה וְהַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה שֶׁאֵלּוּ אֵינָן בְּגֶדֶר ''עֲבוֹדָה'', שֶׁהֲרֵי כְּשֵׁרוֹת הֵן לְהֵעָשׂוֹת אַף עַל יְדֵי זָר, וְלָכֵן מֻתָּרוֹת הֵן לְהֵעָשׂוֹת בִּכְלֵי בַּרְזֶל.