המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן קָרְבַּן הַחֲגִיגָה עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בביאורו על מצוה תי''ז. בְּסֵפֶר ''מְצוּדַת דָּוִד'' לְהַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד בֶּן זִמְרָא זַצַ''ל שֶׁכָּתַב שֶׁיְּמֵי הָרְגָלִים הֵם הַזְּמַנִּים בָּהֶם מִתְיַחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁכִינַת עֻזּוֹ, הֵן בַּסֻּכָּה שֶׁהִיא הִתְחַבְּרוּת ס''ה (גִּימַטְרִיָּא שֵׁם אַדְנוּת) עִם כ''ו (גִּימַטְרִיָּא שֵׁם הֲוָיָ''ה), וְהֵן בְּמַתַּן תּוֹרָה שֶׁהִיא הִתְחַבְּרוּת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עִם הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּסוֹד שמות י''ט, כ'. ''וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי'', וְהֵן בְּפֶסַח שֶׁהִיא הִתְחַבְּרוּת קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת ישעיה י''ט, א'. ''הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם''. וּבִהְיוֹת שֶׁזּוֹהִי בְּחִינַת שִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה הַמִּתְיַחֲדִים זֶה עִם זוֹ, לָכֵן חִיֵּב הַכָּתוּב אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַגִּיעַ אֶל בֵּית הַחֲתֻנָּה הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְהָבִיא עִמָּם מַזְמוּטֵי חָתָן וְכַלָּה הֵם קָרְבְּנוֹת הֶחָג, וְלַלְּוִיִּים צִוָּה לְשׁוֹרֵר בְּדוּכָנָם, וְלַעֲשׂוֹת שִׁבְעַת יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה כְּדֻגְמַת שִׂמְחַת הַנִּשּׂוּאִין.
מצוה פ''ט: שלא נשחט קרבן הפסח בערב פסח בעוד שחמץ ברשותנו
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות כ''ג, י''ח. ועיין בזוהר הקדוש (חדש, ספרא תניינא) מה שכתב לבאר בסודן של הדברים ואכמ''ל.)
''לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי''.