רָמַז הַכָּתוּב – מִקְוֶה יִשְׂרָאֵל ה'
אֶחָד מִפִּלְאֵי הַבְּרִיאָה הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, הוּא שֶׁלָּקַח בּוֹרֵא הָעוֹלָם אֶת הַחֹמֶר וְאֶת הָרוּחַ, שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים הַנּוֹגְדִים זֶה לָזֶה בְּתַכְלִית, וְחִבְּרָם יַחַד זֶה בָּזֶה. אֶת הַחִבּוּר הַזֶּה נִתָּן לִמְצֹא בְּכָל אֶחָד מֵהַנִּבְרָאִים, הֵן בַּדּוֹמֵם וְהֵן בַּצּוֹמֵחַ וְהֵן בְּכָל סוּגֵי הַחַיִּים, בְּכָל נִבְרָא יֶשְׁנוֹ נִיצוֹץ חַיּוּת רוּחָנִית אֱלֹקִית הַמְחַיָּה אֶת אוֹתוֹ נִבְרָא, וּמַעֲנִיקָה לוֹ חַיּוּת וְקִיּוּם בָּעוֹלָם, וּבִלְעָדֶיהָ מִיָּד יֵעָלֵם אוֹתוֹ נִבְרָא וְהָיָה כְּלֹא הָיָה.
זֶהוּ עֹמֶק מַאֲמַר הַנָּבִיא "אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה"חבקוק ב', י"א. וראה חגיגה (ט"ז ע"א) שלמדו מפסוק זה שקורות ביתו של האדם מעידים עליו ביום הדין. , שֶׁאַף הָאֶבֶן יֵשׁ בָּהּ חֵלֶק רוּחָנִי הַמַּעֲנִיק לָהּ הֶרְגֵּשִׁים מְסֻיָּמִים, וְכֵן נֶאֱמַר בַּמִּדְרָשׁ שֶׁאֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל בָּרָקִיעַ הַמַּכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ גְּדַלאימרת רבי סימון במדרש רבה (בראשית פרשה י'). , מַה שֶׁמְּלַמְּדֵנוּ עַל הַנִּיצוֹץ הָאֱלֹקִי שֶׁהֶאֱצִיל הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל יְצִיר וְנִבְרָא. וְכָךְ מוּבָא בְּכִתְבֵי רַבֵּנוּ הָאֲרִיזָ"ל שֶׁכָּל יְצִיר מְחֻבָּר בְּשָׁרְשׁוֹ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וּמִשָּׁם מְקַבֵּל אֶת חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ, וּבָעֵת שֶׁתִּפָּסֵק יְנִיקָתוֹ מִן הָרוּחָנִיּוּת וּמִן הָעֶלְיוֹנִים – מִיָּד יִתְבַּטֵּל וְיֵעָלֵם מִן הָעוֹלָםראה שער הגלגולים (הקדמה כ"ה). . הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַנִּבְרָאִים כָּלוּל מֵחֹמֶר וְרוּחַ הַמְשַׁמְּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָא, וּבְהִפָּרֵד הַחֲבִילָה מִיָּד תָּשׁוּב הָרוּחָנִיּוּת הַנִּצְחִית אֶל שָׁרְשָׁהּ, וְהַחֹמֶר יַחְזֹר לְהִבָּטֵל וְלַהֲפֹךְ מִיֵּשׁ לְאַיִן.
