אור ברסלב
פרדס רימונים - חלק ב רָמַז הַכָּתוּב – זוּגִיּוּת מֻצְלַחַת

פרדס רימונים - חלק ב

רָמַז הַכָּתוּב – זוּגִיּוּת מֻצְלַחַת

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

כְּבָר נִתְבָּאֵר לְעֵילראה בבאור הרמז למצוה קפ"א. מַהוּ שֹׁרֶשׁ טֻמְאַת הַנִּדָּה וְגֹדֶל חֻמְרָתָהּ וְהַשְׁלָכוֹתֶיהָ, וּבְמַאֲמָר זֶה נַעֲמֹד בְּעֵזֶר ה' עַל הַפָּן הַשֵּׁנִי שֶׁבְּמַטְבֵּעַ, וְהוּא הַמַּתָּנָה הַטּוֹבָה וְהַמֻּפְלָאָה שֶׁהֶעֱנִיק בּוֹרֵא הָעוֹלָם לַחֲסִידָיו שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁשְּׁמָהּ "מִצְוַת טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה".

נֶאֱמַר בַּתַּלְמוּד: "רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה הַתּוֹרָה נִדָּה טְמֵאָה לְשִׁבְעָה? מִפְּנֵי שֶׁרָגִיל וְקָץ בָּהּ, לָכֵן אָמְרָה הַתּוֹרָה שֶׁתְּהֵא טְמֵאָה שִׁבְעַת יָמִים כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עַל בַּעֲלָהּ כִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ לַחֻפָּה"נדה (ל"א ע"ב). ומדברי רבי מאיר משמע שזהו הטעם העיקרי למצוה זו, ומכאן ילמד אדם עד כמה מצוות ה' הן לטובת האדם ולהנאתו, וכפי שיבואר בהמשך. . וּבֵאֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ חַכְמֵי הַנֶּפֶשׁ כִּי בְּכָל אָדָם קַיָּם טֶבַע מְיֻחָד הַנִּקְרָא "מִדַּת הַהִסְתַּגְּלוּת", שֶׁבִּגְלָלוֹ כָּל דָּבָר חָדָשׁ מְאַבֵּד אֶת יָפְיוֹ וְחִנּוֹ בְּעֵינֵי בְּעָלָיו, עַד שֶׁגַּם הַדָּבָר הַמְבֻקָּשׁ וְהַדָּרוּשׁ בְּיוֹתֵר יֵהָפֵךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים לִמְיֻתָּר וְטָפֵל, וְאַף לְמָאוּס וּמֵעִיק, מֵחֲמַת רִבּוּי הַשִּׁמּוּשׁ בּוֹראה בדברי הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו "שיחות מוסר" (מאמר "מדת ההסתגלות") מה שכתב ממדה זו, ואכמ"ל. . מִטַּעַם זֶה אָמַר הַכָּתוּב "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ"משלי כ"ה, י"ז. , שֶׁרִבּוּי הַהִתְרוֹעֲעוּת עִם הָאָדָם הָאָהוּב וְהֶחָבִיב עָלֶיךָ בְּיוֹתֵר עָלוּל לְהָפְכוֹ לְמָאוּס וּלְדָחוּי בְּעֵינֶיךָ, כְּדֻגְמַת הָאֲכִילָה הַגַּסָּה וְהַמְרֻבָּה שֶׁמְּעוֹרֶרֶת בָּאָדָם רִגְשׁוֹת בְּחִילָה וּסְלִידָה.

