אור ברסלב
פרדס רימונים - חלק ב רָמַז הַכָּתוּב – הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת

פרדס רימונים - חלק ב

רָמַז הַכָּתוּב – הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

בְּמִסְגֶּרֶת הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, קָבְעָה תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה חִלּוּק וְהֶבְדֵּל תְּהוֹמִי בֵּין נִשּׂוּאֵי הֶתֵּר לְבֵין נִשּׂוּאֵי אִסּוּר. שֶׁכֵּן אָדָם הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הַמֻּתֶּרֶת וּרְאוּיָה לוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם הֲרֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁכָּל עֲווֹנוֹתָיו נִמְחָלִים לוֹ מִיָּדירושלמי ביכורים (פרק ג' הלכה ג'), ועוד עיין בפירוש רש"י ז"ל עה"ת (בראשית ל"ו, ג'). , וְנִקְרָא קָדוֹשׁ וּמֻחְזָק שֶׁלֹּא יֶחֱטָאראה יומא (ע"ב ע"ב) שדרש רבי חנינא את הפסוק (תהלים י"ט, י') "יראת ה' טהורה עומדת לעד" על הנושא אשה ואחר כך לומד תורה. ועוד עיין בקידושין (כ"ט ע"ב) מה שנאמר על הנושא אשה בצעירותו. , וְנֶחְשַׁב מִמְּיַשְּׁבֵי הָעוֹלָם וְנַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁיתשכן למדו רבותינו שעיקר מטרת האדם בעולם היא ליישבו, בהבאת בנים ובנות, וכמו שכתוב (ישעיה מ"ה, י"ח) "לא תהו בראה לשבת יצרה". וממילא על ידי כן נעשה שותף להקב"ה בישוב העולם ובקיומו. , וְסוֹפוֹ שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ בָּנִים שֶׁיּוֹשִׁיעוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וְיַרְבּוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹתמסכת דרך ארץ זוטא (פרק י') ותנא דבי אליהו (זוטא, פרק ג'). . לְעֻמַּת זֹאת הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ הֲרֵי שֶׁאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כּוֹפְתוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצְעוֹקידושין (ע' ע"א). , וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ חָרַשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּזְרָעוֹ מֶלַחכן למד רבה בר בר חנה בקידושין (שם) ממה שכתוב בעזרא (ב', נ"ט) "אלה העולים מתל מלח תל חרשא...ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם". , וְעָלָיו נֶאֱמַר "בַּה' בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ"כן דרשו במסכת דרך ארץ זוטא (פרק י') מהפסוק הנ"ל המופיע בספר הושע (ה', ז'). .

וּבִהְיוֹת שֶׁעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין וְהַיְלוּדָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל הוּא עִנְיָן חָשׁוּב וִיסוֹדִי, וְהִנּוֹ מֵעִקְּרֵי הַדָּת וּמֵעַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ שֶׁל הֶמְשֵׁךְ קִיּוּמָם וְשִׁמּוּר יִחוּסָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, לָכֵן הִקְפִּידָה הַתּוֹרָה בְּיֶתֶר מִדָּה עַל מַעֲרֶכֶת הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל הָאָדָם שֶׁתִּהְיֶה שְׁמוּרָה וּקְדוֹשָׁה, מִתּוֹךְ כַּוָּנוֹת טְהוֹרוֹת וּמַטָּרוֹת נַעֲלוֹת, עַל מְנָת לִמְנֹעַ צְעָדִים שְׁגוּיִים הָעֲלוּלִים לַעֲלוֹת בְּיֹקֶר לֹא רַק לְאוֹתוֹ אָדָם בִּלְבַד, אֶלָּא לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ. וְלָכֵן הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ שֶׁאָדָם הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם הֲנָאָה אִישִׁית כָּל שֶׁהִיא אוֹ מִתּוֹךְ מֵנִיעַ גַּשְׁמִי כָּל שֶׁהוּא – סוֹפוֹ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת אוֹתָהּ הֲנָאָה. כִּי מַעֲרֶכֶת הַנִּשּׂוּאִין מֻכְרַחַת לִהְיוֹת קְדוֹשָׁה וְנַעֲלֵית, מִבְּלִי שׁוּם אִינְטֶרֶס אִישִׁי כָּאָמוּר. לְפִיכָךְ אִם נָשָׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן – סוֹפוֹ שֶׁבָּנָיו לֹא יִירְשׁוּהוּמסכת דרך ארץ זוטא (פרק י'). ובקידושין (ע' ע"א) אמרו שעתידים לצאת ממנו בנים שאינם הגונים. וראה בליקוטי מוהר"ן (תורה ס"ט) שכתב שהעושה כן הרי זה נקרא שוטה וכסיל ופוגם, ומאבד את הדעת שלו בבחינת (קהלת י', ב') "לב כסיל לשמאלו". עיין שם בדבריו ותהנה. , וְאִם נָשָׂא אִשָּׁה לְשֵׁם גְּדֻלָּה – סוֹפוֹ שֶׁיּוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹשם. , וְאִם נָשָׂא אִשָּׁה עַל מְנָת לִירְשָׁהּ – סוֹפוֹ שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ בְּחַיֶּיהָאבות דרבי נתן (ג', ג'). , כִּי בְּחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין הַכַּוָּנָה הַטְּהוֹרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם הִיא הַמְשַׁמֶּרֶת אֶת הַקֵּן הַמִּשְׁפַּחְתִּי וְאֶת הַצְלָחָתוֹ.

