רָמַז הַכָּתוּב – נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ
מֵאַזְהָרַת "בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגַּע" אָנוּ לְמֵדִים אֶת גֹּדֶל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁמְּיַחֶסֶת הַתּוֹרָה לְקָדְשֵׁי שָׁמַיִם. כָּל חֵפֶץ אוֹ פְּרִיט, אָדָם אוֹ מַאֲכָל הַמִּשְׁתַּיֵּךְ לִקְבוּצַת "קָדְשֵׁי ה'" יֵשׁ לוֹ חֲסִינוּת מְיֻחֶדֶת הַמְחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ לִנְהֹג בּוֹ בְּיֶתֶר כָּבוֹד וְהַעֲרָכָה, זְהִירוּת וּקְדֻשָּׁה. מִטַּעַם זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זָ"ל שֶׁכָּל הַנּוֹגֵעַ בְּסֵפֶר תּוֹרָה עָרֹם (מִבְּלִי הֶפְסֵק מִטְפַּחַת) נִקְבַּר עָרֹם מִבְּלִי אוֹתָהּ מִצְוָה, שֶׁאִם הָיָה אוֹחֲזוֹ כְּדֵי לִלְמֹד בּוֹ – לֹא זוֹכְרִים לוֹ מְאוּמָה מִלִּמּוּדוֹ, וְאִם כְּדֵי לְגוֹלְלוֹ – לֹא יְקַבֵּל עַל כָּךְ שׁוּם שָׂכָרשבת (י"ד ע"א), ובפירוש התוספות שם. , שֶׁהוֹאִיל וְאֵינוֹ חָשׁ בַּקְּדֻשָּׁה הַיְתֵרָה שֶׁבַּדָּבָר הֲרֵי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְשָׂכָר עַל אוֹתָהּ מִצְוָה. כְּמוֹ כֵּן הִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהַתּוֹלֶה אֶת תְּפִלָּיו עַל יָתֵד יִתָּלוּ לוֹ חַיָּיו, שֶׁהֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וְאִם לֹא נֵדַע לְהִזָּהֵר בִּקְדֻשָּׁתָם אֲזַי אֵינֶנּוּ רְאוּיִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם וְלֵהָנוֹת מִזִּיו הוֹדָם וַהֲדָרָםברכות (כ"ד ע"א), וראה שם ובפירוש רש"י ז"ל באילו אופנים אסור לתלות, ואכמ"ל. . בִּכְלַל הַדְּבָרִים, שֶׁיִּנְהַג אָדָם בְּכָבוֹד בְּכָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וְהַסְּפָרִים, וְיִשְׁמְרֵם שְׁמִירָה יַתִּירָה שֶׁלֹּא יִקָּרְעוּ וְלֹא יִטָּנְפוּ, וְיַקְפִּיד לְאָחֳזָם בְּיָדַיִם נְקִיּוֹת דֶּרֶךְ כָּבוֹד וְהַעֲרָכָה, וְכֵן יִמְנַע מִלְּהַכְנִיסָם לַמְּבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְכָל זֶה בִּכְדֵי לִשְׁמֹר עַל קְדֻשָּׁתָם וַחֲשִׁיבוּתָם הָרַבָּה.
גַּם יֶתֶר פְּרִיטֵי הַקְּדֻשָּׁה וְכָל חֶפְצֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ נִכְלָלִים בַּהַגְדָּרָה שֶׁל "מָמוֹן גָּבוֹהַּ", וְלָכֵן בִּזְהִירוּת יְתֵרָה עָלֵינוּ לִנְהֹג בְּעֵת שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים אָנוּ בְּרִהוּט שֶׁל בֵּית הַכְנָסַת, וּבַחַשְׁמַל שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁלֹּא לִנְהֹג בָּהֶם זִלְזוּל אוֹ בִּזָּיוֹן, וְשֶׁלֹּא לְשָׁבְרָם אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג, הוֹאִיל וְהֻזְהַרְנוּ עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם"כן למדו בספרי (פרשת ראה), ועיין בשלחן ערוך אורח חיים (קנ"א – קנ"ג) ובערוך השלחן (אורח חיים סו"ס קנ"ב) מדינים אלו. , וּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וְהַמִּדְרָשׁוֹת שֶׁלָּנוּ נֶחְשָׁבִים לְ"בֵית מִקְדָּשׁ מְעַט" שֶׁגַּם בָּהֶם נוֹהֶגֶת מֵעֵין קְדֻשַּׁת הַמִּקְדָּשׁ.
זִכָּנוּ הַבּוֹרֵא לִפְקֹד אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ רַבּוֹת, פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ בַּיּוֹם וְאַף יוֹתֵר מִזֶּה, אַךְ זְכוּת זוֹ אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ, שֶׁטִּבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁדָּבָר הַחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ רַבּוֹת נֶהְפַּךְ לְהֶרְגֵּל, וְהַהִתְפַּעֲלוּת וְהַהִתְרַגְּשׁוּת מִמֶּנּוּ נֶחְלֶשֶׁת, עַד שֶׁנֶּהֱפַךְ הַדָּבָר בְּעֵינֵינוּ מִזְּכוּת לְעֹל וּמִמַּעֲלָה לְמַטָּלָה. כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת הַתְּחוּשָׁה שֶׁל "חַיָּב לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה" וְ"צָרִיךְ לָקוּם לְשַׁחֲרִית" וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּשֶׁהָאֱמֶת הִיא שֶׁאֵין אֵלּוּ חוֹבָה וּמַטָּלָה אֶלָּא זְכוּת יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל לְהִכָּנֵס אֶת הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ לִפְנֵי מִי שֶׁבְּיָדוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם. אַךְ מַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁהַשִּׁגְרָה וְהַהֶרְגֵּל עוֹשִׂים אֶת שֶׁלָּהֶם, וְרִגְשׁוֹת הַהִתְפַּעֲלוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁלָּנוּ חָלְפוּ וְאֵינָם, וְלוּ הָיִינוּ מַפְנִימִים שֶׁאוֹתוֹ אֱלֹקִים שֶׁל תְּפִלַּת נְעִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא אוֹתוֹ אֱלֹקִים שֶׁל כָל תְּפִלָּה יוֹם יוֹמִית, אֲזַי וַדַּאי שֶׁשְּׁהִיָּתֵנוּ בְּבֵית מִקְדָּשׁ מְעַט הָיְתָה נִרְאֵית לְגַמְרֵי אַחֶרֶת.
הַתּוֹרָה עָשְׂתָה כָּל שֶׁבִּיכָלְתָּהּ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל עֶרְכָּם שֶׁל הַקֳּדָשִׁים, וְזֶה עַל יְדֵי הַמִּגְבָּלוֹת וְהַתְּנָאִים שֶׁהִצִּיבָה כֵּיצַד וּמָתַי נִתָּן לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם. אַךְ עָלֵינוּ מוּטֶלֶת הַחוֹבָה לְהַשְׁלִים אֶת חֶלְקֵנוּ וּלְעוֹרֵר בְּלִבֵּנוּ אֶת הַיִּרְאָה וְהַכָּבוֹד הָרָאוּי כְּלַפֵּי הַקֳּדָשִׁים, וּלְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת אֶת הַהִתְרַגְּשׁוּת בְּעֵת שִׁמּוּשָׁם. וְדָבָר גָּדוֹל וְנוֹרָא כָּתַב רַבֵּנוּ הַיַּעֲבֵ"ץ זִיעָ"א בְּסִפְרוֹפירוש על מסכת אבות ליעב"ץ (פרק א' משנה ד'). כִּי טִבְעָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם לָקוּץ וְלִמְאֹס בַּדְּבָרִים הַמְּצוּיִים אֶצְלָם בִּתְמִידוּת, וַאֲפִלּוּ הַדָּבָר הַמְקֻדָּשׁ וְהַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר אִם יִהְיֶה נָגִישׁ וּמָצוּי לָאָדָם רַבּוֹת לְאַחַר זְמַן מָה יְאַבֵּד אֶת עֶרְכּוֹ וּמַעֲלָתוֹ בְּעֵינָיו, וּכְפִי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זָ"ל "לְמַה דּוֹמֶה תַּלְמִיד חָכָם בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ? לְקִיתוֹן שֶׁל זָהָב, דִּבֵּר עִמּוֹ – לְקִיתוֹן שֶׁל כֶּסֶף, נֶהֱנָה מִמֶּנּוּ – לִכְלִי שֶׁל חֶרֶס"סנהדרין (נ"ב ע"ב). .
וְכָךְ מְבָאֵר הַיַּעֲבֵ"ץ זִיעָ"א אֶת צִוּוּי ה' יִתְבָּרַךְ לָעוֹלִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בָּרֶגֶל "הַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֹת יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב, וְהַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה, לֹא יָשׁוּב דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר בּוֹ"יחזקאל מ"ו, ט'. שֶׁדָּבָר זֶה הוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם אֶת שַׁעַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שְׁתֵּי פְּעָמִים וִימַעֵט עֶרְכּוֹ בְּעֵינָיו, שֶׁאַף דָּבָר קָדוֹשׁ וּמְרוֹמָם כְּבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ עָלוּל לְאַבֵּד אֶת חִנּוֹ בְּעֵינֵי הָעָם מֵרִבּוּי הַהִתְרָאוּת בּוֹ. וְהוֹסִיף שֶׁזֶּה גַּם הָיָה הַדָּבָר שֶׁגָּרַם לְעַם יִשְׂרָאֵל לַחֲטֹא בְּחֵטְא הָעֵגֶל, בִּהְיוֹת שֶׁהָיָה אֹהֶל מוֹעֵד מָצוּי וּמְזֻמָּן בְּתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁמֵּרוֹב הִמָּצְאוּתוֹ מָאֲסוּ בּוֹ וּבִקְּשׁוּ "עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים"שמות ל"ב, א'. , לָכֵן נָטָה מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִטְוַח עֵינֵיהֶם. כָּל זֶה מְלַמְּדֵנוּ עַד כַּמָּה טִבְעִי לָאָדָם לְהִתְרַגֵּל לְקָדָשִׁים וְלָבוֹא חָלִילָה לְזַלְזֵל בָּהֶםוראה עוד לקמן בחלק הרמז למצוה קפ"ד מה שכתבנו בס"ד בענין זה. , וְלָכֵן חוֹבָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל שֶׁבִּיכָלְתֵּנוּ עַל מְנָת לְשַׁמֵּר אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ וְיַחֲסֵנוּ כְּלַפֵּי הַקֳּדָשִׁים.
לֹא רַק בַּדּוֹמְמִים מָצִינוּ קְדֻשָּׁה זוֹ, אֶלָּא גַּם לִבְנֵי הָאָדָם יִחֲסָה הַתּוֹרָה מַעֲלָה וּקְדֻשָּׁה מְיֻחֶדֶת הַמְחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם וּבְמַעֲלָתָם. כָּךְ נִצְטַוֵּינוּ בְּיַחֲסֵנוּ כְּלַפֵּי הַכֹּהֲנִים "וְקִדַּשְׁתּוֹ... קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ"ויקרא כ"א, ח'. ופירשו חז"ל בתורת כהנים "נהוג בו קדושה, לפתוח ראשון בכל דבר, ולברך ראשון בסעודה". , וְעַל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֻזְהַרְנוּ לְיִרְאָה וּלְדָבְקָה בָּהֶםכפי שדרש רבי עקיבא (פסחים כ"ב ע"ב) את הפסוק "את ה' אלקיך תירא" – לרבות תלמידי חכמים, ועוד נצטוינו "ולדבקה בו" ופירשו חז"ל (כתובות קי"א ע"ב) הדבק בתלמידי חכמים. , וְאַף יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים קֹדֶשׁראה זוהר הקדוש (פרשת משפטים דף קכ"ב). וְלָכֵן הֻזְהַרְנוּ שֶׁלֹּא לְהָרִים יָד עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הֱיוֹתָם "עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹקֶיךָ"דברים ז', ו'. וראה סנהדרין (נ"ח ע"ב) שהסוטר לוע של ישראל כאילו סוטר לוע השכינה, והמרים יד על חבירו להכותו אפילו לא הכהו נקרא רשע, והוא בחרם ואינו מצטרף למנין (שלחן ערוך חושן משפט ריש סימן ת"כ). . מַה שֶּׁמְּלַמְּדֵנוּ כַּמָּה זְהִירוּת נִדְרֶשֶׁת מִצִּדֵּנוּ כְּלַפֵּי כָּל דָּבָר וְאָדָם, וּבִפְרָט כְּלַפֵּי הַקֳּדָשִׁים.