רָמַז הַכָּתוּב – תִּתְחַדֵּשׁ!
בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ כָּתַב לְבָאֵר שֶׁהַטַּעַם שֶּׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל תִּגְלַחַת הַמְצֹרָע הוּא בִּכְדֵי שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא מֵחָדָשׁ, וּכְשֵׁם שֶׁשַּׂעֲרוֹ מַתְחִיל הַיּוֹם לִצְמֹחַ מֵחָדָשׁ כָּךְ גַּם הוּא יַתְחִיל וִיחַדֵּשׁ אֶת מַעֲשָׂיו לַטּוֹב, שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הַחִדּוּשׁ וְהַנְּקִיּוּת שֶׁל גּוּפוֹ מַשְׁפִּיעַ הַדָּבָר גַּם עַל נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ לְהַחְלִים מֵחָדָשׁ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וּנְכוֹנָה וִישָׁרָה. וְכָאן מְגַלִּים אָנוּ כֹּחַ נִפְלָא וְעָצוּם שֶׁהֶעֱנִיק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָאָדָם וְהוּא כֹּחַ הַהִתְחַדְּשׁוּת.
כָּל הַמִּתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂה הַבְּרִיאָה יִרְאֶה שֶׁכָּל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם, מֻשְׁתָּתִים עַל פְּעֻלָּה מַחְזוֹרִית וְגַלְגַּלִּית שֶׁיֵּשׁ לָהּ סוֹף וְיֵשׁ לָהּ הַתְחָלָה, כְּשֶׁכָּל סוֹף הוּא הַתְחָלָה חֲדָשָׁה. כָּךְ תְּנוּעַת מַעֲרֶכֶת צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהַכּוֹכָבִים נָעִים בִּתְנוּעָה גַּלְגַּלִּית וְכָל פַּעַם מַתְחִיל סִיבוּב חָדָשׁ, גַּם עוֹנוֹת הַשָּׁנָה מִשְׁתַּנּוֹת וּמִתְחַלְּפוֹת זוֹ אַחֵר זוֹ, אַרְבַּעַת סוּגֵי הַנִּבְרָאִים הַקַּיָּמִים – דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי וּמְדַבֵּר – גַּם הֵם נְתוּנִים בְּמַעֲרֶכֶת מֻפְלָאָה זוֹ שֶׁל מַחְזוֹרִיּוּת בְּחֹמֶר וּבְצוּרָה שֶׁל חַיִּים וּמָוֶת, צְמִיחָה וּקְמִילָה, הִתְהַוּוּת וְהִתְפָּרְקוּת, כְּשֶׁכָּל סִיֹּמֶת הִיא הַתְחָלָה שֶׁל חַיִּים חֳדָשִׁים. גַּם צִיר הַזְּמַן סוֹבֵב בְּמַעְגָּלִים: הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה הוֹלְכִים וּבָאִים, כָּךְ גַּם שֶׁבְּעֵת יְמֵי הַשָּׁבוּעַוהאמת היא שהעולם כולו מעיד על מעשה הבריאה שהיה בששת ימי המעשה ובשביעי שבת וינפש, בכך שלא תמצא בכל העולם כולו שום אומה או לשון או כת או שבט כל שהוא המונה פחות או יותר משבעה ימים בשבוע, מה שלכאורה בלתי מובן מי התחיל זאת? ואיך כולם פועלים בכזו התאמה מופלאה? אם לא שבורא כל העולמים הטביע את הדבר בבריאתו!!! וְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָהומטעם זה מסבירים המפרשים שהמילה "חודש" היא מלשון "חידוש" לרמוז ללבנה המתחדשת כל הזמן כמו שכתוב "וללבנה אמר שתתחדש", ואף עם ישראל נמשלו ללבנה כלשון הכתוב "יפה כלבנה ברה כחמה" ולכן אומרים אנו בקידוש הלבנה "שגם הם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם". , וְעַל כָּל זֹאת אוֹמְרִים אָנוּ בְּכָל בֹּקֶר: "הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית"מתוך נוסח ברכות קריאת שמע של שחר. וראה בספר "נפש החיים" (שער א' פרק י"ג) שכתב כעין זה. .
וּבֶאֱמֶת צָרִיךְ לְהָבִין מָה הַהֲטָבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָךְ? וְכִי מַה בִּכְלָל הַצֹּרֶךְ לְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת אֶת מַעֲשֵׂה הַבְּרִיאָה? מַדּוּעַ לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְבָרְאָהּ כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמַתְכֻּנְתָּהּ וּבְצִבְיוֹנָהּ מִבְּלִי כָּל הִתְחַדְּשׁוּת? אֶלָּא מִכָּךְ לָמַדְנוּ אֶת הַחֲשִׁיבוּת וְהָעָצְמָה הַמֻּפְלָאָה הַקַּיֶּמֶת בִּפְעֻלַּת הַהִתְחַדְּשׁוּת. גַּם הַבְּרִיאָה עַצְמָהּ מְקַבֶּלֶת "כֹּחוֹת מְחֻדָּשִׁים" בְּכָל יוֹם, וּמִי יוֹדֵעַ אִם הָיְתָה הַבְּרִיאָה עוֹד עוֹמֶדֶת בִּמְלוֹא הוֹדָהּ וַהֲדָרָהּ בְּלֹא אוֹתָהּ הִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָאָה. וְכָךְ גַּם הָאָדָם עַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת בְּמַעֲשָׂיו וּבְחַיָּיו מִתְעוֹרְרִים בְּתוֹכוֹ כֹּחוֹת מְחֻדָּשִׁים הַמְסַיְּעִים לוֹ בְּדַרְכּוֹ וּמְחַזְּקִים אֶת לִבּוֹ לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת.
כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַמְרוֹמֶמֶת שֶׁבְּהַתְחָלַת דָּבָר חָדָשׁ: לְבִישַׁת בֶּגֶד חָדָשׁ, לִמּוּד נוֹשֵׂא חָדָשׁ, קֶשֶׁר בֵּין אִישִׁי חָדָשׁ, כָּל דָּבָר חָדָשׁ יֵשׁ בּוֹ חֵן וְהִתְרַגְּשׁוּת הַמְעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם לַעֲשׂוֹתוֹ, וְאֶת הַחֵן הַזֶּה טָבַע הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. כַּמָּה מְרַעֲנֵן לְהִתְחַדֵּשׁ בְּפֵרוֹת הַקַּיִץ וְהַחֹרֶף, לְהָרִיחַ מֵחָדָשׁ אֶת נִיחוֹחַ הַגֶּשֶׁם וְלִרְאוֹת אֶת זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתָהּ - כָּל הַהִתְחַדְּשֻׁיּוֹת הַלָּלוּ מַעֲנִיקוֹת לָנוּ כֹּחוֹת פְּנִימִיִּים בִּלְתִּי נִרְאִים הַמְאַפְשְׁרִים לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּמִפְעָלֵנוּ, וּבִלְעֲדֵיהֶם הָיִינוּ חָלִילָה עֲצוּרִים וּכְבוּיִים בְּמַעֲשֵׂינוּ.
וְסוֹד זֶה יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ לְכֻלָּנוּ כִּכְלִי עֵזֶר נִפְלָא בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, עַל יְדֵי שֶׁנְּחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת מַעֲשִׂים וּפְעֻלּוֹת חִיּוּבִיּוֹת בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, לִמּוּד חָדָשׁ וְקַבָּלָה חֲדָשָׁה וְחֻמְרָה חֲדָשָׁה – כָּל אֵלּוּ צוֹבְעִים לָאָדָם אֶת חַיָּיו וּמַעֲנִיקִים לוֹ כֹּחוֹת חֲזָקִים לֹא לִפּוֹל וּלְהֵרָדֵם בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְלִהְיוֹת הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף בְּכָל עֵת בִּבְחִינַת "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי"תהלים ק"ג, ה'. ועיין בפירוש רש"י ז"ל שם שהביא מדרש אגדה שיש מין נשר אחד שלעת זקנותו חוזר לנערותו ומתחיל את חייו מחדש. עַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה כָּל יוֹם כְּהַתְחָלָה חֲדָשָׁה וּכְהִזְדַּמְּנוּת פָּז לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְעַלּוֹת. וּכְלָל זֶה לִמְּדָנוּ רַבֵּנוּ יוֹנָה: "הַהִתְחַדְּשׁוּת - הֲגָנָה, הַהֶרְגֵּל – סַכָּנָה", שֶׁעַל יְדֵי שֶׁתְּחַדֵּשׁ אֶת עַצְמְךָ בְּדִבּוּרִים חֲדָשִׁים וּבְמַעֲשִׂים חֳדָשִׁים, תָּגֵן עַל עַצְמְךָ מִפְּנֵי תַּרְדֵּמַת הַהֶרְגֵּל הָעוֹצֶרֶת אֶת הָאָדָם מִלְּהִתְקַדֵּם בְּחַיָּיו בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת.
