רָמַז הַכָּתוּב – הִזָּהֲרוּ מֵחִקּוּיִים!
בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מוּבָא רַבּוֹת מִשְּׁבָחָיו וּמַעֲלוֹתָיו שֶׁל הַדָּגוכפי שנתבאר לעיל במצוה הקודמת (חלק הסוד). . וְשֹׁרֶשׁ סִבַּת הַדָּבָר הוּא בִּהְיוֹת שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, חָטְאָה הָאָרֶץ חֵטְא וְהִמְרְתָה אֶת פִּי ה' יִתְבָּרַךְראה פירוש רש"י ז"ל (בראשית א', י"א) שהקב"ה ציוה לארץ שתוציא אילן שטעם עצו כטעם פריו, והיא לא עשתה כן. , וּלְאַחַר מִכֵּן כְּשֶׁבָּרָא הַקָּבָּ"ה אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים בְּרָאָם מִשְּׁנֵי יְסוֹדוֹת עִקָּרִיִּים שֶׁהֵם הֶעָפָר וְהַמַּיִם, מִלְּבַד הַדָּגִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הַמַּיִם בִּלְבַדכן כתב רש"י ז"ל בפירושו במועד קטן (י"א ע"א). ע"ש. , נִמְצָא שֶׁהַדָּגִים הָיוּ הַיְחִידִים שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שׁוּם חֵלֶק בְּחֶטְאָהּ שֶׁל הָאָרֶץ, וְזֶה מַה שֶּׁמַּעֲלֶה וּמְזַכֵּךְ אֶת מַעֲלָתָםוהעופות נבראו מן הרקק שהיא תערובת של עפר ומים. ומטעם זה פירשו שהבהמה והחיה צריכה שחיטת רוב שני סימנים התירה, ואילו העוף רוב סימן אחד, ואילו הדג אינו צריך כלל שחיטה להתירו, בהיות שכל בריאתו היא מן המים שלא חטאו כמו האדמה. וראה עוד מזה לקמן בבאור מצוה קנ"ז (חלק הסוד). .
וְהִנֵּה כַּיָּדוּעַ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נִמְשְׁלָה לְמַיִםכך למדו חז"ל בבבא קמא (י"ז ע"א) ממה שכתוב (ישעיה נ"ה, א') "הוי כל צמא לכו למים". , שֶׁאַף הַתּוֹרָה הִיא זַכָּה וּבָרָה וְאֵין בָּהּ חֵטְא, וּכְשֵׁם שֶׁאֶת מֵּי הַמִּקְוֶה כָּל טֻמְאָה שֶׁבָּעוֹלָם לֹא תְּטַמְּא כָּ?ךְ הַתּוֹרָה אֵינָהּ נִטְמֵאת לְעוֹלָםוראה ברכות (כ"ב ע"א) שאמר רבי יהודה בן בתירא דברי תורה אינם מקבלים טומאה. , וְכֵן עִם יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ בְּחז"ל לְדָגִים, שֶׁכָּל חַיּוּתָם הִיא רַק בִּהְיוֹתָם בְּתוֹךְ הַמַּיִםכפי שאמר יעקב אבינו ע"ה (בראשית מ"ח, ט"ז) "וידגו לרוב בקרב הארץ", וראה עוד המשל של רבי עקיבא בברכות (ס"א ע"ב). , מִמֵּילָא בֶּאַזְהָרָה זוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא בָּאָה הַתּוֹרָה לִרְמֹז לָאָדָם שֶׁפְּעָמִים אָנוּ עֲלוּלִים לְהִתָּקֵל בִּבְנֵי אָדָם הַמְכֻנִּים "דָּגִים", דְּהַיְנוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁכָּל חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם לִכְאוֹרָה הִיא בְּתוֹךְ "הַמַּיִם" דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעִם כָּל זֹאת הֵם טְמֵאִים וְחוֹבָתֵנוּ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם. כִּי לֹא כָּל מִי שֶׁבָּא בְּשֵׁם הַתּוֹרָה וְנִרְאֶה כְּנָצִיג שֶׁלָּהּ הוּא בֶּאֱמֶת כָּךְ.
כְּמוֹ שֶׁלְּכָל חֶבְרָה בַּעֲלַת שֵׁם וּמוּתָג מְפֻרְסָם יֶשְׁנָם מַעְתִּיקִים וּמְזַיְּפִים, כָּךְ לְהַבְדִּיל גַּם לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא חֶמְדָּה גְּנוּזָה וּצְנִיף תִּפְאָרָה יֶשְׁנָם זַיְפָנִים לְמִינֵיהֶם, הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּכִתְרָהּ וּבִשְׁמָהּ בִּכְדֵי לְהַשִּׂיג אֶת תַּאֲוָתָם וּמְבֻקָּשָׁם, כְּשֶׁהָאֱמֶת הִיא שֶׁהֵם בְּסַךְ הַכֹּל דָּגִים טְמֵאִים הַמַּרְאִים אֶת עַצְמָם כִּטְהוֹרִים. לֹא כָּל דָּג הוּא טָהוֹר, וְלֹא כָּל תַּלְמִיד חָכָם הוּא שְׁלִיחַ הַמָּקוֹם. כָּךְ מָצִינוּ בְּדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁהָיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עֲצוּמִיםראה פירוש רש"י ז"ל בברכות (י"ב ע"ב) בד"ה "בחלותם". , וּמֵרוֹב בְּקִיאוּתָם וְגַדְלוּתָם בַּתּוֹרָה כְּבָר בִּשְׁנוֹת הַשְּׁלֹשִׁיםכך נאמר בסנהדרין (ק"ו ע"ב) שדואג מת בן שלשים וארבע ואחיתופל מת בן שלשים ושלש. עיין שם. לְחַיֵּיהֶם הָיוּ שׁוֹנִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִירחגיגה (ט"ו ע"ב), ועיין בפירוש רש"י ז"ל שם שהביא שלשה פירושים מהו אותו מגדל הפורח באויר, ואכמ"ל. , וְעִם כָּל זֹאת כָּל תּוֹרָתָם הָיְתָה רַק מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ וּקְרָאָם הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא רְשָׁעִים וְאֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּאסנהדרין (שם) וחגיגה (שם). . לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כָּל מִי שֶׁחֲזוּתוֹ וְדִבּוּרוֹ מַרְאִים עַל קֶשֶׁר לַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת הוּא טָהוֹר וְכָשֵׁר.
רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָ"ל בְּהִלְכוֹתָיוראה הלכות יסודי התורה (פרק י'). מְבָאֵר שֶׁכְּדֵי לְהַחֲזִיק אָדָם לִנְבִיא אֱמֶת יֵשׁ לְבָדְקוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים, וְרַק לְאַחַר שֶׁנִּמְצָא שֶׁלֹּא בָּא לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ עַל דְּבַר ה' אֶלָּא רַק לַעֲבֹד אֶת ה' בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְשֶׁאָכֵן נֶאֱמָנִים דְּבָרָיו, אֲזַי נוּכַל לְהַחְזִיקוֹ לִנְבִיא אֱמֶת. וּהוֹסִיף הָרַמְבַּ"ם לְהַזְהִיר שָׁם מִפְּנֵי מְכַשְּׁפִים וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר לְמִינֵיהֶם הַמַּרְאִים אֶת עַצְמָם כִּנְבִיאֵי אֱמֶת, כְּשֶׁבְּעֶצֶם כָּל מַעֲשֵׂיהֶם אֵינָם אֶלָּא מַעֲשֵׂי תַּעְתּוּעִים וְדֶרֶךְ כְּזָבִיםראה פירוש רש"י ז"ל בזכריה (י"ג, ד') שכתב "דרך המסיתים והמדיחים שמתעטפים בטליתם כאילו הם אנשים צדיקים למען יקבלו כחשיהם". . כָּךְ גַּם בְּיָמֵינוּ שֶׁהַנְּבוּאָה אָמְנָם פָּסְקָה אַךְ מָסֹרֶת הַתּוֹרָה קַיֶּמֶת וְעוֹבֶרֶת עַל יְדֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מַנְהִיגֵי הַדּוֹרוֹת, יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַעֲנִיק כִּנּוּי זֶה אֶלָּא לְאֵלּוּ הָרְאוּיִים לְכָךְ הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הַמְּסוּרָה בְּיָדֵינוּ מִדּוֹר דּוֹרראה מה שכתב הגה"ק רבי עקיבא איגר זיע"א (איגרות סופרים מכתב י"ח) עה"פ "והיית משוגע ממראה עיניך" שזה נאמר על רבנים בדורות הללו המתעים את הדור בתהו לא דרך ומסיתים את העם ממעגלי צדק ויושר, עע"ש באורך. .
דּוֹרֵנוּ הוּא דּוֹר שֶׁזָּכָה לְהִתְבָּרֵךְ בְּשֶׁפַע רוּחָנִיּוּת, הֵיכְלֵי הַתּוֹרָה וּמֶרְכָּזִי הַתְּשׁוּבָה גְּדוּשִׁים עַד אֶפֶס מָקוֹם, וְצָמָא גָּדוֹל עוֹד קַיָּם בָּעָם בְּצוּרָה בִּלְתִּי נִתֶּנֶת לְתֵאוּר. אוּלָם עִם כָּל זֹאת הִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים יַעֲמִיד הַס"מ אֶת נְצִיגָיו וְחַיָּלָיו, חֶלְקָם גַּם בִּדְמוּת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְרַבָּנִים, עוֹבְדֵי ה' וְעוֹד כַּמָּה מִינֵי "דְּגִיגִים" נֶחְמָדִים שֶׁעַל פְּנֵיהֶם נִרְאִים הֵם כִּשְׁלִיחֵי ה' וּכִנְצִיגֵי הַתּוֹרָה, כְּשֶׁהָאֱמֶת הִיא שֶׁאֵינָם אֶלָּא שְׁלִיחֵי הַשָּׂטָן שֶׁנִּשְׁלְחוּ בְּמַטָּרָה לְבַלְבֵּל אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּלְהַשְׂנִיא אֶת הַתּוֹרָה עַל הָעָם וּלְהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל עַבְדֵי ה' הָאֲמִתִּיִּיםראה בספר הקדוש "דגל מחנה אפרים" (פרשת וישלח) עה"פ "הצילני נא מיד אחי מיד עשו" שעתיד עשו להתעטף בציצית ולישב בין הצדיקים עד שקב"ה ימשכנו משם, ואלו הערב רב המתערבים בישראל וקשה להפרידם שהם קשים מכולם.ובספר "הדור האחרון" (ע' קכ"ד) הביא מהרה"ק מראפשיץ זיע"א שקודם ביאת המשיח יהיו ראשים שהס"מ יהיה רוכב עליהם ולא יהיו ניכרים. וכן כתב בליקוטי מוהר"ן (תורה ח') שיש רב דקליפה ע"ש ואכמ"ל. . וּמִי שֶׁמּוֹרֶה דֶּרֶךְ שֶׁאֵינָהּ תּוֹאֶמֶת בְּתַכְלִיתָהּ וּבִיסוֹדָהּ לַתּוֹרָה וּלְמִצְווֹתֶיהָ – יֵשׁ לַחְשֹׁשׁ וְלַחְשֹׁד בּוֹ שֶׁמָּא הוּא מִשְׁתַּיֵּךְ לְאוֹתָהּ הַקְּבוּצָה.
וְלָכֵן אֵין לָנוּ לְהִתְבַּלְבֵּל בִּרְאוֹתֵנוּ אֲנָשִׁים כָּאֵלו וַאֲחֵרִים, אֲשֶׁר בְּשֵׁם ה' הֵם בָּאִים אַךְ מַעֲשֵׂיהֶם אֵינָם תּוֹאֲמִים. חוֹבָה עָלֵינוּ לִזְכֹּר כִּי הַתּוֹרָה לִכְשֶׁעַצְמָהּ הִיא זַכָּה וּבָרָה, קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, וְזֶה שֶׁמָּאן דְּהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁמָהּ לְזִיּוּף – אֵינוֹ גּוֹרֵעַ מְאוּמָה מִמַּעֲלָתָהּ. וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאִם יִלְבַּשׁ אָדָם תַּחְפֹּשֶׂת שֶׁל שׁוֹטֵר וְיָרוּץ בְּחוּצוֹת הָעִיר כִּמְשֻׁגָּע נִתָּן יִהְיֶה לְפַרְסֵם בָּעִתּוֹנוּת שֶׁהַשּׁוֹטְרִים מְשֻׁגָּעִים?! וַדַּאי שֶׁלֹּא, שֶׁהֲרֵי הוּא כְּלָל אֵינוֹ שׁוֹטֵר! כָּךְ הוּא הַדָּבָר בִּרְאוֹתֵנוּ אָדָם הַמִּתְחַזֶּה לְעוֹבֵד ה' אַךְ מַעֲשָׂיו מוֹכִיחִים עָלָיו שֶׁהוּא אֵינוֹ כָּזֶה – וַדַּאי שֶׁאֵינוֹ נָצִיג שֶׁל הַתּוֹרָה, וַהֲרֵי הוּא כְּקַל שֶׁבְּצִבּוּרשלחן ערוך יורה דעה (סימן רמ"ג סעיף ג'). , וְאֵין עוֹמְדִים בְּפָנָיו וְאֵין קוֹרְאִים אוֹתוֹ "רַבִּי", וְהַטַּלִּית שֶׁעָלָיו כְּמִרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹרירושלמי ביכורים (פרק ג'). , וְאֵין הַדָּבָר גּוֹרֵעַ מְאוּמָה מִמַּעֲלַת הַתּוֹרָה וּמִסְּגֻלַּת עֲבָדֶיהָ הָאֲמִתִּיִּים וּמַנְהִיגֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים.
כְּמוֹ כֵן אֵין לָנוּ לְהֵחָלֵשׁ בְּדַעְתֵּנוּ מִדֵּעוֹת כּוֹזְבוֹת שֶׁל אִינְשֵׁי דְּלֹא מַעֲלֵי, וּמִשִּׁיטוֹת חַדְשָׁנִיּוֹת שֶׁרוּחַ חַכְמֵי הַדּוֹר אֵינָהּ נוֹחָה מֵהֶן. וּכְשֵׁם שֶׁמִּכַּתּוֹת הַנַּצְרוּת וְהָאִיסְלָם אֵינֶנּוּ מִתְפַּעֲלִים בִּהְיוֹתֵנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵינָן אֶלָּא זִיּוּף שֶׁל דָּתֵנוּ וֶאֱמוּנָתֵנוּ הַמְּקוֹרִית, כָּךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר קָמִים אֲנָשִׁים חֲטָאִים הַמְבַקְּשִׁים לְהַמְצִיא דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה, אֶלָּא שֶׁחַיָּבִים הֵם לְהִשָּׁעֵן עַל הָאֱמֶת כְּדֵי לִינֹק מִכֹּחָהּ וּלְהִתְקַיֵּם מִמֶּנָּהשהרי השקר אין לו רגלים אם כן איך יצעד? והטומאה אין לה חיות מצד עצמה אם כן איך תתקיים? לכן נדבקים הם לקדושה וממנה יונקים את כל חיותם וכחם. , לָכֵן מַעְתִּיקִים הֵם אֶת הָאֱמֶת עִם שִׁנּוּיִים קְטַנִּים אוֹ גְּדוֹלִים וּמַתְחִילִים לְשַׁוֵּק אֶת עַצְמָם. פַּעַם אֵלּוּ הַצְּדוֹקִים וְהַבַּיְתּוּסִים, וּפַעַם אֵלּוּ הַקָּרָאִים, לְאַחַר מִכֵּן קָמוּ הַמַּשְׂכִּילִים וָעֶד שֶׁבְּיָמֵינוּ צָצִים חַקְיָנִים וְזַיְּפָנִים לְמִינֵיהֶם הַבָּאִים בְּשֵׁם ה'.
וּפְעָמִים שֶׁחִלּוּל ה' גָּדוֹל נַעֲשֶׂה מֵאֲנָשִׁים שֶׁכָּאֵלּוּ, וְעַם יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וְהַתְּמִימִים מוּלָכִים שׁוֹלָל וּמֵחֹסֶר יְדִיעָה מְטִילִים אֶת הָאַשְׁמָה עַל עוֹבְדֵי ה' הָאֲמִתִּיִּים, אַךְ לֹא לָנוּ לְדַבֵּר חָלִילָה סָרָה עַל אַף יְהוּדִי, וְכָל אֶחָד יַרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ שֶׁיַּנְחֵהוּ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, וְרַק לְעוֹרֵר וּלְהַזְהִיר בָּאנוּ שֶׁלֹּא לִהְיוֹת פֶּתִי הַמַּאֲמִין לְכָל דָּבָר, וְאֵין לְהַאֲמִין לְכָל אָדָם הַנִּרְאֶה כִּנְצִיג הַיַּהֲדוּתוכמובן שכל הנ"ל אין בו לגרוע כהוא זה מהאמונה השלימה והתמימה והאיתנה שיש לנו בצדיקים האמיתיים ובמנהיגי הדורות לכל זרמיהם ולכל דרכיהם, שכולם קדושים וכולם עושים באימה וביראה רצון קוניהם ומקדישים ליוצרם בנחת רוח. ופשוט. , אֶלָּא הִזָּהֲרוּ מֵחִקּוּיִים!