אור ברסלב
פרדס רימונים - חלק ב רָמַז הַכָּתוּב – שֻׁתָּף לַפֶּשַׁע

פרדס רימונים - חלק ב

רָמַז הַכָּתוּב – שֻׁתָּף לַפֶּשַׁע

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

חִדּוּשׁ גָּדוֹל מָצִינוּ בְּעִנְיַן טֻמְאַת הַזָּב, שֶׁכָּל מוֹשָׁב שֶׁיָּשַׁב עָלָיו הַזָּב, וַאֲפִלּוּ כַּמָּה וְכַמָּה מַצָּעוֹת זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְהוּא עַל כֻּלָּם – הֲרֵי שֶׁכָּל הַמּוֹשָׁבִים כֻּלָּם טְמֵאִים בְּטֻמְאַת הַזָּב הַחֲמוּרָה, וּטְעוּנִים טָהֳרָה. וְזֶה עַל אַף שֶׁלֹּא נָגְעוּ בּוֹ כְּלָל, אֶלָּא רַק שִׁמְּשׁוּ לוֹ לְמוֹשָׁב בְּדֶרֶךְ כָּזוֹ או אַחֶרֶת – כְּבָר שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם טֻמְאָתוֹ. מַה שֶּׁמְּלַמְּדֵנוּ עַל הַקֶּשֶׁר הַיָּשִׁיר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לְדָבָר שֶׁהִנּוֹ מְסַיֵּעַ אוֹ מִסְתַּיֵּעַ בּוֹ, וְעַל אַף שֶׁלֹּא עוֹשֵׂהוּ בְּעַצְמוֹ כְּלָל אֶלָּא רַק מְסַיֵּעַ בּוֹ לַאֲחֵרִים אוֹ מִסְתַּיֵּעַ בּוֹ לְעַצְמוֹ – כְּבָר בָּזֶה נִדּוֹן הַדָּבָר גַּם עָלָיו, לִזְכוּת אוֹ לְחוֹבָה.

כָּךְ פָּסְקוּ חַכְמֵי הַתַּלְמוּד שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְסַיֵּעַ בִּידֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, וַאֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר הֵחֵלּוּ בָּהּ וְגַם בִּלְעָדָיו יַעֲשׂוּהָ, עִם כָּל זֹאת אָסוּר לָאָדָם לְהִמָּנוֹת עַל הַמְסַיְּעִים וְהַנּוֹתְנִים יָד בַּדָּבָרראה מסכת עבודה זרה (נ"ה ע"ב) ובתוספות שם בד"ה "אין בוצרין", ועוד עיין בגיטין (ס"א ע"א) שהובא גם כן מענין זה. . כִּי הָאָדָם קִבֵּל מִן הַשָּׁמַיִם כֵּלִים רַבִּים לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְכֹחוֹת עִלָּאִיִּים וּתְכוּנוֹת נֶפֶשׁ נִפְלָאוֹת, כְּשֶׁכֻּלָּם נִתְּנוּ לוֹ בְּמַטָּרָה אַחַת וִיחִידָה, וְהִיא לַעֲבֹד בָּהֶם אֶת קוֹנוֹ וּבוֹרְאוֹ, וּלְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹ בָּעוֹלָם וּלְהַרְבּוֹת חַיָּלִים לְלִגְיוֹנוֹ. וּכְפִי שֶׁאוֹמֵר הַנָּבִיא: "כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו"ישעיה מ"ג, ז'. . וְאִם חָלִילָה מִשְׁתַּמֵּשׁ הָאָדָם בַּכֹּחוֹת וּבַכֵּלִים שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ לְסַיֵּעַ לִדְבַר עֲבֵרָה וּלְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר אוֹ בְּגָלוּי – אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא הוּא הָעוֹבֵר – עֲדַיִן הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לַמַּטָּרוֹת הַלֹּא נְכוֹנוֹת, וְעָתִיד לִיתֵן אֶת הַדִּין עַל כָּךְ.

לָכֵן מֵחוֹבָתוֹ שֶׁל הָאָדָם לִבְדֹּק הֵיטֵב בְּכָל סִיּוּעַ שֶׁהוּא בָּא לְהַעֲנִיק לַזּוּלָת, הַאִם הַסִּיּוּעַ יַרְבֶּה כְּבוֹד שָׁמַיִם אוֹ חָלִילָה יְמַעֵט וִיחַלֵּל, וּלְפִי זֶה יֵדַע אִם לְסַיֵּעַ אוֹ לֹא. מִטַּעַם זֶה הוֹרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לְהִמָּנַע מִלַּעֲסֹק בִּמְכִירַת בְּגָדִים לֹא צְנוּעִים לְנָשִׁיםראה בשו"ת יחוה דעת (חלק ג' סימן ס"ז) שהעלה כן להלכה, ובשו"ת משנה הלכות (חלק ז' סימן קט"ו) הביא כמה צדדים להקל מעיקר הדין בשעת הדחק, ובשו"ת שבט הלוי (ואזנר, חלק ב' סימן ס"ב) כתב שמכל מקום שומר נפשו ירחק מזה, ויחפש להתפרנס בלכתחילה ולא בהיתרים דחוקים. ע"ש. , וּכְלֵי תִּקְשֹׁרֶת הַמְשַׁמְּשִׁים בְּעִקָּר לִדְבַר עֲבֵרָהראה ילקוט יוסף (הלכות כיבוד אב ואם) שאוסר לבן לרכוש לאביו עיתון של החופשיים, ועוד עיין בספר "ואין למו מכשול" (חלק ה' פרק ט"ו) שהביא דברי האחרונים בנושא, ואכמ"ל. , כִּי כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁיִּתְבַּצְּעוּ בְּאוֹתָם כֵּלִים – כֻּלָּם יִזָּקְפוּ וְיִזָּכְרוּ "לִזְכוּתוֹ" שֶׁל אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁמְּכָרָם וְסִפְּקָם, וּבְבֹא הָעֵת גַּם יִרְצֶה אֶת עָנְשׁוֹ עֲלֵיהֶם. גַּם כְּשֶׁמַּגִּישׁ אָדָם לְזוּלָתוֹ דְּבַר מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה חוֹבָתוֹ לְהַדְרִיךְ אֶת הַשֵּׁנִי כֵּיצַד לְבָרֵךְ עַל אֲכִילָתוֹ כַּדָּת וְכַהֲלָכָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּצֵא מַכְשִׁילוֹ בָּאֲכִילָה לְלֹא בְּרָכָהראה שלחן ערוך אורח חיים (סימן קס"ט הלכה ב') ובדברי האחרונים שם. .

גַּם רְכִישָׁה מִמְּקוֹמוֹת הַמְפֻרְסָמִים לַמְּרִימִים יָד עַל תּוֹרַת ה' וּמִצְווֹתָיו הִיא בִּלְתִּי רְצוּיָה, וְהַשִּׁמּוּשׁ בְּשֵׁרוּתִים שׁוֹנִים הַמְסֻפָּקִים בִּדְרָכִים שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרוֹת נִכְנֶסֶת בְּגֶדֶר זֶה. כִּי אִלְמָלֵי שֶׁרָכַשְׁנוּ וְהִשְׁתַּמַּשְׁנוּ בְּאוֹתָם סַפָּקִים מְפֻקְפָּקִים, קָרוֹב הַדָּבָר לְוַדַּאי שֶׁלֹּא הָיוּ מַמְשִׁיכִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַמְקֻלְקָלִים. מִטַּעַם זֶה רָאוּי לָאָדָם לְהִמָּנַע מִלִּקְנוֹת מֵחֲנוּת הַפּוֹתַחַת אֶת שְׁעָרֶיהָ בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַשַּׁבָּת, אוֹ מִמִּסְעָדָה הַמְסַפֶּקֶת בֵּין הַיֶּתֶר מַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים לְלָקוֹחוֹתֶיהָ, וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ – כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהִמָּנַע מִלֵּהָנוֹת מִשֵּׁרוּתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹבסוגיה סבוכה זו דנו פוסקים רבים, ואמנם למעשה אי אפשר לאסור את הדבר מהדין מכמה וכמה טעמים שאין זה המקום לפרטם, מכל מקום הכל מודים שבמקום ובאופן שאפשר נכון להמנע מלהינות משירותים הניתנים על ידי עסקים הרומסים את עיקרי הדת וחומותיה, ולהשתמש בספקים שומרי תורה ומצוות בדווקא. .

תּוֹרָתֵנוּ מְצַוָּה אוֹתָנוּ "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתְךָ וְלֹא תִּשָּׂא עָלָיו חֵטְא"ויקרא י"ט, י"ז. , וְלָמְדוּ מִכָּךְ רַבּוֹתֵינוּ זָ"ל שֶׁאָדָם שֶׁרוֹאֶה אֶת עֲמִיתוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה מְסֻיֶּמֶת וּבְיָדוֹ לְהוֹכִיחוֹ וּלְהָנִיאוֹ מִכָּךְ וְאֵינוֹ מוֹכִיחַ – הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא אֶת חֶטְאוֹ שֶׁל זוּלָתוֹ עַל גַּבּוֹ, וְעָתִיד אַף הוּא לְהִתָּבַע עַל כָּךְראה בפירוש הרמב"ן ז"ל עה"ת ובשאר המפרשים שם, ובספר שערי תשובה לרבינו יונה ז"ל (סוף השער הראשון). . וְלִכְאוֹרָה מָה אֲנִי אָשֵׁם שֶׁפְּלוֹנִי הֶחְלִיט לַעֲבֹר עֲבֵרָה מְסֻיֶּמֶת?! וְכִי בִּגְלַל שֶׁהוּא לֹא הִשְׂכִּיל לִגְבֹּר עַל יִצְרוֹ אֲנִי צָרִיךְ לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל מִכָּךְ?! אֶלָּא שֶׁלְּפִי הָאָמוּר לְעֵיל מוּבָן, שֶׁבֵּין הַכֵּלִים הַנִּפְלָאִים הָרַבִּים שֶׁקִּבַּלְנוּ לְיָדֵינוּ זָכִינוּ גַּם כֵּן לְכֹחַ הַהַשְׁפָּעָה וְהַשִּׁכְנוּעַ, הַבִּקֹּרֶת וּנְתִינַת הָעֵצָה לְזוּלָתֵנוּ, וְגַם זֶה כְּלִי שֶׁנִּתָּן לָנוּ לְמַטָּרָה מְסֻיֶּמֶת, וּמַהִי? לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַחוֹטֵא לַחְדֹּל מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים, וּלְשַׁכְנֵעַ אֶת הָרָחוֹק לְהִתְקָרֵב לְאָבִיו שֶׁבַּמְּרוֹמִים, וְלִמְתֹּחַ בִּקֹּרֶת עַל קְרוֹבֵינוּ שֶׁהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי חַטָּאִים, וּלְיַעֵץ עֵצוֹת הֲגוּנוֹת וִישָׁרוֹת לַמְסֻפָּקִים. כָּל פְּעֻלּוֹת אֵלּוּ הֵן בְּגֶדֶר "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ", וּבְהֵעָ?דְרָן נִכְנַס אָדָם חָלִילָה לְגֶדֶר שֶׁל "תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא".

נִמְצָא שֶׁלֹּא רַק הַמַּחֲזִיק וְתוֹמֵךְ בַּעֲבֵרָה יִתָּבַע עָלֶיהָ, אֶלָּא אַף הַמּוֹשֵׁךְ יָדוֹ מִלְּמָנְעָהּ נִתְפָּס בְּרִשְׁתָּהּ. וּמִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זָ"ל בַּתַּלְמוּד: "כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, וְאִם בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ, וְאִם בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה נִתְפָּס עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ"שבת (נ"ד ע"ב). . לְלַמֶּדְךָ עַד כַּמָּה יְשִׁירָה וְהֶחְלֵטִית הִיא אַחֲרָיוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם עַל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הַנִּשְׁעָנִים עָלָיו וְהַתְּלוּיִים בּוֹ.

כָּל מִי שֶׁדַּעַת תּוֹרָה בְּקִרְבּוֹ יוֹדֵעַ שֶׁדּוֹרֵנוּ הוּא דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא. הַגה"צ רַבִּי אֵלִיָּהוּ דֶּסְלֶר זַצַ"ל, שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי בַּעֲלֵי הַמּוּסָר בַּיּוֹבֵל הָאַחֲרוֹן, מְתָאֵר בְּסִפְרוֹ "מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ"בחלק ג', מאמר "פנימיות וחיצוניות". אֶת מַצָּב דּוֹרֵנוּ כָּךְ: "דּוֹרֵנוּ הוּא בְּוַדַּאי דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא אֲשֶׁר עָלָיו אָמְרוּ חֲזַ"ל "וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת". זֶהוּ דּוֹר חִיצוֹנִי הַדָּבֵק בְּחִיצוֹנִיוּת בִּלְבַד מִבְּלִי שׁוּם תֹּכֶן פְּנִימִי. דּוֹר שֶׁכָּל עוֹלָמוֹ הוּא תֵּאַטְרוֹן, וְכָל מַעֲשָׂיו הֵם מִשְׂחָקִים, וְכָל מַחְשְׁבוֹתָיו הֵם פְּרִי הַדִּמְיוֹן וְהַהֶבֶל. עוֹלָמֵנוּ נַעֲשֶׂה כְּבֵית חוֹלֵי נֶפֶשׁ הַדְּבֵקִים בִּשְׁטֻיּוֹתֵיהֶם, וּמִי הֵמָּה הָרוֹפְאִים בְּבֵית הַחוֹלִים הַנּוֹרָא הַזֶּה? הַחוֹלִים בְּעַצְמָם! הֲיִתָּכֵן לוֹמַר לְחוֹלֵי נֶפֶשׁ "צְאוּ וְרַפְּאוּ אֶת עַצְמְכֶם"?!" עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ. וּמָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְעִנְיָנֵנוּ? הַסְכִּיתוּ וְשִׁמְעוּ:

הָרה"ק רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ זִיעָ"א יָשַׁב פַּעַם עִם בָּנָיו, וּבְתוֹךְ שִׂיחָתָם פָּתַח וְאָמַר לָהֶם: דְּעוּ לָכֶם, כִּי בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, יִסַּע הַבַּעַל דָּבָר (הַיֵּצֶר הָרַע) עַל עֲגָלָה, וְרַבִּים מֵהַמַּנְהִיגִים וּמֵהַגְּדוֹלִים יִסְּעוּ אַף הֵם יַחַד עִמּוֹ בָּעֲגָלָה. וְאַתֶּם בָּנַי – רַק בַּקָּשָׁה אַחַת יֵשׁ לִי מִכֶּם: שֶׁלֹּא תִּהְיוּ מֵאֵלּוּ שֶׁיַּעַזְרוּ לִדְחֹף אֶת הָעֲגָלָה וּלְהַסִּיעָהּ!!!כן הובא משמו בספר "הדור האחרון" (עמוד קכ"ד), עיין שם שהובאו עוד נבואות מבהילות מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש ומעוד צדיקים זיע"א על הדור שלפני ביאת המשיח ומאורעותיו. וְהַדְּבָרִים מַבְהִילִים: שֶׁבְּדוֹרֵנוּ יָכוֹל אָדָם לַחֲשֹׁב שֶׁהוּא מֵהַמְסַיְּעִים וְהַדּוֹחֲפִים אֶת הָעֲגָלָה שֶׁל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, שֶׁל צַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי עֶלְיוֹן, וּמְסַיֵּעַ בְּיָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, אַךְ הָאֱמֶת הִיא שֶׁהוּא מְסַיֵּעַ בִּידֵי הַס"מ וְחֵילוֹתָיו, הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְגוּנְדָא דִּילֵיהּ, וְעָתִיד אַף לִיתֵן אֶת הַדִּין עִמָּהֶם. לָכֵן בְּדוֹרֵנוּ זֶה חוֹבָה עַל כֻּלָּנוּ לִהְיוֹת עֵירָנִיִּים, פְּקוּחֵי עֵינַיִם וּזְהִירִים, בְּיַד מִי אָנוּ תּוֹמְכִים וּלְמִי אָנוּ עוֹזְרִים, וּלְאֵילוּ מַטָּרוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת תְּרוּמוֹתֵינוּ, וְהַאִם בֶּאֱמֶת מְשַׁמְּשִׁים אָנוּ כְּמוֹשָׁב לְטָהֳרָה וְלֹא חָלִילָה לְטֻמְאַת הַזָּב הַחֲמוּרָה?! וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהִמָּנוֹת עַל תּוֹמְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהֵיכְלֶיהָ, וּלְשַׁמֵּשׁ וּלְסַיֵּעַ בִּידֵי הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְלִדְבֹּק בָּהֶם וּבְמַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁנֶּחְשָׁב לוֹ הַדָּבָר כְּאִלּוּ דָּבַק בַּשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁהכן נאמר בכתובות (קי"א ע"ב). , וְהַמְחֻבָּר לַטָּהוֹר - טָהוֹרבבא קמא (צ"ב ע"ב). .

תוכן העניינים

פרדס רימונים - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה