אור ברסלב
פרדס רימונים - חלק ב רָמַז הַכָּתוּב – פִּצְעֵי אוֹהֵב

פרדס רימונים - חלק ב

רָמַז הַכָּתוּב – פִּצְעֵי אוֹהֵב

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

עֳנָשִׁים חֲמוּרִים הֵשִׁיתָה הַתּוֹרָה עַל הָעוֹבֵר עַל מִצְווֹתֶיהָ, הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵן בָּעוֹלָם הַבָּא, וְאַף טָרְחָה לְיַדְּעֵנוּ וּלְבַשְּׂרֵנוּ עֲלֵיהֶם, לְמַעַן יִרְאוּ וְיִירָאוּ מַהוּ סוֹפוֹ שֶׁל הָעוֹבֵר עַל הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁקָּבַע בּוֹרֵא הָעוֹלָם. וְגַם כָּאן כְּמוֹ בְּרוֹב אִסּוּרֵי הָעֲרָי?וֹת הַחֲמוּרִים הִטִּילָה הַתּוֹרָה עַל הַנּוֹאֲפִים בְּמֵזִיד עֹנֶשׁ מָוֶת בִּשְׂרֵפָה, עַל יְדֵי יְצִיקַת עוֹפֶרֶת רוֹתַחַת אֶל תּוֹךְ פִּיו הַיּוֹרֶדֶת וְשׂוֹרֶפֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיוסנהדרין (נ"ב ע"א) ורמב"ם הלכות סנהדרין (פרק ט"ו הלכה ג'). . וְאִם מְסִבָּה כָּל שֶׁהִיא לֹא רִצָּה הַלָּה אֶת עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה – הֲרֵי זֶה נִכְרַת מֵחַיַּי הָעוֹלָם הַבָּא ל"ע וְיוֹרֵד שְׁאוֹלָה לְדִרְאוֹן עוֹלָם. וְהִנֵּה הַשּׁוֹמֵעַ עֳנָשִׁים נוֹרָאִיִּים וְקָשִׁים אֵלּוּ עָלוּל לְהִתְעוֹרֵר וְלִשְׁאֹל: וְכִי זוֹהִי מִדָּתוֹ שֶׁל הָאֵל הָרַחוּם וְהַחַנּוּן?! וַהֲלֹא טוֹב ה' לְכָל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו?!תהלים קמ"ה, ט'. וְהוּא בִּכְבוֹדוֹ צִוָּנוּ לִגְמֹל חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת וְלִנְהֹג עִמָּהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְלֹא לִנְקֹם וְלֹא לְהָשִׁיב רָעָה אֲפִלּוּ לָרָעִים עִמָּנוּ, וְאִם כֵּן הֵיאַךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ מַעֲנִישׁ וּמַכֶּה מַכּוֹת אַכְזָרִיּוּת וְנֶאֱמָנוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ?!

וְהַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה זוֹ הִיא שֶׁשְּׁנֵי סוּגֵי מַכּוֹת וָעֳנָשִׁים יֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה: יֵשׁ הַמַּכֶּה אֶת זוּלָתוֹ מַכַּת אַכְזָרִי הַיְנוּ שֶׁכָּל מַטְּרָתוֹ הִיא לְהַכְאִיב לוֹ וּלְיַסְּרוֹ, וְעֶצֶם הַהַכָּאָה הִיא כָּל תַּכְלִית מַעֲשָׂיו, וְיֵשׁ הַמַּכֶּה אֶת זוּלָתוֹ מַכַּת רוֹפֵא הַיְנוּ שֶׁעִקַּר מַטְּרָתוֹ בְּהַכּוֹתוֹ הִיא לְהֵיטִיב עִם הַשֵּׁנִי וּלְרַפְּאוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ חַיָּב הוּא לְהַכְאִיב לוֹ אוֹ לִכְרֹת לוֹ אֵיבָר וְכַדּוֹמֶה עַל מְנָת לְהַצִּילוֹ מִמַּכּוֹת קָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת מִזּוֹ. וּשְׁנֵי סוּגֵי מַכּוֹת אֵלּוּ אֵינָן שַׁיָּכוֹת בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כְּלָל! כָּךְ אוֹמְרִים רַבּוֹתֵינוּ עַל הַפָּסוּק "וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ"ירמיה ל', י"ז. שֶׁאֵין מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כִּי מִדַּת בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא מַכֶּה בְּאִיזְמֶל וּמְרַפֵּא בִּרְטִיָּה, אֲבָל הַקָּבָּ"ה בַּמֶּה שֶּׁהוּא מַכֶּה בּוֹ הוּא מְרַפֵּא"מדרש רבה שמות (פרשה נ'). . דְּהַיְנוּ שֶׁאֵצֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עֶצֶם הַמַּכָּה הִיא הָרְפוּאָה, וּבְתוֹךְ עִמְקֵי הָעֹנֶשׁ וְהַיִּסּוּרִים נִתָּן לְזַהוֹת וְלִמְצֹא אֶת הָרַחוּם וְהַחַנּוּן שֶׁל הַבּוֹרֵא. כִּי לְהַקָּבָּ"ה אֵין מַעְצוֹר מִלְּהוֹשִׁיעַ, וְאֵין הוּא תָּלוּי בְּשׁוּם תְּנַאי אוֹ אֶמְצָעִי בִּכְדֵי לְהֵיטִיב עִמָּנוּ, וּבִרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ יֵיטִיב עִמּוֹ אֲפִלּוּ בָּרָעָה וּבַמַּכָּה עַצְמָהּ.

כָּךְ מְסֻפָּר עַל אִישׁ כַּפְרִי פָּשׁוּט שֶׁהָיָה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ בְּבוֹרֵא עוֹלָם, וְיוֹם אֶחָד בָּרַח לוֹ סוּסוֹ יְחִידוֹ שֶׁהָיָה כָּל מְקוֹר פַּרְנָסָתוֹ וְכַלְכָּלָתוֹ, וְהָיוּ קְרוֹבָיו בּוֹכִים וּמֵצֵרִים עַל הָאֲבֵדָה, אַךְ הוּא נִשְׁאַר אֵיתָן בֶּאֱמוּנָתוֹ שֶׁמִּפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹתאיכה ג', ל"ח. וּבָטַח בַּה' שֶׁגַּם הָרָעָה הַזֹּאת הִיא בֶּאֱמֶת טוֹבָה, וְאָכֵן אוֹתוֹ הַסּוּס בָּרַח אֶל אַחַד הַיְעָרוֹת וְהִתְחַבֵּר עִם קְבוּצַת סוּסִים נוֹסָפִים, וּלְאַחַר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת שָׁב בַּחֲזָרָה לְאֻרְוָתוֹ וְיַחַד עִמּוֹ בָּאוּ גַּם יֶתֶר הַסּוּסִים. אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ לִקְרוֹבָיו: הַרְאִיתֶם?! וַהֲלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁהַקָּבָּ"ה בְּמַה שֶּׁהוּא מַכָּה בּוֹ הוּא מְרַפֵּא, וְשֶׁגַּם הָרָעָה שֶׁל הַבּוֹרֵא הִיא בֶּאֱמֶת טוֹבָה!מעשה זה הובא בספר "חזון יאשיהו" להגה"צ רבי יאשיהו פינטו שליט"א.

בַּתַּלְמוּד מְסֻפָּר עַל נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל אֱמוּנָה גָּדוֹל, וְעַל כָּל גַּל וּמַשְׁבֵּר שֶׁהָיָה פּוֹקֵד אוֹתוֹ בְּחַיָּיו הָיָה מַאֲמִין וְאוֹמֵר שֶׁוַּדַּאי גַּם זוֹ לְטוֹבָהראה תענית (כ"א ע"א). . אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הַהוֹלְכִים בִּדְרָכָיו הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא ע"ה, שֶׁאַף הוּא דָּבַק בְּמָסֹרֶת רַבּוֹתֵינוּ וְעַל כָּל צָרָה שֶׁהָיְתָה נוֹחֶתֶת עָלָיו הָיָה אוֹמֵר כָּל דַּעֲבִיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵידברכות (ס' ע"ב). ותרגומו: כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא - לטובה הוא עושה. . וּבֵאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמּוּסָר שֶׁאָמְנָם שְׁנֵי הַתַּנָּאִים הַלָּלוּ הָיוּ מְצֻיָּנִים בֶּאֱמוּנָתָם וּבְבִטְחוֹנָם, אַךְ הֶפְרֵשׁ הָיָה בֵּין הָרַב לְתַלְמִידוֹ: שֶׁכֵּן רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה מַאֲמִין וְאוֹמֵר שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא לְטוֹבָה, וּוַדַּאי שֶׁתִּצְמַח מֵהָרָעָה הַלָּזוֹ אֵיזוֹ טוֹבָה אַחֶרֶת. לְעֻמַּת זֹאת נַחוּם אִישׁ גַּם זוּ הָיָה מַאֲמִין שֶׁגַּם זוֹ הַמַּכָּה בְּעַצְמָהּ הִיא טוֹבָה בְּמַהוּתָהּ וּבְתַכְלִיתָהּ, וְלֹא רַק שֶׁמִּמֶּנָּה תִּצְמַח אֵיזוֹ טוֹבָה אַחֶרֶת, אֶלָּא הִיא עַצְמָהּ הַטּוֹבָה וְהַמּוֹעִילָה. וְזוֹהִי דַּרְגַּת הָאֱמוּנָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר.

בֵּין הַקְּלָלוֹת הָרַבּוֹת וְהַמַּבְהִילוֹת הַמּוּבָאוֹת בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי מוֹצְאִים אָנוּ אֶת הַקְּלָלָה: "וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם"ויקרא כ"ו, י"ז. . וְצָרִיךְ לְהָבִין לִכְאוֹרָה וְכִי אֵיזוֹ קְלָלָה הִיא זוֹ שֶׁנָּנוּס וְלֹא בֶּאֱמֶת יִרְדְּפוּנוּ?! וְכִי הָיָה עָדִיף לוֹ לָאָדָם שֶׁבֶּאֱמֶת יִרְדְּפוּהוּ לְהָרְגוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְגַלּוֹת לְבַסּוֹף שֶׁלֹּא הָיָה זֶה אֶלָּא פְּרִי הַדִּמְיוֹן? וַהֲרֵי אִם בֶּאֱמֶת יִרְדְּפוּהוּ זוֹהִי קְלָלָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה!! אֶלָּא מֶסֶר גָּדוֹל הֶעֱבִירָה לָנוּ הַתּוֹרָה בְּמִלִּים אֵלּוּ, שֶׁכֵּן פְּעָמִים שֶׁאָדָם עוֹבֵר תְּקוּפָה קָשָׁה וּרְצוּפָה שֶׁל נִסְיוֹנוֹת וּבְעָיוֹת בִּבְרִיאוּת אוֹ בְּפַרְנָסָה וְכַדּוֹמֶה ל"ע, עַד שֶׁמַּתְחִיל לִתְהוֹת לְעַצְמוֹ: "וְכִי לָמָּה הַקָּבָּ"ה רוֹדֵף אוֹתִי? וְכִי אֵינוֹ חָפֵץ בִּי וּבְמַעֲשַׂי?!" וְעַל כָּךְ וְעַל זֶה בָּאָה הַתּוֹרָה וּמַבְהֶרֶת לָנוּ: "וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם" – אַל תַּחְשֹׁב שֶׁמִּישֶׁהוּ רוֹדֵף אוֹתְךָ אוֹ מְבַקֵּשׁ בְּרָעָתֶךָ! חָלִילָה! אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹבֵר אֵינוֹ אֶלָּא לְטוֹבָתְךָ וּלְרַוְחָתְךָ, וְאִם רַק תַּאֲמִין וְתִתְחַזֵּק אֲזַי תִּזְכֶּה גַּם לִרְאוֹת אֵיךְ הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְךָ לְבַסּוֹף לְטוֹבָה, וּכְפִי שֶׁאָמַר יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְאֶחָיו: "אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה"בראשית נ', כ'. .

כָּךְ כּוֹתֵב הָרה"ק מוֹהָרָ"ן מִבְּרֶסְלַב זִיעָ"א עַל הַפָּסוּק "וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים"שמות כ', י"ח. שֶׁמֹּשֶׁה הוּא עֶבֶד ה' הָאֲמִתִּי וְהוּא אֵינוֹ מְפַחֵד לָגֶשֶׁת בְּעַצְמוֹ אֶל הָקֹשִׁי וְהָעֲרָפֶל, כִּי יוֹדֵעַ הוּא שֶׁדַּוְקָא שָׁם נִמְצָא הָאֱלֹקִים, וְדַוְקָא מִתּוֹךְ הַצָּרוֹת וְהַקְּשָׁיִים נִתָּן לִמְצֹא וּלְהִתְקָרֵב אֶל ה'עיין שם בתורה קט"ו מה שכתב בזה דברים נפלאים. . וְזֶהוּ עֹמֶק הַפָּסוּק "צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי"תהלים כ"ה, י"ז. בּוֹ אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה שֶׁדַּוְקָא הַצָּרוֹת וְהָעֳנָשִׁים שֶׁשּׁוֹלֵחַ לָנוּ הַבּוֹרֵא הֵם אֵלּוּ שֶׁמַּרְחִיבִים וּפוֹתְחִים אֶת לִבֵּנוּ אֵלָיו, וְדַוְקָא מֵאוֹתָם דִּינִים וְיִסּוּרִים עוֹמֶדֶת וְצוֹמַחַת לָהּ הַיְשׁוּעָה שֶׁל הָאָדָםכן פירש הרה"ק רבי נחומק'ה מהורדנקא זצ"ל. וחתנו הג"ר זלמן מרגליות זצ"ל העיד עליו שאף היה מקיים פירוש זה בעצמו בפועל, וכל ימיו היה מהלך בהרגשה ברורה וחדה שהקב"ה מתהלך עמו בכל צעד ושעל. .

בַּתַּלְמוּד מְסֻפָּר שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּגַשׁ פַּעַם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַל פֶּתַח מְעָרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וּשְׁאָלוֹ עַל הַמָּשִׁיחַ הֵיכָן הוּא יוֹשֵׁב. אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ שֶׁהַמָּשִׁיחַ יוֹשֵׁב בֵּין הָעֲנִיִּים וְסוֹבְלֵי הֶחֳלָאִים, וּבְעוֹד שֶׁכֻּלָּם מוֹצִיאִים אֶת כָּל רְטִיּוֹתֵיהֶם בְּבַת אַחַת וּלְאַחַר מִכֵּן חוֹבְשִׁים אֶת כָּל מַכּוֹתָם מֵחָדָשׁ – הַמָּשִׁיחַ מוֹצִיא רַק אַחַת וְחוֹבֵשׁ, וְשׁוּב מוֹצִיא עוֹד אַחַת וְחוֹבֵשׁ, שֶׁמָּא יִקְרָאוּהוּ לְפֶתַע לָבוֹא וְלִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל וְיִצְטָרֵךְ לְהִתְעַכֵּבראה כל המעשה בשלמותו בסנהדרין (צ"ח ע"א). . וּבְקָרְאֵנוּ מַעֲשֶׂה זֶה עוֹלוֹת כַּמָּה שְׁאֵלוֹת: א - וְכִי מַה מְּעַנְיֵן אוֹתָנוּ שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּגַשׁ אֶת אֵלִיָּהוּ דַּוְקָא עַל מְעָרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן? ב – מַדּוּעַ הַמָּשִׁיחַ חוֹלֶה וּמְיֻסָּר? ג - מַה מְּעַנְיֵן אוֹתָנוּ הֵיאַךְ הוּא חוֹבֵשׁ אֶת פְּצָעָיו?

וּבֵאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמּוּסָר שֶׁמְּעָרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי מְסַמֶּלֶת בִּפְנִימִיּוּתָהּ אֶת הַקֹּשִׁי וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעֶבֶד ה' עוֹבֵר בָּעוֹלָם עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, כְּמוֹ רַשְׁבִּ"י ע"ה שֶׁנִּתְחַבֵּא בַּמְּעָרָה וְלָמַד בָּהּ תּוֹרָה מִתּוֹךְ דֹּחַק וְעֹנִי. וְהַמָּשִׁיחַ מְסַמֵּל אֶת הַגְּאֻלָּה הַכְּלָלִית שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל וְאֶת הַגְּאֻלָּה הַפְּרָטִית שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּלְכָךְ רָמְזוּ חֲזַ"ל בְּאָמְרָם שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּגַשׁ אֶת אֵלִיָּהוּ בַּמְּעָרָה הַיְנוּ שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נִפְגַּשׁ עִם אֵלִיָּהוּ וְנוֹעַץ עִמּוֹ עַל צָרוֹתֵיהֶם וּקְשָׁיֵיהֶם הָרַבִּים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, וּשְׁאָלוֹ מַה יְּהֵא בְּאַחֲרִיתָם וּמָתַי תַּגִּיעַ גְּאֻלָּתָם. וְעַל כָּךְ הֱשִׁיבוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָ"ל שֶׁהַיְשׁוּעָה וְהַגְּאֻלָּה נִמְצֵאת דַּוְקָא שָׁם, בְּיִסּוּרִים וּבָחֳלָאִים, וְרַק מִשָּׁם יְכוֹלָה בֶּאֱמֶת לִצְמֹחַ הַיְשׁוּעָה לָאָדָם. וְלָכֵן בְּעוֹד שֶׁכֻּלָּם מִתְיָאֲשִׁים מֵהַקְּשָׁיִים הַפּוֹקְדִים אוֹתָם וּמַחְלִיפִים אֶת רְטִיּוֹתֵיהֶם בְּשַׁאֲנַנּוּת, הַמָּשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ יּוֹדֵעַ שֶׁדַּוְקָא אֵלּוּ הֵם סִימָנֵי הַגְּאֻלָּה וְהַיְשׁוּעָה, וְשֶׁרְאָיָה בְּרוּרָה הִיא זוֹ שֶׁקְּרוֹבָה הַיְשׁוּעָה לָבוֹא, לָכֵן נִשְׁאַר הוּא בְּעֵת שֶׁכָּזוֹ דָּרוּךְ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה. לְלַמְּדֵנוּ שֶׁבַּדָּבָר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה - בּוֹ הוּא מַרְפֵּא, וְכַנִּזְכָּר.

לְפִיכָךְ חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לְהַפְנִים וְלִזְכֹּר בְּכָל עֵת שֶׁכָּל אוֹתָם עֳנָשִׁים וְיִסּוּרִים הַנִּזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וְדוֹר אֵינָם חָלִילָה לְרָעָתֵנוּ, אֶלָּא אַדְּרַבָּה דַּוְקָא מִתּוֹכָם צוֹמַחַת וּמַגַּעַת לָאָדָם הַיְשׁוּעָה, וְחוֹבָתֵנוּ הִיא לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת וְלִרְאוֹת אֶת יְשׁוּעַת ה' עַיִן בְּעַיִן, וּכְפִי שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ צַחוּת: "הַמְהַמֵּר אֵינוֹ סוֹפֵר אֶת רְוָחָיו עַל שֻׁלְחַן הַהִמּוּרִים, אֶלָּא רַק לְאַחַר יְצִיאָתוֹ מִבֵּית הַהִמּוּרִים..." וְדַי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא.

תוכן העניינים

פרדס רימונים - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה