רָמַז הַכָּתוּב – תַּקָּנַת הַשָּׁבִים
בְּחֵלֶק הַפְּשָׁט שֶׁל מִצְוָה זוֹ נִתְבָּאֵר שֶׁתַּקָּנוֹת רַבּוֹת תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זָ"ל לְהָקֵל עַל הַגַּנָּב, עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִלָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וּבִלְשׁוֹן חֲזַ"ל נִקְרָאוֹת תַּקָּנוֹת אֵלּוּ "תַּקָּנַת הַשָּׁבִים". וְכָל כָּךְ יִחֲסוּ חֲכָמִים חֲשִׁיבוּת לַדָּבָר, עַד שֶׁעָקְרוּ חֵלֶק מִדִּינֵי הַתּוֹרָה וּפָטְרוּ אֶת הַגַּנָּב מִצּוּרַת הַהֲשָׁבָה הַמֻּזְכֶּרֶת בַּתּוֹרָה, וְהִתִּירוּ לוֹ לְהָשִׁיב בִּדְרָכִים חִלּוּפִיּוֹת, וְעוֹד חִיְּבוּ אֶת הַנִּגְנָב לְשַׁלֵּם לַגַּנָּב פִּצּוּיִים שֶׁאֵינָם מְחֻיָּבִים עַל פִּי דִּין תּוֹרָה. וְכָל זֶה לָמָּה? מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים.
רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים רָאוּ בְּסִיּוּעַ לַזּוּלָת בְּתִקּוּן מַעֲשָׂיו כְּחוֹבָה מוּסָרִית גְּדוֹלָה עַל כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל. לֹא רַק הָרַבָּנִים מְחֻיָּבִים בַּדָּבָר, וְלֹא רַק בְּדִבּוּרִים וּבְשִׁכְנוּעִים. אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַף עַל חֶשְׁבּוֹן כַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי – מֵחוֹבָתוֹ לְסַיֵּעַ לַזּוּלָת לְהִתְקָרֵב לַבּוֹרֵא וְלִדְבֹּק בָּאֱמֶת. כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה, וְאִם חָתוּם אַתָּה בְּעַרְבוּת עַל פְּלוֹנִי וְהַלָּה פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל, בְּעַל כָּרְחֲךָ יִתְבְּעוּ מִמְּךָ אֶת חוֹבוֹ. וְכָל תֵּרוּצִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁל "אָמַרְתִּי לוֹ" וְ"הִזְהַרְתִּי אוֹתוֹ" לֹא יוֹעִילוּ לְךָ בַּדָּבָר, אַתָּה אֶת חוֹבוֹ תִּצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם. כָּךְ הוּא הַדָּבָר גַּם בְּחוֹבָתֵנוּ כְּלַפֵּי הַזּוּלָת, לַעֲמֹל וְלִטְרֹחַ בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית לִפְתֹּחַ לָהֶם שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה וּלְסַיֵּעַ לָהֶם בַּדָּבָר.
וְכָךְ נֶאֱמַר בַּתַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי עַל הַפָּסוּק "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת"דברים כ"ז, כ"ו. – כָּל שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לְהַחֲזִיק וְלֹא הֶחֱזִיק הֲרֵי הוּא בִּכְלַל אָרוּרירושלמי סוטה (פרק ד' הלכה ד'). . שֶׁאִם יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתְךָ לְחַזֵּק אָדָם, לְעוֹרְרוֹ בִּתְשׁוּבָה, לְקָרְבוֹ לְתוֹרָה – חֲשֹׁב כַּמָּה נְפָשׁוֹת תְּלוּיוֹת בְּמַעֲשֶׂה זֶה: הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ, וּנְכָדָיו וְנִינָיו וְצֶאֱצָאָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת – כֻּלָּם עוֹמְדִים וּמְצַפִּים וּמְיַחֲלִים שֶׁתּוֹאִיל בְּטוּבְךָ לִשְׁלֹחַ יָדְךָ אֵלָיו וּלְהַעֲלוֹתוֹ עַל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ. וְאִם חָלִילָה זִלְזַלְתָּ בַּדָּבָר, וְהִתְעַצַּלְתָּ מִלִּקְרֹא לוֹ לְשִׁעוּר תּוֹרָה אוֹ לִתְפִלָּה, אוֹ שֶׁהֶחְלַשְׁתָּ אֶת דַּעְתּוֹ וְרוּחוֹ וְחֶשְׁקוֹ בְּתוֹרָה וּבַמִּצְווֹת – אוֹמֵר הַקָּבָּ"ה: "מֶה עָשִׂיתָ? קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה!!!"בראשית ד', י'. וראה במדרש רבה שם שפירש "דמי" היינו כל זרעיותיו של הבל שהיו אמורים לבוא אחריו שבאו אל קין בטרוניה. .
וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָבֹא אָדָם וְיִטְעַן: "וְכִי מִי כְּבָר יִשְׁמַע לִי? וְכִי יֵשׁ בִּי אֶת הַכֵּלִים וְהַכִּשּׁוּרִים לְכָךְ?" עַל כָּךְ הֵשִׁיב הַסַּבָּא מִנּוֹבָהרְדוֹק זַצַ"ל עַל פִּי דִּבְרֵי חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים הַמְסַפְּרִים לָנוּ אוֹדוֹת אֶלְקָנָה אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹלֶה לָרֶגֶל לֹא הָיָה לָן אֶלָּא בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְזֶה כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ וְיִשְׁאֲלוּהוּ הַסּוֹבְבִים לְהֵיכָן פָּנָיו מוּעָדוֹת, וְהָיָה מֵשִׁיב לָהֶם שֶׁהוֹלֵךְ לְבֵית ה' אֲשֶׁר בְּשִׁילֹה, שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמַדּוּעַ לֹא תָּבוֹאוּ עִמִּי וְנֵלֵךְ יַחַד? וּמִיָּד הָיוּ עֵינֵיהֶם מְשַׁגְּרוֹת דְּמָעוֹת וּמִצְטָרְפִים עִמּוֹ, עַד שֶׁלְּאַחַר כַּמָּה שָׁנִים נִמְצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹלִים לָרֶגֶל בִּזְכוּתוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה: אֶלְקָנָה! אַתָּה הִכְרַעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְכַף זְכוּת – אֲנִי מוֹצִיא מִמְּךָ בֵּן שֶׁיַּכְרִיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל לְכַף זְכוּת. וּבִזְכוּת זֹאת נוֹלַד לוֹ שְׁמוּאֵלראה כל זאת בילקוט שמואל א'. . וְאִם נִתְבּוֹנֵן לְרֶגַע בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל אֶלְקָנָה נִוָּכַח שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ לְאֶלְקָנָה לֹא חֲסִידִים וְלֹא מוֹסָדוֹת, לֹא תַּקְצִיבִים וְלֹא תְּמִיכוֹת, לֹא כְּנָסִים וְלֹא מוֹדָעוֹת, וְעִם כָּל זֹאת זָכָה לְהַכְרִיעַ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְכַף זְכוּת! לְלַמֶּדְךָ עַד כַּמָּה גָּדוֹל הוּא כֹּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאַחַת מֵאִתָּנוּ בַּאֲשֶׁר הוּא.
וְיֵשׁ אֶת אֵלּוּ הַמְבַקְשִׁים לִפְטֹר אֶת עַצְמָם בִּטְעָנוֹת כְּמוֹ "נִסִּיתִי לְדַבֵּר, אֲבָל כַּמָּה אֶפְשָׁר לְנַדְנֵד?! כְּבָר לֹא נָעִים לִי לְשַׁכְנֵעַ!!" עַל כָּךְ אוֹמְרִים חֲזַ"ל צֵא וּלְמַד מֵרַבִּי פְּרֵידָא שֶׁשָּׁנָה לְתַלְמִידוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּעַם וְלֹא הֵבִין, חָזַר רַבִּי פְּרֵידָא וְשָׁנָה לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת פְּעָמִים נוֹסָפוֹת וְהֵבִין. וְזָכָה עַל כָּךְ לְאַרְבַּע מֵאוֹת שְׁנוֹת חַיִּים נוֹסָפוֹת, וְשֶׁכָּל בְּנֵי דּוֹרוֹ זָכוּ לָעוֹלָם הַבָּאראה המעשה בערובין (נ"ד ע"ב). . וְהִנֵּה לְאַחַר הָאַרְבַּע מֵאוֹת פַּעַם הָרִאשׁוֹנוֹת יָכֹל רַבִּי פְּרֵידָא לִטְעֹן "דַּי, מַסְפִּיק, הִתְאַמַּצְתִּי מֵעַל וּמֵעֵבֶר. כַּמָּה אֶפְשָׁר לְנַסּוֹת?!", אֲבָל רַבִּי פְּרֵידָא לֹא נָהַג כֵּן. הוּא חָזַר וְשָׁנָה וְ"נִדְנֵד" לְתַלְמִידוֹ עוֹד אַרְבַּע מֵאוֹת פַּעַם לַמְרוֹת שֶׁלֹּא חָשַׁב שֶׁיִּקְלֹט זֹאת, וְעַל כָּךְ זָכָה לְשָׂכָר עָצוּם שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתוֹ.
בִּכְלַל הַדְּבָרִים, שֶׁיְּהוּדִי הַבָּא לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֶל חֵיק הַיַּהֲדוּת, שׂוּמָה עָלֵינוּ לְהָקֵל מֵעָלָיו עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּכְבַּד עָלָיו הָעֲבוֹדָה. וְלָכֵן כֹּחָא דְּהֶיתֵּירָא בַּהֲלָכָה הִנּוֹ כֹּחַ עָצוּם וְנִפְלָא שֶׁנָּתַן הַקָּבָּ"ה לְמוֹרֵי הַהוֹרָאָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּמִקְרִים כְּגוֹן אֵלּוּ, לְהָקֵל מֵעַל הַשָּׁב עַד כַּמָּה שֶׁנִּתָּן, וּלְהַנְעִים לוֹ אֶת קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, עַד שֶׁיִּתְרַגֵּל בִּמְלָאכָה וְיוּכַל לְהוֹסִיף וּלְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ כְּפִי כֹּחוֹ וּרְצוֹנוֹ. אֲבָל וַדַּאי שֶׁבִּתְחִלַּת שׁוּבוֹ וְהִתְקָרְבוֹ אֵין לָנוּ לִנְהֹג עִמּוֹ בְּדֶרֶךְ קָשָׁה וּמַחְמִירָה, אֶלָּא אַדְּרַבָּה לְחַפֵּשׂ לְהָקֵל עָלָיו עַד כַּמָּה שֶׁהַתּוֹרָה מַרְשָׁה לָנוּ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַשָּׁבִים.
גַּם אָדָם שֶׁחָטָא לְךָ וְנָהַג בְּךָ שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה, וּלְאַחַר זְמַן בָּא לְפַיֶּסְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתְךָ, צִוּוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם קָשֶׁה לִרְצוֹתכן אמרו באבות (פרק ה' משנה י"א) שהקשה לרצות קרוב להקרא רשע, עיין שם. , וְלֹא יִהְיֶה אַכְזָרִי מִלִּמְחֹלכן הובא בהגהת הרמ"א על השלחן ערוך (אורח חיים סימן תר"ו) בשם המהרי"ל. , אֶלָּא יִפְתַּח בְּפָנָיו שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וְרָצוֹן. כִּי כְּמוֹ שֶׁהוּא טָעָה בְּמַעֲשָׂיו וּבְדִבּוּרוֹ כְּלַפֶּיךָ כָּךְ גַּם אַתָּה עָלוּל לִטְעוֹת בְּמַעֲשֶׂיךָ כְּלַפֵּי אֲחֵרִים, וּכְשֵׁם שֶׁהָיִיתָ חָפֵץ שֶׁיָּבִינוּ אֲחֵרִים אֶת טָעוּתְךָ וְאֶת חֲרָטָתְךָ וְיִמְחֲלוּ לְךָ כָּךְ עָלֶיךָ לְהָבִין וְלִמְחֹל לַזּוּלָת עַל מַעֲשֵׂיהֶם. וּבִזְכוּת זֹאת תִּזְכֶּה שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם יַעֲבִירוּ גַּם לְךָ עַל כָּל פְּשָׁעֶיךָכמאמר רבא בראש השנה (י"ז ע"א) למי נושא הקב"ה עוון" למי שעובר על פשע. .