אור ברסלב
פרדס רימונים - חלק ב רָמַז הַכָּתוּב – קִלְלַת אֱלֹקִים תָּלוּי

פרדס רימונים - חלק ב

רָמַז הַכָּתוּב – קִלְלַת אֱלֹקִים תָּלוּי

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

בְּמִצְוָה קכ"ט נִתְבָּאֵר שֶׁאָדָם שֶׁנָּטַל מָמוֹן זוּלָתוֹ שֶׁלֹּא כְּדִין וּבָא לְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו עָלָיו לְהָשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזַל, וּלְאַחַר מִכֵּן לְהָבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ וּלְהַקְרִיבוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהַמִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר יִרְאֶה שֶׁלִכְאוֹרָה הַדָּבָר אֵינוֹ מוּבָן, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹאָדָם חָטָא לַחֲבֵרוֹ בְּכָךְ שֶׁנָּטַל אֶת מָמוֹנוֹ שֶׁלֹּא כְּדִין, וְאִם כֵּן הַדִּין נוֹתֵן שֶׁעָלָיו לְהָשִׁיב לוֹ אֶת מָמוֹנוֹ וּלְפַיְּסוֹ וּלְרַצּוֹתוֹ, וּבָזֶה יִתְנַקֶּה מֵאוֹתָהּ אַשְׁמָה. אִם כֵּן מַה מָּקוֹם יֵשׁ כָּאן לַהֲבָאַת קָרְבַּן אָשָׁם? וַהֲרֵי רִצָּה זֶה אֶת הַנִּגְזָל וְלָמָּה יֵשׁ צֹרֶךְ גַּם בְּקָרְבָּן?

עַל שְׁאֵלָה זוֹ עוֹנֶה הַגה"ק רַבִּי דָּוִד לִידָא זַצַ"ל בַּעַל הָ"עִיר מִקְלָט"על תרי"ג מצוות, בבאורו למצוה זו. בְּמָשָׁל לְאָדָם שֶׁעָבַר עַל חֻקֵּי הַמַּלְכוּת וְהִכָּה אֶת חֲבֵרוֹ, וְנִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם עַל כָּךְ קְנָס לַמַּלְכוּת, הָלַךְ הַלָּה וּפִיֵּס אֶת חֲבֵרוֹ – הַאִם יִפָּטֵר מֵהַקְּנָס שֶׁהוּשַׁת עָלָיו? וַדַּאי שֶׁלֹּא! שֶׁכֵּן מִלְּבַד זֹאת שֶׁחָטָא כְּלַפֵּי חֲבֵרוֹ, הֲרֵי חָטָא גַּם כֵּן כְּלַפֵּי הַמֶּלֶךְ, וְעַל כָּךְ עָלָיו לְשַׁלֵּם לַמֶּלֶךְ. כָּךְ הַדָּבָר גַּם בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁמִּלְּבַד הַחֵטְא שֶׁחוֹטֵא כְּלַפֵּי הַזּוּלָת בְּמָמוֹנוֹ אוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּנַפְשׁוֹ, חוֹטֵא בָּזֶה גַּם כֵּן כְּלַפֵּי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וּבְתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאַחַת מֵאִתָּנוּ שׁוֹכֶנֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא נִיצוֹץ נֶאֱצָל וְקָדוֹשׁ מֵה' הַגָּדוֹל הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָאכן כתב בספר הקדמון "נשמת אדם". , וּמִמֵּילָא מִי שֶׁפּוֹגֵעַ בְּאָדָם לֹא פּוֹגֵעַ רַק בּוֹ, אֶלָּא גַּם בַּחֵלֶק הָאֱלֹקִי שֶׁבּוֹ, וְלָכֵן עָלָיו לְפַיֵּס גַּם אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

בְּפָרָשַׁת כִּי תֵּצֵא מְצַוָּה הַתּוֹרָה שֶׁאָדָם שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת אֱלִילִים דִּינוֹ בִּסְקִילָה, וּלְאַחַר מִכֵּן תּוֹלִים אוֹתוֹ עַל עֵץ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה וּמִיָּד מוֹרִידִים אוֹתוֹ וְקוֹבְרִים אֶת גּוּפוֹ. וְהִזְהִירָה הַתּוֹרָה אֶת בֵּית הַדִּין לְבַל יָלִינוּ אֶת נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ "כִּי קִלְלַת אֱלֹקִים תָּלוּי"דברים כ"א, כ"ג. וראה ברמב"ם הלכות סנהדרין (פרק ט"ו) כל דינים אלו. , וּבֵאֵר רַשִׁ"י זָ"ל בַּמָּקוֹם שֶׁהָאָדָם עָשׂוּי בִּדְמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא, וְנִמְצָא שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתּוֹלִים אֶת הָאָדָם – כִּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ תְּלוּיָה, וְלָכֵן יֵשׁ לְמַהֵר וּלְהוֹרִיד אֶת נִבְלָתוֹ מֵהָעֵץ. וּמֵעַתָּה צֵא וַחֲשֹׁב אָדָם שֶׁפּוֹגֵעַ בַּזּוּלָת, מַעֲלִיבוֹ אוֹ מְקַלְּלוֹ – בְּמִי בְּעֶצֶם פָּגַע? אֶת מִי קִלֵּל? וְהַדְּבָרִים מַבְהִילִים!

כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זָ"ל בַּתַּלְמוּד שֶׁאִם חָטָא אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּמֵת - עָלָיו לֵילֵךְ עַל קִבְרוֹ עִם עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְלוֹמַר בִּפְנֵיהֶם "חָטָאתִי לַה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְלוֹנִי שֶׁחָבַלְתִּי בּוֹ"יומא (פ"ז ע"א), ונפסק בשלחן ערוך אורח חיים (סימן תר"ו סעיף ב'). ועיין שם באחרונים שצריך גם כן לפרט חטאו וישיבו לו הנוכחים "מחול לך" ג' פעמים. . וְלִכְאוֹרָה מָה הַמָּקוֹם לוֹמַר "חָטָאתִי לַה'"? הֲרֵי רַק פָּגַע בִּפְלוֹנִי? אֶלָּא שׁוּב לָמַדְנוּ שֶׁכָּל חֵטְא כְּלַפֵּי הַזּוּלָת הוּא גַּם חֵטְא כְּלַפֵּי הַקָּבָּ"ה. וְכָךְ הוּבָא בַּחֲזַ"ל שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר הַשְּׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת? קַלֵּנִי מֵרֹאשִׁי קַלֵּנִי מִזְּרוֹעִיאמרת רבי מאיר בחגיגה (ט"ו ע"ב). וראה בפירוש רש"י ז"ל שם שפירש זאת על היסורין שמטיל הקב"ה על הרשעים שכביכול הקב"ה קשה לו עם הדבר. , דְּהַיְנוּ שֶׁכִּבְיָכוֹל הַדָּבָר קָשֶׁה וּמַכְבִּיד עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, מַה שֶּׁשּׁוּב מְלַמְּדֵנוּ מַהִי הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל צִעוּר הַזּוּלָת. וְלָכֵן רַבּוֹתֵינוּ כָּל כָּךְ הֶחְמִירוּ בְּכָל הַקָּשׁוּר לְבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבְכָל הַנּוֹגֵעַ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהֲרֵי אַף כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא כָּלוּל בַּתְּמוּנָה. וְלָכֵן לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר "רִצִּיתִי אַךְ חֲבֵרִי, פִּיַּסְתִּי אוֹתוֹ וְסָלַח לִי". זֶה נָכוֹן בֵּינְךָ לְבֵינוֹ, אֲבָל בֵּינְךָ לְבֵין הַבּוֹרֵא עוֹד הַתִּיק פָּתוּחַ, עוֹד הַחוֹב קַיָּם, וְעַל כָּךְ צָרִיךְ לְשַׁלֵּם.

הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג זִיעָ"א כּוֹתֵב כִּי הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ אָמְנָם מְכִילָה הֲמוֹן פְּרִיטִים וְנִבְרָאִים שׁוֹנִים, אוּלָם בִּפְנִימִיּוּת הַבְּרִיאָה הַכֹּל זֶה מִקְשָׁה אַחַת הַמְחַבֶּרֶת וּמְאַגֶּדֶת זֶה בָּזֶה בְּקֶשֶׁר בַּל יִנָּתֵק. כָּךְ הַיּוֹם לוֹוֶה מֵהַלַּיְלָה וְהַלַּיְלָה מֵהַיּוֹם, הָאוֹר מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַחֹשֶׁךְ מֵהָאוֹרראה בספה"ק "אגרא דכלה" (פרשת בראשית ופרשת מטות) מה שכתב נפלאות מענין זה ואכמ"ל. , הַחַי נִזּוֹן מֵהַצּוֹמֵחַ וְהַצּוֹמֵחַ מֵהַחַיכפי שרואים אנו שבעלי החיים ניזונים ומתפרנסים מן הצומח, ואף הצומח נהנה ממותרות החי המעשירים את האדמה ומבעלי החיים המפזרים את זרעי האילנות וכיוב"ז. , הֶעָנִי נֶעֱזָר בֶּעָשִׁיר וְהֶעָשִׁיר בֶּעָנִיכן אמר רבי מאיר (בבא בתרא י' ע"א) שהקב"ה אינו מפרנס את העניים כדי להציל את העשירים מן הגיהנם, ובמדרש רבה (ויקרא פרק ל"ד) אמרו "יותר ממה שהעשיר עושה עם העני – העני עושה עם העשיר". , הָאִישׁ צָרִיךְ לָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה לָאִישׁכלשון התורה (בראשית ב', י"ח) "אעשה לו עזר כנגדו", ואמרו רבותינו (מדרש רבה בראשית פרק ה') "לא איש בלא אשה, ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה". , וְכָךְ כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. כֻּלָּם קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה בְּשַׁרְשֶׁרֶת בַּל תִּנָּתֵק, עַד שֶׁאָמַר אַחַד הַחֲכָמִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִקְטֹף פֶּרַח מִבְּלִי לְגָרֵד בְּכָךְ כּוֹכָבִים, וּכְשֶׁפַּרְפָּר מְנוֹפֵף בִּכְנָפָיו בַּדָּרוֹם – סוּפַת הוֹרִיקָן מִתְעוֹרֶרֶת בַּצָּפוֹן. וּמֵעַל הַכֹּל חִבֵּר וְקִשֵּׁר הַבּוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַבָּאכך אמרו (אבות פרק ד' משנה ט"ז) שעולם הזה הוא כפרוזדור והעולם הבא הוא כטרקלין, והרי אי אפשר להכנס לטרקלין מבלי לעבור בפרוזדור... , וְאֶת הַגַּשְׁמִיּוּת בָּרוּחָנִיּוּתשכן כמעט כל מצוות התורה תלויות בגשמיות כמו התפילין והציצית והלולב וכו'. , וְאֶת הַנִּבְרָא בַּבּוֹרֵא. וְלָכֵן אֵין שׁוּם מְצִיאוּת שֶׁל חֲלוּקָה אוֹ הַפְרָדָה כָּל שֶׁהִיא בֵּין הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ לְבֵין הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, אֶלָּא שְׁתֵּיהֶן צְמוּדוֹת וּמְחֻבָּרוֹת זוֹ לְזוֹ וּמַשְׁפִּיעוֹת בְּמֵישָׁרִין אַחַת עַל הַשְּׁנִיָּה. וּמִכָּאן יָצָא הַכְּלָל שֶׁלִּמְדוּנוּ חֲכָמֵינוּ "כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְכָל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ"אמרת רבי חנינא בן דוסא באבות (פרק ג' משנה י'). , שֶׁזֶּה וְזֶה קְשׁוּרִים אֶחָד בַּשֵּׁנִי לְעוֹלָמִים.

מִכְּלַל הַזְּהִירוּת בְּעִנְיְנֵי בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, יֵשׁ לָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵיטִיב וְלִגְמֹל חֶסֶד עִם הַזּוּלָת. כֵּיוָן שֶׁכָּל עֶזְרָה וְסִיּוּעַ שֶׁאָדָם מַעֲנִיק לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי זֶה סִיּוּעַ גָּדוֹל גַּם לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּחְשָׁב כְּמִי שֶׁסּוֹמֵךְ אֶת כִּסְאוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"הכן הובא במדרש תהלים (פרק פ"ט) על פי הכתוב (ישעיה ט"ז, ה') "והוכן בחסד כסא". , וּכְאִלּוּ מְלַוֶּה לַה'כן אמר רבי יוחנן בתלמוד (בבא בתרא י ע"א) ממה שכתוב (משלי י"ט, י"ז) "מלוה ה' חונן דל". וּפוֹדֵהוּ מִבֵּין הָעַמִּיםכן נאמר בברכות (ח' ע"א) "אמר הקב"ה: כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם". וְעוֹזֵר אֶת הַשְּׁכִינָהכן אמר רשב"י במדרש (תנחומא פרשת ויחי) ממה שכתוב (שופטים ה', כ"ג) "אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה'". . שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַפּוֹגֵעַ בָּאָדָם הֲרֵי זֶה פּוֹגֵעַ גַּם בְּהַקָּבָּ"ה, כָּךְ הַמְסַיְּעוֹ הֲרֵי זֶה כִּמְסַיֵּעַ לְהַקָּבָּ"ה. וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְתַקֵּן וּלְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ הֵן בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, וְהֵן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְלִהְיוֹת מִסּוֹעֲדֵי הַשְּׁכִינָה וְתוֹמְכֶיהָ, עָלָיו נֶאֱמַר "וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם"משלי ג', ד'. .

תוכן העניינים

פרדס רימונים - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה