המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר חֻמְרַת הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר בפרשת משפטים ובפרשת שמות. עיין שם. ''טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת'' מֵרַבֵּנוּ הָאֲרִיזַ''ל שֶׁהֵבִיא שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לְהִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לֶהֱגוֹת שֵׁם הֲוָיָ''ה בָּרוּךְ הוּא בִּמְפֹרָשׁ, בִּהְיוֹת שֶׁהוּא גָּדוֹל מְאֹד מֵעַל כָּל הַשֵּׁמוֹת כמובא בפסחים (נ' ע''א) מהפסוק (שמות ג', ט''ו) ''זה שמי לעלם'' בכתיב חסר, מלשון ''העלם'' שיש להעלימו מגודל קדושתו ומעלתו. והזהיר האריז''ל שם שאפילו באותיותיו (יו''ד ה''י וי''ו ה''י) אין להגותו אלא יאמר ''אות יו''ד אות ה''י אות וי''ו אות ה''י''. ויש נוהגים לומר ''יו''ד ק''י וי''ו ק''י''. , וְעַל כֵּן נִכְתָּב הוּא בִּלְבַד וְאֵינוֹ נִקְרָא. וְאַף אֶת שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים מֵהַקְּדֻשָּׁה וּמֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא הִזְהִיר שֶׁלֹּא לְהַזְכִּירָם בִּמְלוֹאָם בַּפֶּה, כיון שבבריאת העולם הקב''ה ציוום שאם ישביעם האדם שיהיו חייבים לקיים שליחותו, ולכן בשומעם שמזכירים את שמם נבהלים הם שלא ישביעום לעשות דבר, ומיד מתעוררים הם להתגרות ולקטרג על המזכירם. ועיין בדברי המהרח''ו ז''ל שם ששאל לרבינו האריז''ל שאם כן היאך אנו מזכירים את שמות ה' בברכות ובתפילות וכיוב''ז, שהרי הם ודאי גדולים וקדושים בהרבה יותר משמות המלאכים?! וענהו שבשמות המלאכים עלולים להתלבש קליפות וזוהמה מהעולם הזה, מה שאין כן שמות ה' שאינם מקבלים טומאה. וכמו שכתב הזוהר הקדוש בענין ''ועברתי בארץ מצרים – אני ולא מלאך'' שלא שלח הקב''ה מלאכים למצריים מחשש שמא תדבק בהם מהטומאה הגדולה ששרתה במצרים. כֵּיוָן שֶׁעַל יְדֵי זֶה עָלוּל הוּא לְהָבִיא עַל עַצְמוֹ הִתְקַנְּאוּת גְּדוֹלָה וְקִטְרוּגִים קָשִׁים חָלִילָה. אֶלָּא יֹאמְרֵם כגון שם ''מטטרו''ן'' יאמר ''מט''ט'' או ''מ''ם טי''ת''. ושם סמא''ל יאמר ''סמ''ך מ''ם''. וכן על זו הדרך. מְקֻצָּרִים אוֹ מְאֻיָּתִים בִּלְבַד. וְזֶה מִלְּבַד הַשֵּׁמוֹת הַשְּׁגוּרִים גַּם בִּשְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים כְּגוֹן: מִיכָאֵל, גַּבְרִיאֵל, אוּרִיאֵל וְכַדּוֹמֶה שֶׁאֵין בָּהֶם חֲשָׁשׁ לְאָמְרָם.
מצוה פ''ז: שלא להדיח בני ישראל אחר עבודת אלילים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות כ''ג, י''ג.)
''וְשֵׁם אֱלֹקִים אֲחֵרִים...לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ''.