המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בְּסִפְרֵי הַפּוֹסְקִים הָעָלְתָה הַשְּׁאֵלָה הַאִם בִּבְשַׂר מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם (בְּשַׂר אָדָם) קַיָּם אִסּוּר אֲכִילַת גִּיד הַנָּשֶׁה, אוֹ שֶׁמָּא דַּוְקָא בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה חָל אִסּוּר זֶה?
וְהִנֵּה בְּשׁוּ''ת חלק א' סימן שס''ד. הָרַשְׁבָּ''א כָּתַב מְפֹרָשׁוֹת שֶׁגַּם בִּבְשַׂר אָדָם קַיָּם אִסּוּר אֲכִילַת גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁלּוֹ, הוֹאִיל וְעִקַּר הַצִּוּוּי וְהַמַּעֲשֶׂה הָיָה בְּגִיד יְרֵכוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. וְכֵן כָּתְבוּ בפרק ח' מהלכות מאכלות אסורות. הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ ביורה דעה סימן ס''ה. וְהַפְּרִי חָדָשׁ.
אוּלָם על יורה דעה (סימן ס''ה ס''ק ט''ו). ומכל מקום ראה בברכי יוסף (יורה דעה סימן ס''ה ס''ק ח') שהעלה שאף לסוברים שבשר אדם מותר באכילה מהתורה, מכל מקום יודו שאיסור גיד הנשה יש בו, הואיל ובו היה המעשה, והואיל ויש באדם כף ירך כבבהמה ובחיה. בַּעַל ''עֲרוּךְ הַשֻּׁלְחָן'' זצ''ל הֶעֱלָה בְּדַעַת הָרַמְבָּ''ם ז''ל שֶׁלֹּא חָל אִסּוּר גִּיד הַנָּשֶׁה עַל בְּשַׂר אָדָם, הוֹאִיל וּבָשָׂר זֶה (לָדַעַת הָרַמְבָּ''ם) אָסוּר בַּאֲכִילָה מֵהַתּוֹרָה, וְכָל שֶׁבְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה לֹא חָל עָלָיו אִסּוּר גִּיד הַנָּשֶׁה.