כָּךְ כּוֹתֵב הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְשׁוֹן רְפָאֵל הִירְשׁ זַצַ"ל: "בְּבָחְרְךָ רַעֲיָה לִהְיוֹת חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתְךָ, חָלִילָה לְךָ לָשִׂים מַעֲיָנֶיךָ בָּהוֹן וּבִיפִי הַגּוּף אוֹ בְּחֶלְקַת הַלָּשׁוֹן וְנִיב הַשְּׂפָתַיִם, רַק שִׂים עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ אִם תּוּכַל בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת חֲבֶרְתְּךָ בְּחַיֶּיךָ, לִהְיוֹת עֵזֶר כְּנֶגְדְּךָ לִבְנוֹת יַחַד עִמָּהּ אֶת בֵּיתְךָ, וּלְהָבִיא לִידֵי שְׁלֵמוּת אֶת תְּעוּדַת חַיֶּיךָ, בִּהְיוֹת בָּהּ חָכְמַת נָשִׁים וְנֶפֶשׁ יְקָרָה וַעֲדִינָה" עכת"ד. וְכֵן כָּתַב בְּסֵפֶר אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים שֶׁהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה יְכַוֵּן בָּזֶה לְשֵׁם מִצְוַת פְּרוּ וּרְבוּ, וּלְשֵׁם הַעֲמָדַת זֶרַע עוֹבְדֵי ה' הָעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹםראה שם ב"שער האהבה" שכתב כעין זה. . לְלַמֶּדְךָ עַד כַּמָּה הַכַּוָּנָה הַטְּהוֹרָה מַשְׁפִּיעָה וּמוֹעֶלֶת בִּבְחִירַת בַּת הַזּוּג בַּחַיִּים.

חֲזַ"ל מְסַפְּרִים עַל מִרְיָם אֲחוֹת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁבִּימֵי נְעוּרֶיהָ הָיְתָה נַעֲרָה חוֹלָנִית מְאֹד, מִבְּלִי שׁוּם תֹּאַר וְאַדְמוּמִיּוּת עַל פָּנֶיהָ, וְהָיוּ נִמְנָעִים כָּל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מִלִּישָׂאֶנָּה עַד שֶׁקְּרָאָהּ הַכָּתוּב "עֲזוּבָה", עַד שֶׁבָּא כָּלֵב בֶּן יְפוּנֶה וּבָדַק בְּאַחֶיהָ אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמְצָאָם צַדִּיקִים, וְהֶחְלִיט לִשָׂאֶנָּה לְשֵׁם שָׁמַיִם, בִּהְיוֹת שֶׁרוֹב הַבָּנִים דּוֹמִים לַאֲחֵי הַאִם. וּמִשֶּׁנְּשָּׁאָהּ הָיָה מִתְעַסֵּק כָּל הַזְּמַן בִּרְפוּאָתָהּ וּבִמְזוֹנוֹתֶיהָ, עַד שֶׁקְּרָאוֹ הַכָּתוּב "אָבִיהָ" וְהַכֹּל לְשֵׁם שָׁמַיִם. וּלְמַה זָּכָה בִּשְׂכַר זֹאת? רֵאשִׁית זָכָה שֶׁנִּתְרַפְּאָה מֵחָלְיָהּ וְנֶעֶשְׂתָה כְּנַעֲרָה צְעִירָה וְיָפָה שֶׁהָיוּ הַכֹּל מִתְקַנְּאִים בְּיָפְיָהּ, וְעוֹד שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִצַּל מֵעֲצַת הַמְרַגְּלִים וְלֹא הוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ, וְזָכָה לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁראה כל המעשה והראיות במסכת סוטה (י"ב ע"א), ושם מוכח שבזכות מסירות זו לישא את מרים ניצל מעצת המרגלים, ודו"ק. . לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּנִּשּׂוּאִין לְשֵׁם שָׁמַיִם לֹא מַפְסִידִים, וְאַדְרַבָּה מַה שֶׁוִּתַּרְתָּ עָלָיו יִנָּתֵן לְךָ, וְאֶת מַה שֶּׁהִתְמַסַּרְתָּ עָלָיו תְּקַבֵּל.

מִטַּעַם זֶה, הָיָה אוֹמֵר הַשְּׂרָף מִקֹּאצְק זִיעָ"א, בָּחֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּלְשׁוֹן "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי" עַל אַף שֶׁלָּשׁוֹן "מְקֻדֶּשֶׁת" אֵינוֹ מֻזְכָּר כְּלָל בַּכְּתוּבִים, וְלֹא בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת הַמֻּזְכָּרִים בַּכְּתוּבִים כְּגוֹן "אֲרוּסָתִי" אוֹ "לְקוּחָתִי", וְזֶה כְּדֵי לְהוֹרוֹת וְלִרְמֹז לָאָדָם שֶׁבְּבוֹאוֹ לִשָּׂא אִשָּׁה יִזְכּוֹר שֶׁעִקַּר מַטְּרַת נִשּׁוּאֵיהֶם הִיא לְהִתְקַדֵּשׁ יַחְדָּיו, וּלְהִתְעַלּוֹת בְּרָמַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַצְּנִיעוּת, וְאִם לָאו חָלִילָה הַשְּׁאוֹל וְהָאֲבַדּוֹן אֵינָם דַּי לוֹהובא בספר "אמת ואמונה" קאצק (אות י"א). . וְאָכֵן רַבִּים הֵם הַטּוֹעִים לַחֲשֹׁב שֶׁבְּנִשּׂוּאֵיהֶם יָסוּר הַיֵּצֶר הָרַע מֵעֲלֵיהֶם וְהַקְּדֻשָּׁה תִּהְיֶה נַחֲלָתָם, וּמִכָּאן וָהָלְאָה הַנִּסְיוֹנוֹת יֵעָלְמוּ כְּלֹא הָיוּ וְחַיֵּיהֶם יַהַפְכוּ לְקַלִּים וְנִנּוֹחִים, אַךְ דַּוְקָא הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, כִּי אִם עַד עַתָּה הָיָה לוֹ יֵצֶר הָרַע אֶחָד וְלָהּ הָיָה יֵצֶר הָרַע אֶחָד, הֲרֵי שֶׁעַתָּה יֵשׁ לִשְׁנֵיהֶם שְׁנֵי יְצָרִים רָעִים הַמַּקְשִׁים עֲלֵיהֶם בְּדַרְכָּם וּמְתַעְתְּעִים אוֹתָם בַּחֲשִׁיבָתָם.

אַךְ בְּשָׁעָה שֶׁהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה (שֶׁהֵם 2) מַכְנִיסִים בְּתוֹכָם אֶת שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא (שֶׁהוּא 26) נַעֲשֶׂה כֹּחַ (28) גָּדוֹל שֶׁאֵין שׁוּם בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְעַכֵּב, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ"תהלים צ"ו, י"א. וראשי תיבות של פסוק זה הוא שם הוי"ה ברוך הוא, וכדלקמן. שֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה גַּם בָּעֶלְיוֹנִים וְגַם בַּתַּחְתּוֹנִים עַל שֶׁשֵּׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בְּרֹאשָׁם וְלֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר, וְטוֹב לָהֶם בָּזֶה וּבַבָּא. וְהַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע מַה נֶּאֱמַר בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה, בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ, בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ"תנא דבי אליהו (פרק ט"ז), וצוטט מספר דברים (כ"ח, ג'). אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

תוכן העניינים

פרדס רימונים - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה