רָמַז הַכָּתוּב – מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה
כָּל הַלָּמֵד אֶת דִּינֵי הַחֵלֶב הָאָסוּר וְאָפְנֵי הֲסָרָתוֹ, נוֹכָח לָדַעַת שֶׁמְּלָאכָה סְבוּכָה וּמְרֻבָּה מוּטֶלֶת עָלֵינוּ בְּטֶרֶם נֹאכַל אֶת אוֹתוֹ בָּשָׂר. שִׁכְבוֹת הַחֵלֶב פְּרוּשׂוֹת בַּחֲלָקִים רַבִּים בְּגוּף הַבְּהֵמָה, וּמֵהֶן יוֹצְאִים גִּידִים וְחוּטִים רַבִּים הַמִּסְתַּבְּכִים וּמִסְתַּעֲפִים בְּתוֹכְכֵי אֵיבְרֵי הַבְּהֵמָה, וְאֶת כָּל אֵלּוּ דּוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ הַתּוֹרָה לְחַטֵּט וּלְנַקֵּר וּלְהָסִיר, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן הַבְּהֵמָה רְאוּיָה לִמְלִיחָה וּלְבִשּׁוּל וְלַאֲכִילָה.
כַּיּוֹם רוֹב רֻבֵּנוּ מְקַבְּלִים אֶת הַבָּשָׂר לְבֵיתֵנוּ לְאַחַר שֶׁהוּא כְּבָר מְנֻקָּר וּמֻכְשָׁר כַּדָּת וְכַדִּין, אַךְ אֵלּוּ הָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת הַנִּקּוּר יוֹדְעִים נֶאֱמָנָה כִּי לֹא פָּשׁוּט הַדָּבָר לְהַכְשִׁיר בְּהֵמָה לַאֲכִילָה. זֶהוּ תַּהֲלִיךְ אָרֹךְ וְקַפְּדָנִי וּמְיַגֵּעַ בּוֹ יֵשׁ לְזַהוֹת וּלְהַבְדִּיל אֵיזֶהוּ גִּיד הָאִסּוּר וְאֵיזֶהוּ גִּיד הַמֻּתָּר, עַד אֵיזֶה עֹמֶק יֵשׁ לְחַטֵּט וּמֵהֵיכָן כְּבָר אֵין צֹרֶךְ לְהַעֲמִיק, מַהוּ שֻׁמָּן הַמֻּתָּר וּמַהוּ חֵלֶב הָאָסוּר, וְכֵן הָלְאָה יְדִיעוֹת רַבּוֹת וּמְרֻבּוֹת בְּהַכְשָׁרַת בְּשַׂר הַבְּהֵמָהראה כל זאת בשלחן ערוך יורה דעה (סימן ס"ד). .
גַּם אָנוּ בְּנֵי הָאָדָם נִדְמִים בְּמִדַּת מָה לִבְהֵמָה: אָנוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים כִּבְהֵמָה, פָּרִים וְרָבִים כַּבְּהֵמָה, וְאַף מוֹצִיאִים אֶת מוֹתְרֵי גּוּפֵנוּ כִּבְהֵמָה. אֶלָּא שֶׁאֶת הַ"בְּהֵמָה" הַזּוֹ עָלֵינוּ לֹא רַק לְהַכְשִׁיר לַאֲכִילָה, אֶלָּא לְהַעֲלוֹתָהּ לְדַרְגַּת "אָדָם" הַדּוֹמֶה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. שֶׁכֵּן הָאָדָם יֵשׁ לוֹ דַּעַת כְּמַלְאָכִים, וּמְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה כְּמַלְאָכִים, וּמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כְּמַלְאָכִיםראה חגיגה (ט"ז ע"א). , מַה שֶּׁמּוֹרֶה וּמוֹכִיחַ כִּי יִעוּד וְתַכְלִית מְסֻיֶּמֶת יֵשׁ לְכֻלָּנוּ בַּחַיִּים: לְהַגִּיעַ לְדַרְגַּת הַמַּלְאָכִים.
וּכְשֵׁם שֶׁמֻּטָּל עַל הַמְנַקֵּר לַעֲמֹל וְלִטְרֹחַ בַּהֲסָרַת כָּל הַחֲלָקִים הָאֲסוּרִים מִגּוּף הַבְּהֵמָה, כָּךְ מוּטָל עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לַעֲמֹל כָּל חַיֵּינוּ יוֹמָם וְלַיְלָה בַּעֲקִירַת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת וְהַטְּבָעִים הָרָעִים שֶׁנִּשְׁתָּרְשׁוּ בְּתוֹכֵנוּ וְכָבְשׁוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ. וּמִבְּלִי הֲסָרַת וְהַפְרָדַת כָּל הַחֲלָקִים הָרָעִים הַלָּלוּ מִקִּרְבֵּנוּ – גַּם הַיְּהוּדִי הַכָּשֵׁר בְּיוֹתֵר שֶׁכֻּלּוֹ תּוֹרָה וּמִצְווֹת לֹא יַעֲלֶה עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם.
כָּךְ הָיָה אוֹמֵר מְיַסֵּד תְּנוּעַת הַמּוּסָר הַגה"ק רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר זִיעָ"א: הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג בָּרָא גֹּלֶם, וְזֶהוּ פֶּלֶא גָּדוֹל וְעָצוּם. אֲבָל פִּי כַּמָּה גָּדוֹל הוּא הַפֶּלֶא לַהֲפֹךְ אֶת הַחֹמֶר הַגַּשְׁמִי שֶׁל הָאָדָם וְלִיצֹר מִמֶּנּוּ "בֶּן אָדָם"כן הובא משמו בספר "המאורות הגדולים". . וְשֶׁלֹּא נִטְעֶה לְרֶגַע לַחֲשֹׁב שֶׁמְּלָאכָה קַלָּה הִיא זוֹ, מַמָּשׁ לֹא. כַּמָּה קָשֶׁה יִהְיֶה לָאָדָם לַהֲפֹךְ אֶת בִּגְדּוֹ בִּהְיוֹתוֹ לָבוּשׁ בּוֹ – כָּךְ קָשֶׁה הַדָּבָר וְיוֹתֵר בִּשְׁבִירַת וּבַהֲפִיכַת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ: הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד וְכָל יֶתֶר הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת עֲלֵיהֶן הֻזְהַרְנוּ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, לְחַטֵּט וְלָתוּר אַחַר כָּל טֶבַע רַע שֶׁבְּנַפְשֵׁנוּ, לְעָקְרוֹ וּלְשָׁרְשׁוֹ מִבְּלִי הַשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט. אֶת כָּל שְׁנוֹת חַיֵּינוּ קִבַּלְנוּ עֲבוּר מְלָאכָה זוֹ, מַה שֶּׁמֵעִיד וּמוֹכִיחַ עַד כַּמָּה הִיא קָשָׁה וּסְבוּכָה.
אָז אוּלַי נַנִּיחַ לְעַצְמֵנוּ וְזֶהוּ? נִסְתַּדֵּר עִם מִי שֶׁאֲנַחְנוּ וְעִם מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ? עַל כָּךְ כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הַגְרָ"א זַצַ"ל בִּפְתִיחַת סִפְרוֹ "אֶבֶן שְׁלֵמָה" בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "כָּל עֲבוֹדַת ה' תְּלוּיָה בְּתִקּוּן הַמִּדּוֹת, וְכָל הַחַטָּאִים מֻשְׁרָשִׁים בַּמִּדּוֹת הָרָעוֹת, וְעִקַּר חַיּוּת הָאָדָם אֵינָהּ אֶלָּא לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד בִּשְׁבִירַת הַמִּדּוֹת, וְאִם לָאו – לָמָּה לוֹ חַיִּים?!"וזהו מה שכתוב במשלי (ד', י"ג): "החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך". . רוֹאִים אָנוּ בְּנֵי אָדָם בָּעוֹלָם הַהוֹלְכִים וּבָאִים, קָמִים וִישֵׁנִים, נוֹלָדִים וּמֵתִים, חֶלְקָם אַף מְסַגְּלִים לְעַצְמָם זְכֻיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּשְׁמָם כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, אַךְ עֲבוֹדַת ה' אֲמִתִּית רְחוֹקָה מֵהֶם כִּרְחֹק מִזְרָח מֵהַמַּעֲרָב. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאָדָם הוּא דַּוְקָא בָּאָמוּר לְעֵיל: בְּבִטּוּל הַגַּאֲוָה שֶׁבְּלִבּוֹ, וּבְשִׂמְחָה בְּהַצְלָחַת חֲבֵרוֹ, וּבְהִתְרַגְּלוּת בְּמִדַּת הַנְּתִינָה וְהַהַעֲנָקָה – אֵלּוּ מַטְּרוֹת חַיָּיו, וּבִלְעָדֵיהֶן הֶחְמִיץ הָאָדָם אֶת תַּכְלִית בִּיאָתוֹ לְעוֹלָם.
