אור ברסלב
פרדס רימונים - חלק ב רָמַז הַכָּתוּב – עֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי

פרדס רימונים - חלק ב

רָמַז הַכָּתוּב – עֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

בְּחֵלֶק הַפְּשָׁט נִתְבָּאֵר שֶׁאִסּוּר הַקִּרְבָה לְאֵשֶׁת הָאָב הוּא לֹא רַק בְּחַיֵּי הָאָב, אֶלָּא אַף לְאַחַר פְּטִירָתוֹ עֲדַיִן חָל אִסּוּר עַל הַבֵּן לִיקְרַב אֶל אוֹתָהּ הָאִשָּׁה, בִּהְיוֹת שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת אָבִיו בְּחַיֵּי חַיּוּתוֹ. וְעַל אַף שֶׁלַּבֵּן עַצְמוֹ אֵין שׁוּם קֶשֶׁר אִישִׁי כְּלַפֵּי אוֹתָהּ אִשָּׁה, וְאָבִיו שֶׁהוּא הַמְסוֹבָב לְהֵאָסְרוּתָהּ כְּבָר נִפְטַר, עִם כָּל זֹאת הָאִסּוּר לְעוֹלָם בְּעֵינוֹ עוֹמֵד, כִּי הַמַּעֲשִׂים שֶׁל הָאָב בְּחַיֵּי חַיּוּתוֹ מַשְׁפִּיעִים וּמוֹלִידִים הַשְׁלָכוֹת גַּם לְאַחַר פְּטִירָתוֹ. וּמִדָּבָר זֶה אָנוּ לְמֵדִים יְסוֹד גָּדוֹל בַּיַּהֲדוּת הַקּוֹבֵעַ כִּי כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בְּמֶשֶׁךְ הֱיוֹתוֹ עֲלֵי אֲדָמוֹת הִנּוֹ בַּעַל הַשְׁפָּעָה גַּם לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, וִיצִיאַת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם אֵינָהּ עוֹצֶרֶת אֶת הַשְׁפָּעַת פְּעֻלּוֹתָיו עַל הָעוֹלָם וְעַל הָאָדָם, אֶלָּא "שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ"קידושין (מ"א ע"ב), ראה שם מניין למדו חכמינו כלל זה. וַהֲרֵי הֵם כִּמְמַלְּאֵי מְקוֹמוֹ שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם, וְכָל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם נִזְקָפִים וְנֶחְשָׁבִים לִזְכוּתוֹ אוֹ לְחוֹבָתוֹ שֶׁל עוֹשָׂם.

כָּל אָדָם הוּא כְּדֻגְמַת אִילָן הַמֵּנִיב פֵּרוֹת, וּפֵרוֹת אֵלּוּ גַּם הֵם עֲתִידִים בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְהִזָּרַע וּלְהַצְמִיחַ פֵּרֵי פֵּרוֹת כְּמוֹתָם. וּכְפִי מַה שֶׁ?יָּנִיב הָאִילָן הָרִאשׁוֹן– כָּךְ יָנִיבוּ גַּם כֵּן פֵּרוֹתָיו, שֶׁכֵּן מִגַּרְעִינֵי תַּפּוּחַ לְעוֹלָם לֹא תִּצְמַח עַגְבָנִיָּה, וְעֵץ אֲפַרְסֵק לְעוֹלָם לֹא יַצְמִיחַ מְלָפְפוֹן. מַה שֶּׁהֶ?עֱבִיר הָאִילָן לְפִרְיוֹ בִּטְבָעָיו – זֶה מַה שֶּׁיָּנִיבוּ הַפְּרִי וְתוֹלְדוֹתָיו. כָּךְ גַּם הָאָדָם מֵנִיב פֵּרוֹת וְנֶאֱסָף מִן הָעוֹלָם, וּפֵרוֹתָיו הֵם אֵלּוּ הַנִּשְׁאָרִים וּמַבְטִיחִים אֶת הֶמְשֵׁכִיּוּתוֹ בָּעוֹלָם. וְאִם לֹא יִדְאַג הָאָדָם לְהוֹתִיר בָּעוֹלָם פֵּרוֹת טוֹבִים, אֶלָּא כָּל כֻּלּוֹ יִהְיֶה שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָהדברים כ"ט, י"ז. , אֲזַי אַל לוֹ לְהִתְפַּלֵּא אִם פֵּרוֹתָיו יוֹצִיאוּ פֵּרוֹת בְּאוּשִׁים וּמְקֻלְקָלִים כָּמוֹהוּ, וְיִגְרְמוּ לְנֶזֶק גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְהַכֹּל יִזָּקֵף לְחוֹבָתוֹ.

