המצוות · דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
דָּנוּ הַפּוֹסְקִים: הַאִם אֶת הַהַגָּדָה יֵשׁ לִקְרֹא בַּהֲסַבָּה אוֹ בְּלֹא הֲסַבָּה?
מָרָן הַגְּרָ''ע יוֹסֵף שְׁלִיטָ''א בְּסִפְרוֹ ''חֲזוֹן עוֹבַדְיָה'' הֶעֱלָה שֶׁאֶת הַהַגָּדָה יָכוֹל אָדָם לִקְרֹא בֵּין יוֹשֵׁב וּבֵין מֵסֵב, וְאֵין קְפֵּידָא בַּדָּבָר.
אוּלָם כן הביא האליה רבא (סימן תע''ג ס''ק ל''ד) בשמו, וכן כתב הפרי מגדים (ב''אשל אברהם'' ס''ק כ''ט). והביאם ספר ''נטעי גבריאל'' (פסח חלק ב' פרק פ''ד). הַשְּׁלָ''ה הַקָּדוֹשׁ זַצַ''ל כָּתַב שֶׁבִּזְמַן הַהַגָּדָה אֵין לְהָסֵב, וְזֶה עַל פִּי דִּבְרֵי פרשת בא (שמות דף מ'). ועיין שם מה שכתב דברים נפלאים על אותם רגעים מרוממים אשר ישראל עוסקים בסיפור יציאת מצרים. הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁכָּתַב שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יוֹרְדִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֶל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֶת קְרִיאָתָם, וּמִפְּאַת כְּבוֹדָם וּכְבוֹד שׁוֹלְחָם אֵין זֶה נָכוֹן לְהָסֵב בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, אֶלָּא לֵישֵׁב בְּאֵימָה וּבִרְעָדָה וּבְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה כְּיוֹשֵׁב מַמָּשׁ לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה.