אור ברסלב
פרדס רימונים - חלק ב רָמַז הַכָּתוּב – שְׁיָרֵי מִצְוָה

פרדס רימונים - חלק ב

רָמַז הַכָּתוּב – שְׁיָרֵי מִצְוָה

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

כְּשֶׁמִּתְבּוֹנְנִים אָנוּ בְּאַזְהָרַת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ אֶת שְׁיָרֵי הַמִּנְחָה, נִגְלֶה בְּפָנֵינוּ הֶבֵּט חָשׁוּב וִיסוֹדִי בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ. שֶׁכֵּן טִבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא לְבַקֵּשׁ לְהָפִיק לְעַצְמוֹ אֶת מֵרַב הָאֵיכוּת בִּמְעַט הַכַּמּוּת, וּבְהַשְׁקָעָה מִינִימָלִית לְהָנִיב תְּפוּקָה מַקְסִימָלִית. וְאָמְנָם שִׁקּוּל זֶה נָכוֹן בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אוּלָם לֹא כֵּן כְּשֶׁהַמְדֻבָּר הוּא בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹתֶיהָ. גַּם עַל שְׁיָרֵי מִצְוָה כְּמוֹ שְׁיָרֵי הַמִּנְחָה שֶׁקְּרֵבָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הִזְהִירָה הַתּוֹרָה בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה שֶׁלֹּא נַחְמִיץ אוֹתָהּ, וְנִזָּהֵר לְאָכְלָה כָּרָאוּי וְכַיָּאוּת מִבְּלִי לְזַלְזֵל בְּקִיּוּמָהּוידועה דרשת חז"ל במכילתא עה"פ "ושמרתם את המצות" מכאן שמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה, אף כאן יש לדרוש שאיסור החמצת שיירי המנחה בא לרמז שלא להחמיץ ולהפסיד שום מצוה קלה שהיא. .

רַבּוֹתֵינוּ זָ"ל מְלַמְּדִים שֶׁבְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת חוֹבָתֵנוּ לִהְיוֹת זְהִירִים בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָהאמרת רבי באבות (פרק ב' משנה א'). . וְלֹא כְּמוֹ שֶׁשִּׂכְלֵנוּ מוֹרֶה שֶׁמּוּטָב לָאָדָם לַעֲסֹק רַק בָּרָם וּבַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר, אֶלָּא טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ, כִּי יְרֵא אֱלֹקִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּםקהלת ז', י"ח. . וְכָךְ נֶאֱמַר בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי עַל הַפָּסוּק "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים"משלי ד', כ"ג. וראה במפרשים שם שפירשו כנ"ל. – מִכָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְךָ בַּתּוֹרָה הִשָּׁמֵר, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶם יוֹצֵא לְךָ חַיִּיםאמרת רבי יצחק בירושלמי פאה (פרק א' הלכה א'). . מֵחוֹבַת הָאָדָם לְקַיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּדֵי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ וַדַּאי יַגִּיעַ לַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּית בְּקִיּוּם רְצוֹן הַבּוֹרֵא. שֶׁכֵּן הוֹרוּנוּ חֲכָמֵינוּ זָ"ל שֶׁבְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת אֵין לְהִסְתַּכֵּל מַהוּ הַצִּוּוּי, אֶלָּא מִיהוּ הַמְצַוֶּה אוֹתוֹ! וְאִם כֵּן אֵין הֶבְדֵּל בֵּין מִצְוָה קַלָּה לַחֲמוּרָה, שֶׁכֵּן כֻּלָּן נָתְנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד, אֵל אֶחָד נְתָנָן, וּפַרְנָס אֶחָד אֲמָרָן, מִפִּי אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּאחגיגה ג' ע"ב. וראה במדרש רבה (במדבר פרשת נשא) שהובא כעין זה. , אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּיםערובין (י"ג ע"ב). !

וְכָךְ דָּרְשׁוּ בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָןפרק ב' משנה ב'. עַל הַפָּסוּק "בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים"שיר השירים ז', ג'. – עֲרֵמַת חִטִּים אֵלּוּ הַמִּצְווֹת הַחֲמוּרוֹת, וְסוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים אֵלּוּ מִצְווֹת קַלּוֹת, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִזְהָרִים בִּשְׁנֵיהֶן לְקַיְּמָן אֲזַי הֵן מְבִיאוֹת אוֹתָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁקָּרָא הַרְבֵּה וְשָׁנָה הַרְבֵּה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, וּמֵת בַּחֲצִי יָמָיו. וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ נוֹטֶלֶת אֶת תְּפִלָּיו וְעוֹבֶרֶת בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁוֹת וְשׁוֹאֶלֶת לַחֲכָמִים "תּוֹרַתְכֶם שֶׁכָּתוּב בָּהּכִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, מִפְּנֵי מָה מֵת בַּעֲלִי בַּחֲצִי יָמָיו?!" וְלֹא הָיָה אִישׁ מְשִׁיבָהּ דָּבָר. יוֹם אֶחָד נִּזְדַּמֵּן לָהּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּשְׁאָלָהּ: כֵּיצַד נָהַג בַּעֲלֵךְ עִמָּךְ בִּימֵי נִדָּתֵךְ? אָמְרָה לוֹ חַס וְשָׁלוֹם, לֹא נָגַע בִּי וְלוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלּוֹ. וּבִימֵי לִבּוּנֵךְ? אָמְרָה לוֹ יָשַׁן עִמִּי בְּמִטָּה אַחַת וְלֹא עָלָה בְּדַעְתּוֹ שׁוּם דָּבָר אַחֵר. אָמַר לָהּ אֵלִיָּהוּ בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ! שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הִזְהִירָה "אֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִּקְרַב", וְזֶה הֵקֵל בַּקַּלּוֹת וְהֶחְמִיר בַּחֲמוּרוֹתשבת (י"ג), וראה שם בגמרא שיש אומרים שישן עמה במטה רחבה, וי"א שהיה בהפסקת בגד. ועיין עוד בפירוש רש"י והתוספות שם מה שנחלקו. . לְלַמֶּדְךָ עַד כַּמָּה חָמוּר הוּא עָנְשׁוֹ שֶׁל הַמֵּקֵל בַּדָּבָר הַקַּל.

