רָמַז הַכָּתוּב – הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר
בְּבֵאוּר הַמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת דִּבַּרְנוּ בס"ד מִגֹּדֶל הַחֲשִׁיבוּת לְקַיֵּם אֶת הָאֵשׁ וְהַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּלִבֵּנוּ, וּלְחַזְּקָהּ וּלְיַצְּבָהּ. וּבְבֵאוּר מִצְוָה זוֹ נָבוֹא בְּעֶזְרַת ה' לְדַבֵּר עַל הֶבֵּט נוֹסָף בְּנוֹשֵׂא זֶה, בּוֹ לְצַעֲרֵנוּ נוֹפְלִים וְנִכְשָׁלִים לִפְעָמִים גַּם הַטּוֹבִים שֶׁבַּחֲבוּרָה, מֵחֹסֶר שִׂימַת לֵב כָּרָאוּי.
יָדוּעַ שֶׁטִּבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא לִשְׁאֹף לִהְיוֹת תָּמִיד גָּבוֹהַּ מֵעַל כֻּלָּם. אוֹהֵב הוּא לִהְיוֹת הַמְיֻחָד שֶׁבַּחֲבוּרָה, וְהַמֻּצְלָח שֶׁבַּבָּנִים, וְהַמֻּכְשֶׁרֶת שֶׁבַּבָּנוֹת. וְאָמְנָם טֶבַע זֶה יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ לוֹ לָאָדָם כְּסֻלַּם עֲלִיָּה לִדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁחָשַׁב לְעַצְמוֹ, בִּבְחִינַת "קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה", אוּלָם פְּעָמִים שֶׁטֶּבַע זֶה מְעוֹרֵר בָּנוּ דַּוְקָא פְּעֻלָּה הֲפוּכָה, וְהִיא לְהוֹרִיד אֶת הַזּוּלָת וּלְהַשְׁפִּילוֹ לְכָל הַפָּחוֹת אֵלֵינוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ.
פְּעָמִים זֶה בָּא בְּאִיצְטְלָא שֶׁל "מַה הוּא מִתְנַהֵג שׁוֹנֶה מִכֻּלָּם? אָסוּר לָאָדָם לִפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר!", וּפְעָמִים זֶה בָּא בְּטַעֲנָה שֶׁל "לָמָּה לוֹ לְהַחְמִיר? כֹּחָא דְּהֶיתֵּירָא הוּא הֶעָדִיף", וּבְמִקְרִים יוֹתֵר חֲמוּרִים אַף נִשְׁמַע מִבְּנֵי אָדָם בִּטּוּיִים כְּמוֹ "זוֹ סְתָם הִתְלַהֲבוּת רִגְעִית וְקִיצוֹנִיּוּת מְיֻתֶּרֶת, הוּא פּוֹעֵל מִתּוֹךְ גַּאֲוָה וְהִתְנַשְּׂאוּת". אַךְ אִם נִתְבּוֹנֵן בֶּאֱמֶת בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ שֶׁל הַ"מִּתְלוֹנֵן" הַזֶּה נְגַלֶּה בְּעֶצֶם שֶׁפָּשׁוּט קָשֶׁה לוֹ שֶׁיֶּשְׁנוֹ מִישֶׁהוּ טוֹב מִמֶּנּוּ, לָכֵן מִשְׁתַּמֵּשׁ הוּא בִּסְבָרָה שֶׁ"אָסוּר לִפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר", וּבִהְיוֹת אֵין לוֹ דַּי יִרְאַת שָׁמַיִם כְּדֵי לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, לָכֵן זוֹרֵק הוּא סִסְמָא שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ מֵבִין כְּמוֹ "כֹּחָא דְּהֶיתֵּירָא עָדִיף", וּכְשֶׁכְּבָר מִיּוֹאָשׁ הוּא מִנִּסְיוֹנוֹתָיו וְרוֹאֶה אֶת הַשֵּׁנִי עוֹלֶה וּמִתְעַלֶּה בִּדְרָגוֹת נִשְׂגָּבוֹת – מַפְטִיר עָלָיו בְּשָׂפָה רָפָה שֶׁזֶּה סְתָם, וְרִגְעִי, וְלֹא בֶּאֱמֶת מִבִּפְנִים.
לָמָּה כָּל זֶה הִגִּיעַ? מַדּוּעַ מְיֻדָּעֵנוּ מִתְבַּטֵּא בְּזִלְזוּל שֶׁכָּזֶה? אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְעַלּוֹת כְּמוֹתוֹ? וְאוּלַי כִּי קָשֶׁה לוֹ לְהִתְנַתֵּק מֵאֹרַח הַחַיִּים הַמַּתִּירָנִי אֵלָיו הִתְרַגֵּל? וְכָאן מִתְעָרֶבֶת הַתּוֹרָה וּמַזְהֶרֶת: "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ! לֹא תִכְבֶּה!"אַל תְּכַבֶּה לַשֵּׁנִי אֶת הָאֵשׁ שֶׁלּוֹ, אַל תַּחְלִישׁ אוֹתוֹ בְּמַה שֶּׁבָּנָה וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ. אִם אַתָּה לֹא מְסֻגָּל לִהְיוֹת אָדוּק בְּמִצְווֹת כָּמוֹהוּ, אָז לָמָּה תְּזַלְזֵל בִּמְסִירוּת שֶׁלּוֹ עַל הַדָּבָר? וְאִם לְךָ אֵין יִרְאַת שָׁמַיִם כְּמוֹ אוֹתוֹ בַּעַל תְּשׁוּבָה, מַדּוּעַ תּוֹרִיד מֵעֶרְכּוֹ וְתָקֵל בְּמַעֲמָדוֹ? הוּא הֶחְלִיט לִהְיוֹת חַם, לִהְיוֹת בּוֹעֵר, אָז מַדּוּעַ תְּקָרֵר אֶת רוּחוֹ כַּעֲמָלֵק?
מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בַּתְּכָנִים שֶׁל כְּלֵי הַתִּקְשֹׁרֶת בְּיָמֵינוּ קוֹלֵט תּוֹפָעָה מְאֹד מוּזָרָה: הַמִּגְזָר הַחֲרֵדִי מֻתְקָף עַל יָדָם שׁוּב וָשׁוּב לְלֹא הֶרֶף. מֶה עָשׂוּ לָכֶם אֵלֶּה? מַדּוּעַ אַתֶּם מְדַבְּרִים עֲלֵיהֶם סָרָה כָּל הַיּוֹם? עוֹשִׂים כַּתָּבוֹת אוֹדוֹת חוֹזְרִים בִּשְׁאֵלָה, וּמְפַרְסְמִים כִּשְׁלוֹנוֹת וּמֶחְדָּלִים בּוֹדְדִים שֶׁנִּמְצְאוּ תַּחַת יָדָם, אֵין לָכֶם דְּבָרִים מִשֶּׁלָּכֶם לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם שֶׁאַתֶּם כָּל כָּךְ מִתְעַנְיְנִים בְּשׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת? אַךְ הַתְּשׁוּבָה הִיא בְּרוּרָה כַּשֶׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם: פָּשׁוּט קָשֶׁה לָהֶם לְקַבֵּל שֶׁעוֹבְדֵי הֵ' הֵם סֵמֶל לְדֻגְמָא, הֵם אוֹת לְמוֹפֵת, הֵם מוֹדֶל לְחִקּוּי. הַמְּצִיאוּת שֶׁל גַּלֵּי הַחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה טוֹפַחַת עַל פְּנֵיהֶם וּמְעוֹרֶרֶת בְּתוֹךְ לִבָּם רִגְשׁוֹת נְחִיתוּת וְיִסּוּרֵי מַצְפּוּן, וְלָכֵן מְנַסִּים הֵם לְבַטְּלָם עַל יְדֵי תְּקִיפָה וְהַשְׁפָּלָה שֶׁל שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה.
וְכָךְ לְצַעֲרֵנוּ נִתָּן לִמְצֹא בָּרֹבֶד הָאִישִׁי וְהַחֶבְרָתִי, בּוֹ לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם אָדָם מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ מֻתְקָף עַל חֲזוּתוֹ הַדָּתִית, אוֹ עַל אֹרַח חַיָּיו הַשַּׁמְרָנִי, וְעַל הַחֲתֻנָּה הַצְּנוּעָה וְהַמֻּפְרֶדֶת שֶׁמִּתְכַּוֵּן הוּא לַעֲשׂוֹת, אֲבָל אַל חֲשָׁשׁ יַקִּירִי! דַּע כִּי אַתָּה הוּא הַמְנַצֵּחַ בַּמַּעֲרָכָה, אַתָּה הוּא זֶה שֶׁנִּמְצָא עַל הַסּוּס. פָּשׁוּט הֵם קָשֶׁה לָהֶם לָלֶכֶת עַל אַרְבַּע וְלִרְאוֹת אוֹתְךָ רוֹכֵב בַּהֲנָאָה, לָכֵן מְנַסִּים הֵם לִמְשֹׁךְ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם לְמַטָּה. זֶה כָּל הַסִּפּוּר.
גַם בֵּין שׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת עַצְמָם, אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ, לְכָל זֶרֶם וּלְכָל קְבוּצָה יֵשׁ אֶת הַחִיּוּבִי וְהַיָּפֶה שֶׁבָּהּ. וְזֶה שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ וּבְהַשְׁקָפָה אַחֶרֶת – אֵינו אוֹמֵר שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הַשּׁוֹנִים מִמְּךָ פְּסוּלִים אוֹ חַסְרֵי מַעֲלָה. פְּלוֹנִי מַשְׁקִיעַ בַּעֲבוֹדַת הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַתְּפִלָּה, וְאַלְמוֹנִי מִתְרַכֵּז בַּהֲלָכָה, וְהַהוּא כָּל חַיָּיו בַּעֲשִׂיַּת חֶסֶד, וְכֻלָּם אֲהוּבִים כֻּלָּם בְּרוּרִים כֻּלָּם קְדוֹשִׁים. אֵינֶנּוּ חַיָּבִים לִנְהֹג כְּמִנְהָגָם, אַךְ גַּם אָסוּר לָנוּ לְזַלְזֵל בִּמְלַאכְתָּם.
וְאָנוּ, הַקּוֹרְאִים אֶת זֶה הַמַּאֲמָר, הַאִם לֹא נָהַגְנוּ אֵי פַּעַם כְּאוֹתָם אֲנָשִׁים? זִלְזַלְנוּ בַּזּוּלָת וּבְמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וְהֶחְלַשְׁנוּ אוֹתוֹ בְּדֵעוֹת כּוֹזְבוֹת וּבִסְבָרוֹת חַסְרוֹת טַעַם רַק כְּדֵי לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמֵנוּ, וְכִבִּינוּ אֶת הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁלּוֹ לְמִצְוָה כָּזוֹ אוֹ אַחֶרֶת. אִם כֵּן, אוּלַי נוּכַל לְכַפֵּר עַל עַצְמֵנוּ בְּכָךְ שֶׁנְּעוֹרֵר אֶת הַזּוּלָת לַתּוֹרָה וְלַמִּצְווֹת, וְיַחַד אַתֶּם נִתְעוֹרֵר גַּם אֲנוּ וְנִטַּע אֶת אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ בְּלִבֵּנוּ לָעַד, אָמֵן.