כָּךְ הֵם הַדְּבָרִים גַּם בְּמַעֲרֶכֶת הַנִּשּׂוּאִין שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, אֲשֶׁר בִּתְחִלַּת דַּרְכָּם הִנָּהּ סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים, חֲדָשָׁה וּמְרַתֶּקֶת, מְסַקְרֶנֶת וּמְמֻתֶּקֶת, אַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים שֶׁכְּבָר נִמְצָאִים הֵם כְּבָר זְמַן רַב בְּיַחַד, וּמִתְרַגְּלִים בְּנֵי הַזּוּג זֶה בְּזוֹ וְרֶגֶשׁ הַהִתְחַדְּשׁוּת הוֹלֵךְ וְדוֹעֵךְ – מִנִּי אָז נִכְנֶסֶת בֵּינֵיהֶם הַקְּרִירוּת וְהָאֲדִישׁוּת, וְאַט אַט נַעֲשִׂים חַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין לְהֶרְגֵּל, וְאַחֲרֵי כֵן לְעֹל וּלְמַשָּׂא כָּבֵד, עַד שֶׁקָּצִים הֵם אֶחָד בִּשְׁנִיָּה וּמַפְנִים אֶת רֹאשָׁם לְבַחוּץ. הוּא כְּבָר אֵינוֹ מוֹצֵא דָּבָר מְיֻחָד בְּאִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מִשְׁתּוֹקֵק וּמְצַפֶּה לְחֶבְרָתָהּ, וְהִיא כְּבָר מִצְּתָה אֶת מֵרַב טוּבוֹ וְיַחֲסוֹ וְכָהֲתָה בָּהּ תְּחוּשַׁת הַהִתְרַגְּשׁוּת מֵהִמָּצְאוּתוֹ, וְכָךְ מַתְחִילִים בֵּינֵיהֶם הָרִיבִים וְהַמַּחֲלוֹקוֹת הַתִּסְכּוּלִים וְהַפְּזִילוֹת, וְאִם רִסְנֵי הַתּוֹרָה אֵינָם חֲזָקִים דַּיָּם אֲזַי מַגִּיעוֹת ל"ע גַּם הַנְּפִילוֹת וְהַמִּכְשׁוֹלוֹת. זוֹהִי הַסִּבָּה הָעִקָּרִית לְחֶסְרוֹן הַשְּׁלוֹם בַּיִת בְּדוֹרֵנוּ, וּלְרִבּוּי הַבְּגִידוֹת וְהַגֵּרוּשִׁין בְּעוֹלָמֵנוּ, כְּשֶׁפָּשׁוּט מִצּוּ בְּנֵי הַזּוּג זֶה אֶת זוֹ וּפוֹנִים הֵם לְחַפֵּשׂ אֶתְגָּרִים וְסִ?פּוּקִים חֲדָשִׁים.

אַךְ כְּמוֹ לְכָל צָרָה וּבְעָיָה שֶׁבָּעוֹלָם, גַּם לִבְעָיָה זוֹ נָתְנָה תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל אֶת הַפִּתְרוֹן הַמֻּשְׁלָם, הַמַּבְטִיחַ בע"ה אֶת הַבְּרָכָה הַטִּבְעִית וְהַסְּגֻלִּית לִשְׁלוֹם הַבַּיִת וּלְשִׁמּוּר רִגְשֵׁי הָאַהֲבָה, וּמַעֲנִיק לִבְנֵי הַזּוּג אֶת מְלוֹא הָאֶמְצָעִים הַדְּרוּשִׁים לְחִדּוּשׁ וּלְרִעֲנוּן הַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם, וּלְפִתּוּחַ הַכְּמִיהָה וְהַגַּעְגּוּעִים שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג זֶה לְזוֹ. וְזֶהוּ סוֹד "טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה".

עַל יְדֵי שֶׁנִּמְנָעִים בְּנֵי הַזּוּג מִכָּל קִרְבָה גּוּפָנִית בֵּינֵיהֶם לְיָמִים סְפוּרִים, אֲשֶׁר עַל פִּי רוֹב אֵינָם בְּרוּרִים וּקְבוּעִים, וְשׁוֹמְרִים בָּהֶם אֶת כָּל דִּינֵי הַפְּרִישָׁה וְהַהַרְחָקָה זֶה מִזּוֹ בִּבְחִינַת "הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר"דברים ל"ד, ד'. , וְכָךְ בְּמַהֲלַךְ אוֹתָם יְמֵי הַהַרְחָקָה מִתְעוֹרֶרֶת בְּלִבָּם מֵחָדָשׁ הַצִּפִּיָּה וְהַתְּשׁוּקָה זֶה לְזוֹ וְזוֹ לָזֶה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, עַד שֶׁנּוֹתֵן הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא אֶת הָרְשׁוּת בִּטְבִילַת הָאִשָּׁה מִטֻּמְאָתָהּ וּמִיָּד שָׁבִים הַשְּׁנַיִם לִהְיוֹת כְּבִימֵי נְעוּרֵיהֶם, כֶּחָתָן וְכַלָּה הָעוֹמְדִים בְּיוֹם חֲתֻנָּתָם וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבָּם.

