בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן וַחֲשִׁיבוּת הַדָּגִים עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד מוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזָ"ל שֶׁצַּדִּיקִים שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם לַחֲזֹר בְּגִלְגּוּל לָעוֹלָם מִסִּבָּה כָּל שֶׁהִיא עַל פִּי רוֹב יָבוֹאוּ בְּגִלְגּוּל הַדָּגִיםעיין ספר טעמי המנהגים ומקורי הדינים (ענייני שבת אות ש"ה). , וְלָכֵן תִּמְצָא שֶׁהַדָּגִים יֵשׁ בָּהֶם יוֹתֵר רוּחַ חַיִּים מִשְּׁאָר בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְאֵין בָּהֶם לֹא דָּם וְלֹא חֵלֶב וְלֹא כָּל מִינֵי הַטְּרֵפֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּבְהֵמָה, הוֹאִיל וְנִקְרְצוּ מִן הַחֹמֶר הַזַּךְ בְּיוֹתֵר לְלֹא חֵטְא וּפְגָםוכפי שמובא בקידושין (י"ג ע"א) שבדור המבול לקו כל היצורים מלבד הדגים שלא נמחו, הואיל ולא היו שותפים בחטאי אותו הדור. . וּמִטַּעַם זֶה גַּם כֵּן אֵין צֹרֶךְ לְשָׁחֲטָם הוֹאִיל וְנִתְקָנִים מִמֵּילָאכן כתב בספר "דעת שלום" (דף ל"ז), וע"ע בספה"ק "ישמח משה" (פרשת וירא) שמטעם זה לא מוזכר בכתובים סעודת דגים, הואיל ובזמנם היו הצדיקים שלמים בנפשם ולא נצטרכו לבוא בגלגול כלל, ע"ש. , וְאַף אֲכִילָתָם רְאוּיָה וּרְצוּיָה יוֹתֵר מֵאֲכִילַת הַבָּשָׂרכן כתב הכלי יקר בפירושו על התורה (פרשת בהעלתך) שאכילת הבשר יאות לרשעים ואכילת הדגים יאות לצדיקים. עיין שם. .
וְזֶהוּ סוֹד מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בִּיצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם שֶׁ"עֲשָׂאוּהָ כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים"אימרת ריש לקיש בברכות (ט' ע"ב). , רָצוּ לוֹמַר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הֶעֱלוּ עִמָּהֶם אֶת כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיוּ בָּהּ, עַד שֶׁנֶּעֶשְׂתָה מִצְרַיִם בִּבְחִינַת מְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם רוּחַ חַיִּים שֶׁל קְדֻשָּׁה, הוֹאִיל וְכָל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה כְּבָר נִבְרְרוּ מִמֶּנָּהכן כתב בספר "אהבת יהונתן" (סוכות דרוש א'). ואולי מטעם זה הזהירה אותנו התורה הקדושה לבל נשוב מצריימה, הואיל וכל ניצוצות הקדושה שהיו בה כבר נתקנו בשלמותן, וממילא אין לנו למה לחזור לשם, כנלע"ד. .
מצוה קנ"ו: שלא לאכל דג טמא
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹּאכְלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקְּצוּ"ויקרא י"א, י"א. .