לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
כְּבָר נִתְבָּאֲרוּ לְעֵיל מֵהֶם סִימָנֵי הַדָּגִים הַטְּהוֹרִים אוֹתָם נִצְטַוֵּינוּ לְחַפֵּשׂ וּלְבָרֵר בְּטֶרֶם נֹאכַל מֵהֶם, וְכָאן הוֹסִיפָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהִזְהִירָה בְּמִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה עַל כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל לְבַל נֹאכַל מֵאוֹתָם מִינֵי הַדָּגִים שֶׁאֵין בָּהֶם אֶת סִימָנֵי הַטָּהֳרָה הַלָּלוּ.
וְאִם עָבַר אָדָם וְאָכַל בְּמֵזִיד כַּזַּיִת מִבְּשַׂר דָּג שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר הֲרֵי זֶה עָבַר עַל לָאו מִן הַתּוֹרָה וְחַיָּב מַלְקוֹת, מִלְּבַד מִצְוַת הָעֲשֵׂה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְאִם אֲכָלוֹ בְּשׁוֹגֵג הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַמַּלְקוֹתחולין (ס"ו ע"ב) ורמב"ם הלכות מאכלות אסורות (פרק ב' הלכה ד'). .