המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר מִצְוַת הַמִּילָה עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה פרשת לך לך. בְּסֵפֶר טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת מֵרַבֵּנוּ הָאֲרִיזַ''ל שֶׁכָּתַב כִּי בְּעֵת הִוָּלֵד הָאָדָם יֶשְׁנָם כֹּחוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה הַמְיֹעָדִים לוֹ, וַאֲמוּרִים לֵירֵד וְלִשְׁרוֹת עַל כָּל גּוּפוֹ. אוּלָם בִּכְדֵי שֶׁלֹּא תְּקַבֵּל הָעָרְלָה, הִיא הַקְּלִפָּה הַסּוֹבֶבֶת אֶת הַיְסוֹד שכן אותו מקום הוא המקום ממנו יוצאים מותרות הגוף, הם החיצונים שמקורם ההיפך מהקדושה, וכלל בידינו שהיכן שנמצאת הקדושה – שם נדבקת הטומאה לנסות לעשוק ולגנוב לחילותיה. וד''ל. , מִכֹּחוֹת קְדֻשָּׁה אֵלּוּ, לָכֵן נִמְנָעִים אוֹתָם חֲסָדִים מִלִּשְׁרוֹת שָׁם עַד עֵת הֲסָרַת הָעָרְלָה מִן הַיְסוֹד. וְרַק לְאַחַר שֶׁמְּסִירִים אָנוּ מִמֶּנּוּ אֶת הָעָרְלָה, וְשׁוֹרִים כֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה עַל הַוָּלָד, אֲזַי נִשְׁלַם הָאָדָם בְּצַלְמוֹ וּבִקְדֻשָּׁתוֹ ולכן נקרא אותו המקום ''חותם ברית קודש'', ששם נחתמת ונשלמת קדושתו. ועוד עיין שם מה שכתב בסוד הפריעה והמציצה והחשיבות הגדולה בעשייתה בפה בדוקא ואכמ''ל. .
מצוה ג': שלא לאכל את גיד הנשה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (בראשית ל''ב, ל''ג.)
''עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה''.