אֶת סּוֹד הַהַצְלָחָה הַזֶּה רָמַז לָנוּ הֶחָכָם בָּאָדָם בְּאָמְרוֹ: "מָצָאתָ דְּבַשׁ - אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ"משלי כ"ה, ט"ז. , וְרָמְזוּ בְּכָךְ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁמִּלַּת "דְּבַשׁ" עוֹלָה בְּגִימַטְרִיָּא כְּמִנְיַן "אִשָּׁה"כן הביא הגר"י זילברשטיין בשם חמיו הגרי"ש אליישיב זצ"ל. , לִרְמֹז לָאָדָם שֶׁהַדְּבַשׁ הוּא אָמְנָם הַמַּאֲכָל הַמָּתוֹק בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, אַךְ מֵחֲמַת הֱיוֹתוֹ כָּל כָּךְ מָתוֹק לָכֵן רִבּוּי אֲכִילָתוֹ עָלוּל לְהָבִיא אֶת הָאָדָם בִּמְהֵרָה לְמַצָּב שֶׁיָּקוּץ בּוֹ וִיקִיאֶנּוּ, וְאָז נִמְצָא שֶׁלֹּא רַק שֶׁלֹּא יַמְשִׁיךְ לֵיהָנוֹת מִדֻּבְשׁוֹ וּמְתִיקוּתוֹ, אֶלָּא אַף מַה שֶּׁכְּבָר נֶהֱנָה מִמֶּנּוּ בֶּעָבָר יֵהָפֵךְ לוֹ מִמָּתוֹק לְמַר וּמִנָּעִים לְכוֹאֵב וְיִתְחָרֵט עַל הָרֶגַע שֶׁבּוֹ מְצָאוֹ וּטְעָמוֹ, לָכֵן חוֹבָה עָלָיו לַדַעַת לַעֲצֹר אֶת עַצְמוֹ מִתַּאֲוָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּפִיו הַטַּעַם הַטּוֹב, וְכָךְ הֵם הַדְּבָרִים גַּם בַּיְחָסִים שֶׁבֵּין הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה שֶׁאִם לֹא יֵדְעוּ לְהַצִּיב בֵּינֵיהֶם גְּבוּלוֹת וְהֶפְסֵקִים, פְּרִישׁוֹת וּרְוָחִים, כְּפִי שֶׁהוֹרְתָה לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּגִּיעוּ לְמַצָּב בּוֹ יִשְׂבְּעוּ זֶה מִזּוֹ וְיָקִיאוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּצוּרָה נוֹרָאָה וְכוֹאֶבֶת.

וְאִם אָמוֹר יֹאמַר הָעֶבֶד "אִם כֵּן אֶבְחַר אֲנִי אֶת הַגְּבוּלוֹת וְהָרְוָחִים, וְנַחְלִיט אֲנִי וְאִשְׁתִּי אֵימָתַי כֵּן וּבְאֵילוּ זְמַנִּים", כָּאן נִכְנֶסֶת לַתְּמוּנָה סְגֻלִיּוּת וּקְדֻשַּׁת הַמִּצְוָה וְחוֹבַת שְׁמִירָתָהּ, שֶׁבִּלְעָדֶיהָ כָּל חָכְמָתָם לֹא תִּצְלַח אֶלָּא רַק תִּסְרַח, וּכְשֵׁם שֶׁלֹּא יוּכַל אָדָם לִקְבֹּעַ לְעַצְמוֹ אֶת הוֹרָאוֹת הַשִּׁמּוּשׁ בִּמְכוֹנַת הַכְּבִיסָה הַחֲדָשָׁה שֶׁרָכַשׁ, כָּךְ לֹא יוּכַל לִקְבֹּעַ בְּעַצְמוֹ מֵהֶם הַגְּבוּלוֹת הַנְּכוֹנִים לְהַצִּיב בְּעִנְיָן זֶה מִבְּלִי לִדְבֹּק בִּכְלָלֵי הַתּוֹרָה וַחֲכָמֶיהָ, וּבְכָךְ רַק יַהֲרֹס וְיַזִּיק לְמַעֲרֶכֶת הַיְחָסִים שֶׁלּוֹ וְשֶׁל אִשְׁתּוֹ, וְזֶה מִלְּבַד הָאִסּוּרִים הַגְּדוֹלִים וְהַחֲמוּרִים הַכְּרוּכִים בְּדָבָר.

יְהוּדִים רַבִּים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר אֵינָם נִמְנִים לְצַעֲרֵנוּ עַל שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ נֶחְשְׂפוּ לְעֵצָה מֻפְלָאָה זוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְהֶחְלִיטוּ לְטָעֳמָהּ וּלְנַסּוֹתָהּ, וְאָכֵן נוֹכְחוּ לְהַצְלָחָתָהּ וְלַאֲמִתּוּתָהּ. וּמֵאָז דְּבֵקִים הֵם בְּקִיּוּמָהּ מִבְּלִי לִגְרֹעַ שׁוּם פְּרָט וְסָעִיף מֵהִלְכוֹתֶיהָ, וּבְכָךְ זוֹכִים הֵם לִרְאוֹת אֶת הַבְּרָכָה בְּבֵיתָם וְאֶת הַפְּרִיחָה בְּזוּגִיּוּתָם, וְנֶהֱנִים מֵעֲצַת הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּאואכן מכירים אנו זוגות רבים שאמנם רחוקים הם משמירת תורה ומצוות, ואף לצערנו מחללים את השבת וכדומה, אך משנוכחו לראות את התועלת הגדולה שבמצוות טהרת המשפחה לזוגיותם – דבקו בה במסירות ובהתמדה. וה' יערה על כולנו רוח טהרה במהרה אמן. . וְלֹא רַק יְהוּדִים, אֶלָּא אַף מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם יֶשְׁנָם שֶׁזָּכוּ לְגַלּוֹת סוֹד זֶה שֶׁדָּלַף לִסְבִיבָתָם, וְאַף נִסּוּהוּ וְעָשׂוּהוּ בָּאֹפֶן הַמֻּגְבָּל שֶׁהָיָה בְּיָדָם וְאָכֵן מַלְאָךְ רַע בְּעַל כָּרְחוֹ עָנָה אָמֵן וְאָמַר "מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וַאֲנַחְנוּ הַבַּדָּאִים"כן הובא בחוברת הנפלאה "הטהרה בהלכה ובאגדה" (עמוד 16-17) על שני מדענים אמריקאים ד"ר מסטר וד"ר ג'ונסון שלאחר מחקרים וניסויים על זוגות הגיעו למסקנה שזוהי הנוסחא להצלחת הנישואין ולשימור האהבה בין בני הזוג. וברוך אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת. .

רַבִּים הֵם הָאֲנָשִׁים הָרוֹאִים אֶת הַחֻמְרָה שֶׁבְּאִסּוּר הַקִּרְבָה אֶל הַנִּדָּה, וְאֶת הַנְּזָקִים הַנִּגְרָמִים לַגּוּף וְלַנְּשָׁמָה בְּעִקְבוֹת כָּךְ, אַךְ לֹא רַבִּים שָׂמִים לֵב אֵיזוֹ מַתָּנָה נִפְלָאָה קִבַּלְנוּ בְּטֶבַע זֶה שֶׁבָּאִשָּׁה, הַמַּבְטִיחַ אֶת שִׁמּוּר הָאַהֲבָה בֵּין בְּנֵי הַזּוּג וְאֶת הַחֵן הֶחָדָשׁ הָעוֹלֶה עַל הָאִשָּׁה בְּעֵינֵי בַּעְלָהּ בִּזְכוּת מִצְוָה נִפְלָאָה זוֹ. וְהָאֱמֶת חַיֶּבֶת לְהֵאָמֵר שֶׁכָּל מִצְוָה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה, בֵּין מִצְוַת עָשָׂה וּבֵין מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, כֻּלָּן הֵן עֵצוֹת נִפְלָאוֹת מִבּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמִים לָאִישׁ הַיְּהוּדִי כֵּיצַד לִזְכּוֹת לֹא רַק לְעוֹלָם הַבָּא מֻשְׁלָם, אֶלָּא אַף לְעוֹלָם הַזֶּה מְתֻקָּן, וּבִלְעָדֵיהֶן לֹא יִתָּכֵן לָאָדָם לִזְכּוֹת לְשַׁלְוַת נֶפֶשׁ וּלְאֹשֶׁר אֲמִתִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלִמְנוּחַת נִשְׁמָתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. לָכֵן חוֹבָתֵנוּ לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, בֵּין שֶׁמּוּבֶנֶת לָנוּ וּבֵין שֶׁאֵינָהּ מוּבֶנֶת לָנוּ טוֹמֶנֶת בְּתוֹכָהּ תּוֹעֶלֶת עֲצוּמָה וּמְרֻבָּה לָאָדָם, וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע"קהלת ח', ה'. שֶׁמִּקִּיּוּם מִצְוָה כַּהֲלָכָה יָכוֹל לָצֵאת רַק טוֹב, וּלְעוֹלָם אֵין אָדָם נִזּוֹק מִקִּיּוּם רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

תוכן העניינים

פרדס רימונים - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה