המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בְּסִפְרֵי הָאַחֲרוֹנִים הָעָלְתָה הַשְּׁאֵלָה הַאִם מֻתָּר לְאָדָם לִרְכֹּשׁ לִילָדָיו מִינֵי בֻּבּוֹת בִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם לְצֹרֶךְ מִשְׂחָק וְכַדּוֹמֶה?
וְהִנֵּה חלק יורה דעה סימן ל''ה. בְּשׁוּ''ת מַהֲרִי''ט כָּתַב לְהוֹכִיחַ שֶׁכָּל אִסּוּר עֲשִׁיַּת צוּרַת אָדָם בּוֹלֶטֶת לְנוֹי הוּא דַּוְקָא בְּאֹפֶן שֶׁעֲלוּלִים לִטְעוֹת אַחֲרֶיהָ וּלְעָבְדָהּ. אוּלָם כְּשֶׁנֶּעֶשְׂתָה לְמִשְׂחָק וּלְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁיִּטְעוּ אַחֲרֶיהָ מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ וּלְהַשְׁהוֹתָהּ בְּבֵיתוֹ וראה עוד בספר ''חכמת אדם'' (כלל פ''ה סעיף ו') להג''ר אברהם דאנציג זצ''ל שכתב גם כן שכל האיסור בזה הוא משום חשד שיחשדוהו, וממילא כיום בדברים שכאלו שידוע שלא לשם עבודה זרה נעשו אין איסור ומותר להשהותם. וכן כתב הנצי''ב מולאז'ין זצ''ל בספרו ''העמק שאלה'' (סימן נ''ז אות ג'). . וְכֵן פָּסַק לְמַעֲשֶׂה מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ''א חלק ז' עמוד רפ''ב. בְּסִפְרוֹ ''הֲלִיכוֹת עוֹלָם''.
אוּלָם הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה שְׁטֶרֵנְבּוּךְ שְׁלִיטָ''א חלק א' סימן תת''ד. ועוד עיין שם שדעתו שכל ההיתר בפגימה הוא לענין להשהותן, אבל לעשותן ולסחור בהן אינו מתיר. בְּשׁוּ''ת ''תְּשׁוּבוֹת וְהַנְהָגוֹת'' הִסְתַּפֵּק בַּדָּבָר וְצִדֵּד לְהַחְמִיר לִפְחֹת מֵהַצּוּרָה כָּל שֶׁהוּא. וְכֵן הֵבִיא בְּשֵׁם הֶחָזוֹן אִישׁ זַצוּקַ''ל שֶׁדַּעְתּוֹ הָיְתָה לְהַחְמִיר לַעֲשׂוֹת בָּהֶן מוּם כָּל שֶׁהוּא.