כָּךְ נֶאֱמַר בַּתַּלְמוּד: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת, שֶׁכֵּן אָמַר הַפָּסוּק "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם"ירמיה ל', י'. – מַה זַּרְעוֹ בַּחַיִּים אַף הוּא בַּחַיִּיםתענית (ה' ע"ב). . וְעֹמֶק הַדְּבָרִים הוּא כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה הִתְעַסֵּק כָּל יָמָיו בְּמַטָּרָה אַחַת עִקָּרִית, וְהִיא הַעֲמָדַת עַם יִשְׂרָאֵל עַם הַקֹּדֶשׁ, וְאָכֵן זֶהוּ הָרֹשֶׁם וְהַפֹּעַל אוֹתוֹ הוֹתִיר בָּעוֹלָם גַּם לְאַחַר פְּטִירָתוֹ. וּבִהְיוֹת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מֻבְטָחִים לִהְיוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים לַנֶּצַח, מִמֵּילָא מַעֲשָׂיו שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ הֵם חַיִּים וְנִצְחִיִּים, וְלָכֵן אַף הוּא – לַמְרוֹת שֶׁסְּפָדוּהוּ הַסּוֹפְדִים, וַחֲנָטוּהוּ הַחוֹנְטִים, וּקְבָרוּהוּ הַקּוֹבְרִים, עִם כָּל זֹאת הוּא עֲדַיִן נִקְרָא חַי וְקַיָּם. כִּי הַמַּעֲשִׂים וְהָרְשָׁמִים שֶׁהִשְׁאִיר בָּעוֹלָם הֵם רְשָׁמִים שֶׁל נִצְחִיּוּת וְחַיִּים.

מִטַּעַם זֶה אוֹמְרִים רַבּוֹתֵינוּ, כִּי עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים הֵם מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִיםראה פירוש רש"י ז"ל עה"ת (בראשית ו', ט'). , שֶׁכֵּן כָּל אָדָם מֵבִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְמַן מֻגְבָּל וְקָצוּב לִשְׁהוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, וְרַק תּוֹלְדוֹתָיו אַחֲרָיו הֵם אֵלּוּ שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אוֹתוֹ לְאַחַר פְּטִירָתוֹ. וְלָכֵן הַצַּדִּיקִים תּוֹלִים אֶת כָּל תִּקְוָתָם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְיוֹדְעִים שֶׁהֵם יִהְיוּ אֵלּוּ שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אוֹתָם לְאַחַר פְּטִירָתָם, עַל יְדֵי הַמִּפְעָלִים הַטּוֹבִים שֶׁהוֹתִירוּ, וְהַתַּלְמִידִים שֶׁהֶעֱמִידוּ, וְהַתּוֹרָה שֶׁלִּמְּדוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הֵם נֶחְשָׁבִים לָהֶם כְּתוֹלְדוֹתֵיהֶם. וְזֶהוּ סוֹד "צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים"אימרת רבי חייא בברכות (י"ח ע"א), ראה שם שלמד כן מהכתוב בבניהו בן יהוידע (שמואל ב' כ"ג, כ') "בן איש חי". ועיין עוד בשבת (קנ"ב ע"ב) המעשה ברב נחמן ורב אחאי בר יאשיה ותבין. שֶׁבִּהְיוֹת שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים מַמְשִׁיכִים אֶת דַּרְכָּם לְהַרְבּוֹת חַיִּים בָּעוֹלָם, לָכֵן אַף הֵם עַצְמָם נֶחְשָׁבִים לְחַיִּים וְקַיָּמִים כָּל זְמַן שֶׁרֹשֶׁם מַעֲשֵׂיהֶם קַיָּם בָּעוֹלָם.

מֵאִידָךְ גִּיסָא, הָרָשָׁע שֶׁטָּרוּד כָּל יָמָיו בָּעֲבֵרָה, וּבְעֵת הֱיוֹתוֹ עֲלֵי אֲדָמוֹת הֶעֱמִיד תּוֹלָדוֹת רַבִּים לַיֵּצֶר הָרַע וּלְחֵילוֹתָיו, מִמֵּילָא גַּם לְאַחַר פְּטִירָתוֹ מַמְשִׁיכִים תּוֹלְדוֹתָיו אֶת דַּרְכּוֹ לְהַגְדִּיל פֶּשַׁע וּלְהַרְבּוֹת רֶשַׁע, וְהַכֹּל נִזְקַף לְרֹאשׁ הַשּׁוֹשֶׁלֶת הַמְכֹעָרָה הַלֵּזוּ שֶׁמַּמְשֶׁכֶת אֶת מָסֹרֶת אֲבוֹתֶיהָ, וְנֶחְשַׁב לוֹ מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הוּא עוֹדֶנּוּ קַיָּם בָּעוֹלָם וְעוֹשֶׂה אֶת אוֹתָם מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים, וְעָתִיד הוּא לִיתֵן אֶת הַדִּין עֲלֵיהֶם.

וּמִטַּעַם זֶה אוֹמְרִים אָנוּ בִּתְפִלַּת הַמּוּסָף שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה "סִפְרֵי חַיִּים וּמֵתִים נִפְתָּחִים לְפָנֶיךָ הַיּוֹם" וְלִכְאוֹרָה מַה יֵּשׁ לִפְתֹּחַ מִידֵי שָׁנָה אֶת סִפְרֵי הַמֵּתִים מֵחָדָשׁ? וַהֲרֵי כְּבָר נִדּוֹנוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם וְנִגְזַר דִּינָם, וְאִם כֵּן לְשֵׁם מָה חוֹזְרִים וּפוֹתְחִים אֶת סִפְרֵיהֶם? וּבֵאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמּוּסָר שֶׁהַדִּין מֵחָדָשׁ הוּא עַל מַמְשִׁיכֵי דַּרְכָּם שֶׁהוֹתִירוּ בָּעוֹלָם שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם נִזְקָפִים לִזְכוּתָם אוֹ לְחוֹבָתָם. וְכָךְ פֵּרְשׁוּ אֶת הַפָּסוּק בִּתְהִלִּים "הָאוֹיֵב תַּמּוּ - חֳרָבוֹת לָנֶצַח"תהלים ט', ז'. שֶׁאָמְנָם הָרְשָׁעִים בְּשָׁלָב מְסֻיָּם תָּמִים וְחוֹלְפִים מִן הָעוֹלָם, אַךְ חַרְבוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים נִשְׁאָרִים וּמַשְׁפִּיעִים עַל הָעוֹלָם וַעֲלֵיהֶם לְנַצֵּחַפירוש נאה זה הובא בספר "אמרי יחזקאל" מעגל החיים (עניין הקדיש), ודברי פי חכם חן. .

אִם כֵּן כַּמָּה יֵשׁ לָאָדָם לִהְיוֹת זָהִיר וְלָשִׁים לֵב עַל מַעֲשָׂיו, שֶׁכֵּן פְּעָמִים שֶׁהַתּוֹעֶלֶת אוֹ הַהֵזֶּק הֵם נִצְחִיִּים, וְכָךְ גַּם שְׂכָרָם אוֹ עָנְשָׁם. וּבִפְרָט בְּכָל הַקָּשׁוּר לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו יוֹצְאֵי חֲלָצָיו, שֶׁהֵם רַגְלָיו שֶׁל הָאָדָם לְאַחַר פְּטִירָתוֹראה עירובין (ע' ע"ב) ובתוספות עמ"ס יבמות (ג' ע"א) בד"ה "מקמי". , וּלְהֵיכָן שֶׁהֵם הוֹלְכִים נֶחְשָׁב לָאָב וְלָאֵם כְּאִלּוּ הָלְכוּ גַּם הֵם בְּעַצְמָם. וְאֵיךְ תְּהֵא מְנוּחָה לַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁחָלִילָה "יוֹלִיכוּהוּ רַגְלָיו" בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ לְכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת לֹא רְאוּיִים, וְאַף יִצְטָרֵךְ לִיתֵן אֶת הַדִּין עַל כָּךְ?! לָכֵן יַעֲשֶׂה אָדָם כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתּוֹ לְהַשְׁאִיר רְשָׁמִים טוֹבִים בְּזֶה הָעוֹלָם, בְּהַעֲמָדַת צֶאֱצָאִים זֶרַע קֹדֶשׁ יִרְאֵי אֱלֹקִים, וּבְזִכּוּי הָרַבִּים וְקֵרוּב הָרְחוֹקִים, וּבְיִסּוּד מִפְעֲלֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וָחֶסֶד, וְיִהְיוּ אֵלּוּ נֵר לְרַגְלוֹ וְאוֹר לִנְתִיבָתוֹ לְאַחַר פְּטִירָתוֹ בִּבְחִינַת "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ"משלי ו', כ"ב. .

תוכן העניינים

פרדס רימונים - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה