המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר גֹּדֶל הַשְׁפָּעַת הָעֲבֵרָה עַל נִשְׁמַת הָאָדָם רְאֵה בְּסֵפֶר ''שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה'' לְרַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זִיעָ''א שֶׁכָּתַב שֶׁנִּשְׁמָתוֹ וְגוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם כָּל אֶחָד מֵהֶם מֻרְכָּב מִתַּרְיָ''ג (613) אֵיבָרִים, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה בְּאֶחָד מֵאֵיבָרָיו פּוֹגֵם הוּא בְּכָךְ בְּאוֹתוֹ אֵיבָר רוּחָנִי, וְנוֹתֵן עַל יְדֵי זֶה כֹּחַ לַחִיצוֹנִים כִּבְיָכוֹל לִסְתֹּם אֶת הַצִּנּוֹר הַמּוֹרִיד שֶׁפַע לְאוֹתוֹ אֵיבָר גַּשְׁמִי הַקָּשׁוּר לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה. וּמִמֵּילָא אוֹתוֹ אֵיבָר מְאַבֵּד אֶת חַיּוּתוֹ, וּפְעָמִים אַף נִפְגַּם אוֹ לוֹקֶה. וְזֶהוּ סוֹד הַפָּסוּק יחזקאל ל''ב, כ''ז. ''וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם'' שֶׁהָעֲבֵרָה מִתְבַּטֵּאת וְנִרְאֵית עַל עַצְמוֹתָיו וְאֵיבָרָיו שֶׁל הָאָדָם. וּמִטַּעַם זֶה בַּעַל עֲבֵרָה הוּא מֻשְׁפָּע בְּשִׂכְלוֹ וּבְלִבּוֹ וּבְדַעְתּוֹ, וּמִמֵּילָא פָּסוּל הוּא מִלְּהָעִיד עֵדוּת בְּבֵית הַדִּין.
מצוה ע''ו: שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות בשביל אחד
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות כ''ג, ב'.)
''לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת''.