כָּךְ מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ אוֹדוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אֶת שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו אָמַר לְעַצְמוֹ: אִם אֲנִי רוֹאֶה שֶׁשְּׁכִינָה מַמְתֶּנֶת עֲלֵיהֶם – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים, וְאִם אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהֵם חוֹלְקִים כָּבוֹד זֶה לָזֶה - יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם מְהֻגָּנִים, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם חוֹלְקִים כָּבוֹד זֶה לָזֶה יָדַע שֶׁהֵם מְהֻגָּנִים וְהִכְנִיסָםראה מדרש רבה בראשית (מ"ח, ט'). וראה בספר "שיחות מוסר" להג"ר חיים שמואלביץ זצ"ל שהביא רעיון זה. . וּמִדְּבָרִים אֵלּוּ אָנוּ לְמֵדִים שֶׁגַּם אִם הָיָה רוֹאֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה מַמְתֶּנֶת עֲלֵיהֶם, וּבְוַדַּאי אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים הֵם עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, עִם כָּל זֹאת לֹא הָיָה מַסְכִּים לְהַכְנִיסָם לְבֵיתוֹ, עַד שֶׁרָאָה שֶׁהֵם נוֹהֲגִים כָּבוֹד זֶה בָּזֶה מַה שֶּׁמּוֹכִיחַ שֶׁהֵם מְהֻגָּנִים וּמְיֻשָּׁרִים בְּמִדּוֹתֵיהֶם, וְרַק אָז אָבָה לְהַכְנִיסָם וּלְקַבְּלָם לָאוֹרְחִים. וְזֶה הַפְלֵא וָפֶלֶא!
הָאָדָם מִטִּבְעוֹ אֵינוֹ אוֹהֵב לְהִתְיַגֵּעַ. אוֹהֵב הוּא אֶת הַמְּנוּחָה וְהָרֹגַע, אֶת הַקַּל וְהַנָּעִים, וְאֵין יוֹתֵר קַל וְנוֹחַ מִלִּדְבֹּק בִּטְבָעֵינוּ וּבְמִדּוֹתֵינוּ עִמָּן נוֹלַדְנוּ. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְיָדֵינוּ נִסָּיוֹן שֶׁל שְׁבִירַת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת כְּגוֹן וִתּוּר לְבֶן אוֹ לְבַת הַזּוּג שֶׁלָּנוּ עַל דָּבָר מְסֻיָּם הַנּוֹגֵד אֶת רְצוֹנֵנוּ, אוֹ הַבְלָגָה עַל זִלְזוּל אוֹ כְּפִיּוּת טוֹבָה כְּלַפֵּינוּ, מִיָּד מִתְעוֹרֵר בָּנוּ הַחֵשֶׁק הָרַע לָלֶכֶת אַחַר מִדּוֹתֵינוּ הַמֻּשְׁחָתוֹת. אַךְ דַּוְקָא שָׁם נִמְצָא הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא, יוֹשֵׁב וּמִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ בְּעַיִן פְּקוּחָה: הַאִם יַעֲמֹד זֶה בְּנִסָּיוֹן שֶׁשָּׁלַחְתִּי לוֹ? הַאִם יִתְגַּבֵּר עַל הַמִּכְשׁוֹל שֶׁהִצַּבְתִּי בְּפָנָיו? הֲבֵן: לֹא סְתָם צָעֲקוּ עָלֶיךָ, וְלֹא בְּמִקְרֶה כִּבְּדוּךָ – כָּל מְאֹרָע בְּחַיֶּיךָ הוּא נִסָּיוֹן וּמִבְחָן אִם תִּבְחַר בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אוֹ הָרָעָה, וּמֵהַמִּבְחָנִים הַלָּלוּ אָנוּ בּוֹנִים לְעַצְמֵנוּ אֶת הַחֻפָּה שֶׁלָּנוּ בָּעוֹלָם הַבָּא. אָז מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר מִבְחָנִים, וּמִי שֶׁעוֹמְדִים בְּפָנָיו יוֹתֵר מִכְשׁוֹלִים, וּמִי שֶׁמִּדּוֹתָיו יוֹתֵר מְקֻ?לְקָלוֹת וְתַאֲווֹתָיו יוֹתֵר חֲזָקוֹת – פָּשׁוּט קִבֵּל מִן הַשָּׁמַיִם כֵּלִים וְאֶמְצָעִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר לִבְנוֹת אֶת אַרְמוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא.
וּלְאוֹר כָּל זֹאת, הַמַּסְקָנָה הִיא בְּרוּרָה: כָּל נִסָּיוֹן שֶׁל קִנְאָה, כָּל קֹשִׁי שֶׁל נְתִינָה, כָּל מִבְחָן שֶׁל גַּאֲוָה – אֵינוֹ אֶלָּא מַתָּנָה, סֻכַּרְיָה שֶׁנִּשְׁלְחָה לָנוּ מִבּוֹרֵא הָעוֹלָם, בְּמַטָּרָה לְהַרְבּוֹת אֶת שְׂכָרֵנוּ בָּעוֹלָם הַבָּא. וְאִם נִזְכֹּר זֹאת בִּשְׁעַת הַנִּסָּיוֹן, יוּקַל עָלֵינוּ לַעֲמֹד בּוֹ בִּגְבוּרָה, לְוַתֵּר וְלִתֵּן וּלְרַחֵם, לִשְׂמֹחַ וְלִכְבֹּשׁ וּלְהִתְגַּבֵּר, וּלְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתֵינוּ וּלְיַשְּׁרָן כְּרָצוֹן אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּשְׂכָרֵנוּ כָּפוּל מִן הַשָּׁמַיִם.