בְּהַגִּיעַ עַם יִשְׂרָאֵל לְמַעֲמַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה אָמַר הַכָּתוּב "בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי"שמות י"ט, א'. , וַחֲזַ"ל שׁוֹאֲלִים וְכִי בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי? וַהֲלֹא הַרְבֵּה לִפְנֵי כֵן הִגִּיעוּ? וּמְשִׁיבִים שֶׁמֶּסֶר חָשׁוּב מָסְרָה לָנוּ הַתּוֹרָה בְּפָסוּק זֶה: "שֶׁיִּהְיוּ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה חֲדָשִׁים עָלֶיךָ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִתְּנוּ"כן דרשו בפסיקתא, והובא בפירוש רש"י ז"ל על התורה שם. . לֹא נֶאֱמַר "חֲשׁוּבִים" אוֹ "יְקָרִים" אֶלָּא "חֲדָשִׁים", כִּי אִם תַּרְגִּישׁ אוֹתָם כַּחֲדָשִׁים מִמֵּילָא בָּטוּחַ שֶׁתְּקַיְּמֵם בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן. מִטַּעַם זֶה נָכוֹן לְהַנְהִיג בְּכָל מִסְגֶּרֶת שֶׁהִיא מֻשָּׂג שֶׁל "פַּגְרָה" אוֹ "חֻ?פְשָׁה" אוֹ "בֵּין הַזְּמַנִּים" וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁכֵּן מִלְּבַד מְנוּחַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ הַנִּצְרֶכֶת לוֹ לָאָדָם מֵעֵת לְעֵת, יֵשׁ גַּם אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַהִתְחַדְּשׁוּת בַּדָּבָר, שֶׁבְּהַתְחָלָה חֲדָשָׁה הָאָדָם נִגַּשׁ עִם כֹּחוֹת חֳדָשִׁים וְרַעֲנַנִּים כָּךְ שֶׁגַּם אִם עַד עַתָּה לֹא פָּעַל כָּרָאוּי – אֲבָל כָּעֵת שֶׁזּוֹ הַתְחָלָה חֲדָשָׁה יַתְחִיל מֵחָדָשׁ בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָהכן אמר לנו פעם ידידנו הגה"צ רבי בצלאל טאוב שליט"א בן כ"ק האדמו"ר ממודז'יץ שליט"א. . וְזֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל לְכָל דָּבָר שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים לַעֲשׂוֹתוֹ מִתּוֹךְ הִתְחַדְּשׁוּת וְהִתְרַעְנְנוּת, מַה שֶׁיּוֹסִיף לָנוּ כֹּחַ וְתוּשִׁיָּה לַעֲשׂוֹתוֹ כָּרָאוּי.
לִפְעָמִים הָאָדָם מַרְגִּישׁ כְּבֵדוּת וַעֲיֵפוּת בְּחַיָּיו, כְּאִלּוּ צָרִיךְ הוּא "לִסְחֹב אֶת עַצְמוֹ" לִתְפִלָּה וְלַעֲבוֹדָה וּלְסִדּוּרִים וְכוּ', וּבְרֶגַע שֶׁמַּרְגִּישׁ אָדָם הַרְגָּשָׁה כְּעֵין זוֹ עָלָיו לַעֲצֹר אֶת חַיָּיו וּלְחַפֵּשׂ כֵּיצַד לְחַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בַּדָּבָר. לֹא לְהַחְלִיף וְלִזְנֹחַ אוֹתוֹ, אֶלָּא לְחַדְּשׁוֹובלשון העולם נקרא "לשדרג"... . זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת עַל יְדֵי שִׁנּוּי הַסִּדּוּר בּוֹ אַתָּה מִתְפַּלֵּל, אוֹ הוֹסָפַת בַּקָּשׁוֹת וּמִזְמוֹרִים חֲדָשִׁים, הַתְחָלַת יָזְמָה אוֹ פְּרוֹיֵיקְט חָדָשׁ בַּעֲבוֹדָתֶךָ, וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ. וְהִתְחַדְּשׁוּת זוֹ יֵשׁ בָּהּ לְהַעֲנִיק לְךָ כֹּחוֹת חֲדָשִׁים וְרַעֲנַנִּים בִּבְחִינַת "וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעֲפוּ"ישעיה מ', ל"א. וראה בפירוש המצודת ציון שכתב ש"יחליפו" הוא ענין התחדשות. , דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַהִתְחַדְּשׁוּת זוֹכִים שֶׁהַכֹּחוֹת לְעוֹלָם אֵינָם כָּלִים, וּמִמֵּילָא זוֹכִים לְ"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי"תהלים נ"א, י"ב. , שֶׁהַהִתְחַדְּשׁוּת מְעוֹרֶרֶת תְּשׁוּקָה וְהִתְלַהֲבוּת פְּנִימִית הַמְטַהֶרֶת אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּאראה בליקוטי מוהר"ן (חלק א' תורה קנ"ו) מה שכתב בזה דברים נפלאים. .