אָמְנָם הָיוּ בְּנֵי אָדָם בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת, וּמִסְתַּבֵּר גַּם שֶׁיֶּשְׁנָם וְאַף עֲתִידִים לִהְיוֹת, שֶׁיֵּלְכוּ אַחַר שִׂכְלָם וְדַעְתָּם וִיבַקְשׁוּ לְהִתְמַקֵּד אַךְ וְרַק בְּחֵלֶק מְסֻיָּם מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה: יֶשְׁנָם שֶׁיִּבְחֲרוּ בְּמִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּלְבַד, וְאֶת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יַזְנִיחוּ, וְיֵשׁ שֶׁלְּהֵפֶךְ, וְיֵשׁ שֶׁיְּבַקְּשׁוּ רַק לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וְלַיְלָה מִבְּלִי לְקַיֵּם שְׁאָר מִצְווֹת הַמִּזְדַּמְּנוֹת לָהֶם, וְיֵשׁ שֶׁיָּתוּרוּ אַחַר הַמִּצְווֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְיֵשׁ שֶׁיְּבַקְּשׁוּ דַּוְקָא אֶת הַמִּסְתּוֹרִיּוֹת וְהַסְּגֻלִּיּוֹת שֶׁבָּהּ. עַל אֲנָשִׁים שֶׁכָּאֵלּוּ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ זָ"ל: כָּל הָאוֹמֵר אֵין לִי אֶלָּא תּוֹרָה – אַף תּוֹרָה אֵין לוֹאמרת רבי יוסי ביבמות (ק"ט ע"ב). . שֶׁאִם חוֹשֵׁב אַתָּה לִבְחֹר רַק חֵלֶק מְסֻיָּם הַנִּרְאֶה לְךָ מֵהַתּוֹרָה, וּבִשְׁאָר לְזַלְזֵל וְלִפְסֹחַ עָלָיו – דַּע לְךָכִּי גַּם מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה לֹא יַעֲמֹד לְךָ, כִּי מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּותהלים (י"ט, י'). וראה עוד בספרנו "דובב שפתי ישנים" (פרשת כי תשא) מש"כ בזה בס"ד. .

וְכָתַב רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זיע"א מֵרַבֵּנוּ הָאֲרִיזָ"ל כִּי יְרִידַת הָאָדָם לְזֶה הָעוֹלָם הִיא לְצֹרֶךְ תִּקּוּן נִשְׁמָתוֹ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבִכְלַל הַתִּקּוּן הוּא שֶׁיְּקַיֵּם אֶת כָּל תַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת בְּמַחְשָׁבָה בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה, וְכֵן מְחֻיָּב הוּא לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הָרֶמֶז הַדְּרָשׁ וְהַסּוֹד, וְאִם הֶחְסִיר חָלִילָה מַשֶּׁהוּ מִכָּל הָאָמוּר, הֲרֵי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָשׁוּב וְלָרֶדֶת בְּגִלְגּוּל בִּכְדֵי לְהַשְׁלִים אֶת שֶׁחִסֵּר. וְלָכֵן אֲפִלּוּ מִצְווֹת קַלּוֹת, אוֹ מִצְווֹת שֶׁאֵינָן בְּגֶדֶר חוֹבָה אֶלָּא רְשׁוּת אֶצְלוֹ, יֵשׁ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶן וּלְקַיְּמָן בִּשְׁלֵמוּת עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲבֹר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בַּשֵּׁנִיתכן כתב בשער הגלגולים (סוף הקדמה ט"ז). אמנם ציין שם שנשמות שאינן חדשות בעולם יתכן שיהיו להן רק מצוות מסויימות שעליהם לתקנן מהגלגול שעבר, ולכן לא יוצרכו לשוב בגלגול על מצוות אחרות שאינן חלק מתיקונן, אולם מכל מקום יוצרכו להתעבר בתוך איזה אדם אחר שיקיימן בכדי להשלימן. ע"ש מש"כ בזה. . מַה שֶּׁשּׁוּב מְלַמְּדֵנוּ עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא הַחֲשִׁיבוּת מִצִּדֵּנוּ לָתוּר וְלִרְדֹּף אַחַר כָּל מִצְוָה קַלָּה הַמִּזְדַּמֶּנֶת לְיָדֵינוּ, וְלֹא לְזַלְזֵל בְּשׁוּם מַעֲשֶׂה טוֹב הַנִּקְרֶה לָנוּ בַּדֶּרֶךְ.

נִצְטַוֵּינוּ בַּתּוֹרָה עַל הֲבָאַת קָרְבָּן בַּעֲצֶרֶת, הֶעָשׂוּי מִשְּׁנֵי כְּבָשִׂים, כְּשֶׁחֵלֶק מִתַּהֲלִיךְ הַהַקְרָבָה הִנּוֹ הֲנָפַת הַכְּבָשִׂים בַּמִּקְדָּשׁ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְאָמְנָם הַהֲנָפָה עַצְמָהּ אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַקָּרְבָּן, שֶׁאַף בִּלְעָדֶיהָ הַקָּרְבָּן כָּשֵׁר, אוּלָם מָסֹרֶת בְּיַד חֲכָמֵינוּ שֶׁמַּעֲלַת הַהֲנָפָה הִיא לַעֲצֹר וְלִמְנֹעַ בִּיאַת רוּחוֹת רָעוֹת וּטְלָלִים רָעִים לָעוֹלָם. וּמִדָּבָר זֶה לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל שֶׁדַּוְקָא שְׁיָרֵי הַמִּצְווֹת שֶׁאָמְנָם אֵינָן מְעַכְּבוֹת בְּקִיּוּמָן, אוּלָם הֵן אֵלּוּ הַמְעַכְּבוֹת וּמוֹנְעוֹת אֶת הַפֻּרְעָנֻיּוֹת מִלָּבוֹא עַל הָאָדָםראה סוכה (ל"ז ע"ב - ל"ח ע"א). . וְזֶה נָכוֹן לְגַבֵּי הַדִּקְדּוּק בַּאֲמִירַת הַבְּרָכוֹת בְּקוֹל, וְהַזְּהִירוּת בַּהֲנָחַת הַתְּפִלִּין בַּמָּקוֹם הַמְדֻיָּק, וְהַהִדּוּר בְּתַכְלִית הַכַּשְׁרוּת בְּמַאֲכָלִים, וְהַהַקְפָּדָה עַל קִיּוּם הַמִּצְווֹת עַד תֻּמָּן מִבְּלִי לְהַפְסִיק בָּאֶמְצַע, וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ. כָּל הַזְּהִירֻיּוֹת הַקְּטַנּוֹת הַלָּלוּ – הֵן אֵלּוּ שֶׁמַּצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִן הַפֻּרְעָנוּיוֹת.

פְּעָמִים שֶׁמִּזְדַּמֶּנֶת לוֹ לָאָדָם מִצְוָה קַלָּה שֶׁרַבִּים מִבְּנֵי הָאָדָם מְזַלְזְלִים בָּהּ, וְאָמְנָם מוּכָן הוּא לְקַיְּמָהּ בְּחֵפֶץ לֵב, אֶלָּא שֶׁעוֹמֵד הוּא בִּפְנֵי מִצְוָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר הָעוֹמֶדֶת לְהַגִּיעַ, וְלָכֵן דּוֹחֶה הוּא אֶת הַקַּלָּה מִפְּנֵי הַחֲמוּרָה. כְּגוֹן שֶׁמְּסָרֵב לִגְמֹל חֶסֶד עִם הַשָּׁכֵן כֵּיוָן שֶׁעוֹד מְעַט יֵשׁ לוֹ שִׁעוּר תּוֹרָה, אוֹ שֶׁנִּמְנָע מִלְּסַיֵּעַ לִבְנֵי בֵּיתוֹ בִּהְיוֹת שֶׁמְּמַהֵר לָצֵאת לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ. אַךְ רַבּוֹתֵינוּ לִמְּדוּנוּ שֶׁמִּצְוָה קַלָּה הַבָּאָה לָאָדָם אֵין לִדְחוֹתָהּ וּלְהַחְמִיצֶנָּה אֲפִלּוּ מִפְּנֵי מִצְוָה חֲמוּרָה הָעֲתִידָה לָבוֹאכן כתב רש"י ז"ל בפירושו עמ"ס סוכה (כ"ה ע"ב בד"ה "שחל"). ! וְכִדְרָשַׁת חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי"תהלים מ"ט, ו'. – אֵלּוּ מַעֲשִׂים שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו וְאֵינָם חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו, אַךְ מְסֻבִּים הֵם לוֹ לְתָבְעוֹ לֶעָתִיד לָבוֹאאמרת ריש לקיש במסכת עבודה זרה (י"ח ע"א). . וְרַבִּים הֵם הַטּוֹעִים בַּדָּבָר, וּמִצְוָה לַהֲאִירָם וּלְהָעִירָם בְּנַחַת.

תוכן העניינים

פרדס רימונים - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה