המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר מִצְוָה זוֹ עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד כָּתַב רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זִיעָ''א פרשת בא (שמות דף מ' ע''א). בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כִּי הֶחָמֵץ וְהַשְּׂאוֹר רוֹמְזִים הֵם לְאוֹתָם שַׁלִּיטִים אָרְטִס ,עָרָה רֶצֵי ןֹוגְּכ ,םיִּמַעָה רָאְׁש לַע םיִנֹויְלֶעָּב םיִּנֻמְמַה םיִרָׂשְו אַחֲרָא, אֵל נֵכָר וְכַדּוֹמֶה, וּבִהְיוֹתֵנוּ בְּמִצְרַיִם הָיִינוּ עֲבָדִים לְאוֹתָם כֹּחוֹת. אַךְ עַתָּה בְּמַעֲשֵׂה הַשְׁבָּתַת הֶחָמֵץ מֵרְשׁוּתֵנוּ אָנוּ מַרְאִים שֶׁאֵין לָהֶם עוֹד שְׁלִיטָה עָלֵינוּ, וּבְנֵי חוֹרִין אָנוּ מֵאוֹתָם כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה ועוד עיין שם ובשער הכוונות דרושי הפסח (דרוש ד') שהוסיפו לבאר מדוע נאסרנו בחמץ רק בפסח ולא כל השנה. ואכמ''ל. .
מצוה י''ב: שלא לאכל מכל דבר שיש בו חמץ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות י''ב, כ'.)
''כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ''.