חַכְמֵי הַפִיזִיקָה וּמַדָּעֵי הַחֹמֶר מְגַלִּים, כִּי כָּל חֹמֶר שֶׁבָּעוֹלָם מֻרְכָּב וְעָשׂוּי מֵחֶלְקִיקִים קְטַנִּים הַנִּקְרָאִים "אָטוֹמִים", הַמּוּנָעִים בִּתְנוּעָה מַתְמֶדֶת עַל יְדֵי אֵיזֶה כֹּחַ בִּלְתִּי מוּבָן, וְהוּא הַמַּעֲנִיק לַחֹמֶר אֶת הֲוָיָתוֹ וְאֶת קִיּוּמוֹ. וְהַדְּבָרִים נוֹשְׁקִים וּמוּבָנִים לָנוּ הֵיטֵב לְאַחַר מַה שֶּׁהִזְכַּרְנוּ, שֶׁאֵין לְךָ נִבְרָא מֵהַנִּבְרָאִים שֶׁאֵין בּוֹ תִּרְכֹּבֶת שֶׁל חֹמֶר וָרוּחַ, וְחִבּוּר שְׁנֵיהֶם הוּא זֶה שֶׁיּוֹצֵר וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ.
וּבִהְיוֹת שֶׁכָּךְ, נוּכַל לְהָבִין בְּנָקֵל אֶת הָעִנְיָן שֶׁפְּעָמִים שֶׁרוּחַ טֻמְאָה תִּשְׁרֶה עַל אֶחָד מִן הַנִּבְרָאִים, וְתַעֲבֹר מִנִּבְרָא לְמִשְׁנֵהוּ, וְתִשְׁתַּלֵּט עַל גּוּפוֹ וְעַצְמִיּוּתוֹ וְתִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כִּכְלִי הַמַּחְזִיקָהּ בָּעוֹלָם, וּבִלְעָדָיו מִיָּד תִּפְרַח בָּאֲוִיר וְתַחְזֹר לִמְקוֹמָהּ בָּעֶלְיוֹנִים. וְזֶהוּ עִנְיַן הַטֻּמְאָה הַשּׁוֹרָה עַל הַמֵּת מִיָּד בְּעֵת יְצִיאַת נִשְׁמָתוֹ, בִּהְיוֹת שֶׁרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ פִּנּוּ אֶת מְקוֹמָן וּמִיָּד בָּאוֹת רוּחוֹת רָעוֹת הַמְבַקְּשׁוֹת לִקְבֹּעַ אֶת מִשְׁכָּנָן בַּמָּקוֹם הַהוּא. זֶהוּ גַּם עִנְיַן הַטֻּמְאָה הַשּׁוֹרָה עַל אָדָם שֶׁנָּגַע בַּדְּבָרִים טְמֵאִים אוֹ שֶׁיָּשַׁב עֲלֵיהֶם, מַה שֶּׁקִּשֵּׁר אוֹתוֹ עִם אוֹתָהּ רוּחַ הַשּׁוֹרָה שָׁם, וְאִפְשֵׁר לָהּ לְהִכָּנֵס וְלִשְׁר?וֹת גַּם עָלָיו. בְּנוֹסָף לְכָךְ גִּלְּתָה לָנוּ הַתּוֹרָה שֶׁיֶּשְׁנָם דְּבָרִים מְסֻיָּמִים הַמּוֹשְׁכִים אֶת הַטֻּמְאָה אֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסִים אוֹתָהּ פְּנִימָה לִשְׁרוֹת בְּתוֹכָם, כְּגוֹן נִגְעֵי צָרַעַת מְסֻיָּמִים וִיצִיאַת שִׁכְבַת זֶרַע מִגּוּף הָאָדָם וְעוֹד, כְּשֶׁבְּכֻלָּם הַמְכַנֶּה הַמְשֻׁתָּף הוּא הִתְלַבְּשׁוּת רוּחַ טֻמְאָה עַל הַחֹמֶר וּשְׁרִיָּתָהּ עָלָיו.
