המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר חֻמְרַת אִסּוּר ''אֱלֹקִים לֹא תְקַלֵּל'' עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה לְהָרה''ק מִקָּאמָארְנָא זִיעָ''א על התורה (שמות כ''ב, כ''ז). בְּחִבּוּרוֹ ''אוֹצַר הַחַיִּים'' שֶׁכָּתַב שֶׁהַמְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עַל עַצְמוֹ בְּכָךְ שֶׁפַע בְּרָכָה חַיִּים וּמְזוֹנוֹת וְאוֹר אֵין סוֹף מִמְּקוֹר הַבְּרָכָה וְהַטּוֹב. וּמִשֶׁנִּתְמַלֵּא הָאָדָם בְּאוֹתָן הַבְּרָכוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְפַּשְּׁטוֹת הֵן בָּעוֹלָם וּמְחַיּוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בּוֹ וּמְבָרְכוֹ. וּמִכָּאן תָּבִין גַּם לְהֵפֶךְ שֶׁהַמְגַדֵּף חָלִילָה גּוֹרֵם לְסַלֵּק אֶת כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הַטּוֹבוֹת הַלָּלוּ מִמֶּנּוּ וּמִכָּל הָעוֹלָמוֹת, וּבְכָךְ מֵמִית וּמַחֲרִיב הוּא עוֹלָמוֹת רַבִּים, וְלָכֵן מִתְחַיֵּב לֹא עָלֵינוּ מִיתָה בִּסְקִילָה.
מצוה ע''א: שלא לקלל הנשיא
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות כ''ב, כ''ז.)
''וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר''.