וּבִהְיוֹת שֶׁחֵפֶץ ה' שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַם הַקֹּדֶשׁ יִדְבְּקוּ תָּמִיד בַּקְּדֻשָּׁה, וְיֻרְחֲקוּ מִכָּל רוּחַ טֻמְאָה הַחוֹצֶצֶת וּמַבְדֶּלֶת בֵּינֵנוּ לְבֵין אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לָכֵן צִוָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כִּי בְּעֵת שֶׁתִּשְׁרֶה טֻמְאָה עַל הָאָדָם יְּסִירֶנָּה מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי הַטְּבִילָה בְּמֵי מִקְוֶה כְּשֵׁרִים, מַה שֶּׁפּוֹעֵל לַהֲסָרַת הַטֻּמְאָה וְהַפְרָחָתָהּ בָּאֲוִיר, וּלְהַחְזָרַת הָאָדָם אוֹ הַחֵפֶץ לְמַצָּב שֶׁל טָהֳרָה. וְכֵיצַד פּוֹעֶלֶת טְבִילַת הַמִּקְוֶה לְהַפְרָחַת הַטֻּמְאָה? מְבָאֲרִים חֲכָמֵינוּ כִּי כָּל רוּחַ – בֵּין שֶׁל טָהֳרָה וּבֵין שֶׁל טֻמְאָה – מְקוֹרָהּ וְשָׁרְשָׁהּ הוּא מִן הָעֶלְיוֹנִים, וּבְאִם לֹא יִהְיֶה לָהּ דָּבָר גַּשְׁמִי לְהֵאָחֵז בּוֹ – מִיָּד תֻּכְרַח לִפְרֹחַ וְלָשׁוּב לְשָׁרְשָׁהּ בָּעֶלְיוֹנִים. וּגְזֵרַת הַבּוֹרֵא הִיא שֶׁאַרְבָּעִים סְאָה שֶׁל מֵי גְּשָׁמִים לְעוֹלָם אֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה, וְשׁוּם רוּחַ טֻמְאָה לֹא יְכוֹלָה לְהִכָּנֵס בָּהֶם, לָכֵן מִמֵּילָא בְּעֵת שֶׁנִּכְנַס אָדָם טָמֵא כָּל כֻּלּוֹ בְּתוֹךְ מֵי הַמִּקְוֶה מִמֵּילָא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּנָּתֵק מִגּוּפוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה, וּמִשָּׁם הַדֶּרֶךְ קְצָרָה וּמִיָּדִית עַד שֶׁתַּעֲלֶה וְתַחְזֹר לְשָׁרְשָׁהּ בָּעֶלְיוֹנִיםוראה מה שהבאנו לקמן בחלק הסוד מבעל ה"חסד לאברהם" זיע"א. .
מִטַּעַם זֶה הִצְרִיכָה הַתּוֹרָה שֶׁכָּל גּוּפוֹ שֶׁל הַטּוֹבֵל יָבוֹא בְּמַיִם, וְלֹא תִּשְׁתַּיֵּר אַף לֹא שַׂעֲרָה אַחַת קְטַנָּה בַּחוּץ, מַה שֶּׁיּוֹתִיר לַטֻּמְאָה בְּמַה לְּהֵאָחֵז וִיאַפְשֵׁר לָהּ לְהִשָּׁאֵר מְחֻבֶּרֶת לְאוֹתוֹ הַדָּבָר. וְעַד שֶׁלֹּא טָבַל הַטָּמֵא אֶת גּוּפוֹ בְּמִקְוֵה טָהֳרָה כַּדָּת וּכְדִין וְלֹא הֵסִיר מֵעָלָיו אֶת רוּחַ הָעִוְעִים, לֹא הֻרְשָׁה לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ וְלֹא לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים. וְהַדְּבָרִים נְכוֹנִים גַּם כְּלַפֵּי דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁרוּחַ טֻּמְאָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן כֵּלִים הַנִּקָּחִים מִן הַגּוֹי, וּבַיִת שֶׁנִּמְצְאוּ בּוֹ נִגְעֵי צָרַעַת, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
מִלְּבַד הֲסָרַת הַטֻּמְאָה שֶׁפּוֹעֶלֶת טְבִילַת הַמִּקְוֶה, לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ בַּטְּבִילָה כֹּחַ נִפְלָא וְעָצוּם לְהַשְׁרוֹת קְדֻשָּׁה עַל הָאָדָם. מִטַּעַם זֶה דָּרְשָׁה הַתּוֹרָה מֵהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לִטְבֹּל כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בִּכְדֵי לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה עַל קְדֻשָּׁתוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ בְּדַרְגָּה לִהְיוֹת רָאוּי לְהִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים אֶל תּוֹךְ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וְכֵן כָּל אָדָם אֲפִלּוּ טָהוֹר לֹא הָיָה רַשַּׁאי לְהִכָּנֵס לְעֶזְרַת הַמִּקְדָּשׁ עַד שֶׁיִּטְבֹּליומא (ל' ע"א). , שֶׁכָּךְ טָבַע הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ שֶׁכָּל הִתְרַחֲקוּת שֶׁל הָאָדָם מִן הַטֻּמְאָה מְבִיאָה אוֹתוֹ לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַטָּהֳרָה, וְכָל הוֹסָפָה בַּקֹּדֶשׁ מַעֲלָה אֶת הָאָדָם בִּדְרָגוֹת רָמוֹת וְנַעֲלוֹת עַד אֵין קֵץוראה מה שכתב רבינו המהרח"ו זיע"א בשער רוח הקודש (דף ל"ו) בשם רבינו האריז"ל שאין לך דבר יותר מוכרח וצריך לאדם לענין ההשגה של רוח הקודש כמו הטבילה. . וְלָכֵן דַּוְקָא מֵי הַמִּקְוֶה שֶׁאֵין שׁוּם טֻמְאָה שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלָה לִשְׁרוֹת בָּם, הֵם הָאֶמְצָעִי הַגַּשְׁמִי הָרָאוּי בְּיוֹתֵר לְקַדֵּשׁ אֶת הָאָדָם וּלְטַהֲרוֹ מִכָּל דָּבָר רַע. וְדַי לָנוּ בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא ע"ה שֶׁאָמַר "מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים אַף הַקָּבָּ"ה מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל"משנה ביומא (פ"ה ע"ב). כְּדֵי לְהָבִין אֶת גֹּדֶל יִקְרַת וּמַעֲלַת הַטְּבִילָה בְּמִקְוֵה הַטָּהֳרָה, עַד שֶׁמַּמְשִׁיל הַנָּבִיא אֶת הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ לְמִקְוֵה הַטָּהֳרָה.
כָּךְ כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הַמְּאִירִי מִגְּדוֹלֵי הָרִאשׁוֹנִים: "הַטְּבִילָה בַּמִּקְוֶה גְּדוֹלָה וּקְדוֹשָׁה הִיא, וְכָל הַמַּחְמִיר בָּהּ תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים אָדָם נִצּוֹל מֵעֲבֵרָה בְּסִבָּתָהּ"בספר המידות, הובא בספר "מקוה ישראל" (עמוד ל"ג). עיין שם ובספר "כתנת פסים" להרה"ג יוסף מוגרבי שליט"א (בסופו) שהביאו עוד ציטוטים נפלאים למעלת טבילת המקוה. . וְכָךְ הִזְהִיר הַמַּגִּיד מִן הַשָּׁמַיִם לְרַבֵּנוּ יוֹסֵף קָארוֹ זִיעָ"א: "אַל תִּבָּטֵל מִטְּבִילַת הַמִּקְוֶה כִּי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָהּ"כן כתב בספרו מגיד מישרים (פרשת אמור). . וּבְלִקּוּטֵי מוֹהָרָ"ן כָּתַב שֶׁעַל יְדֵי טְבִילַת הַמִּקְוֶה זוֹכֶה אָדָם לִרְפוּאָה וְלַאֲרִיכוּת יָמִים, לְשָׁלוֹם וּלְבִטּוּל הַמַּחְלֹקֶת, וּלְשֶׁפַע פַּרְנָסָה בְּנָקֵלראה בספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן (תורה נ"ו). . וְאַשְׁרֵי הַנִּזְהָר בַּדָּבָר הַזֶּה, עָלָיו יֵאָמֵר "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה"ירמיה י"ד, ח'. .