אור ברסלב
פרדס רימונים - חלק ב רָמַז הַכָּתוּב – דַּרְכֵי הָעֲלִיָּה

פרדס רימונים - חלק ב

רָמַז הַכָּתוּב – דַּרְכֵי הָעֲלִיָּה

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְלַמֶּדֶת אֶת הָאָדָם בְּמִצְווֹתֶיהָ אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל, לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּהמשלי ט"ו, כ"ד. . וְהַמִּתְבּוֹנֵן בֵּין הַשִּׁיטִין שֶׁל תַּהֲלִיךְ טָהֳרַת הַמְצֹרָע מִצָּרַעְתּוֹ, יִמְצָא לֶקַח גָּדוֹל וְחָשׁוּב בִּשְׁלַבֵּי הָעֲלִיָּה וְהַהִתְקָרְבוּת לַה' בָּרוּךְ הוּא.

יָדוּעַ הַדָּבָר כִּי צָרַעַת הַגּוּף שָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ מִצָּרַעַת הַנֶּפֶשׁ, מִפְּגָמֵי הָאָדָם וּמִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים שֶׁהוֹבִילוּהוּ לְטֻמְאָה זוֹ הַדּוֹרֶשֶׁת תִּקּוּן הֶעָבָר וְקַבָּלָה לֶעָתִיד, וּבְכָךְ נִטְהָר הָאָדָם מִפְּגָמָיו וּמְיַשֵּׁר אֶת דַּרְכּוֹ בִּמְסִלַּת יְשָׁרִים. וְהִזְהִירָה תּוֹרָתֵנוּ אֶת הַמְצֹרָע בְּתַהֲלִיךְ הַטָּהֳרָה שֶׁבִּתְחִלָּה יְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ מִן הַטֻּמְאָה עַל יְדֵי הַטְּבִילָה וְהַהַזָּאָה, וּלְאַחַר מִכֵּן יַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה עַל יְדֵי הַקָּרְבָּן, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן רַשַּׁאי הוּא לָגֶשֶׁת וְלֶאֱכֹל מִן הַקֳּדָשִׁים. וְכָל עוֹד לֹא הִכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לַקְּדֻשָּׁה עַל יְדֵי הַקָּרְבָּן, אֵין לוֹ רְשׁוּת לֶאֱכֹל מִן הַקֳּדָשִׁים, עַל אַף שֶׁכְּבָר טִהֵר אֶת עַצְמוֹ מִתַּחֲלוּאֵי הֶעָבָר.

וּמִדָּבָר זֶה לָקַחְנוּ מוּסַר הַשְׂכֵּל לְאָדָם שֶׁזָּנַח אֶת עֲבָרוֹ וּבָחַר בְּדֶרֶךְ ה' הַיְשָׁרָה, וְכָל כֻּלּוֹ מָלֵא בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְחִיּוּבִיִּים, שֶׁעָלָיו לְהַשְׂכִּיל וְלָדַעַת שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְפֹּץ וְלַעֲסֹק בַּקֳּדָשִׁים מִיָּד מִשֶּׁסָּר מִן הָרַע, וְלֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטּוֹל אֶת ה' יָבוֹא וְיִטֹּלאימרת רבן שמעון בן גמליאל בברכות (ט"ז ע"ב). . אֶלָּא רַק לְאַחַר שֶׁתִּתְיַשֵּׁב עָלָיו דַּעְתּוֹ כָּרָאוּי, וִימַלֵּא אֶת עַצְמוֹ בְּמָנָה גְּדוּשָׁה וּמְכֻבֶּדֶת שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם אֲמִתִּית, יוּכַל לָגֶשֶׁת וּלְהִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם.

כָּל נִבְרָא מִטִּבְעוֹ מְבַקֵּשׁ לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהִתְקַדֵּם. וּכְמוֹ הָאִילָן הַשּׁוֹלֵחַ אֶת עֲנָפָיו לְמֶרְחָבִים, כָּךְ גַּם הָאָדָם מִטִּבְעוֹ מִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְקַדֵּם וּלְהַעְפִּיל כָּל חַיָּיו לִמְחוֹזוֹת חֳדָשִׁים. אֶלָּא שֶׁטָּעוּת נוֹרָאָה נִתְיַשְּׁבָה לָהּ בְּלִבָּם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, הַחוֹשְׁבִים שֶׁיֶּשְׁנוֹ אֵיזֶה "קִצּוּר דֶּרֶךְ" אוֹ "תַּהֲלִיךְ מְזֹרָז" לְהִתְעַלּוֹת בְּרוּחָנִיּוּת, וּכְבָר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לִתְשׁוּבָתָם מְבַקְּשִׁים הֵם לְהַגִּיעַ לְכָל הַדְּרָגוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל הַהַנְהָגוֹת הַכְּתוּבוֹת בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת, וְאַף שׁוֹלְחִים אֶת יָדָם בְּתוֹרַת הַנִּסְתָּר הַמְּצוּיָה וּמְזֻמֶּנֶת כַּיּוֹם לְצַעֲרֵנוּ לְכָל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ. וְעַל טָעוּת זוֹ עוֹמֶדֶת הַתּוֹרָה כָּאן וּמַזְהֶרֶת שֶׁכָּל עוֹד לֹא הִקְרַבְתָּ אֶת הַקָּרְבָּנוֹת הַנִּדְרָשִׁים מִמְּךָ לַבּוֹרֵא, וְכָל עוֹד לֹא הִתְקָרַבְתָּ דַּיֶּךָּ לַה', וְלֹא הִקְרַבְתָּ דַּי מֵעַצְמְךָ לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן הִנְּךָ בְּגֶדֶר "מְחֻסַּר כַּפָּרָה". וְגַם אִם נִטְהַרְתָּ מִן הֶעָבָר וְזָנַחְתָּ אֶת הֶרְגֵּלֶיךָ הָרָעִים, עֲדַיִן אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לָגֶשֶׁת וְלֶאֱכֹל מִן הַקֳּדָשִׁים.

אִם עֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת חֻקֵּי הַמְּדִינָה אֵיךְ תְּבַקֵּשׁ לְהִסְתּוֹבֵב בָּהּ לְבַדְּךָ?! וְאִם לֹא עָמַלְתָּ לְקַבֵּל רִשְׁיוֹן נְהִיגָה אֵיךְ תַּעֲלֶה עַל מוֹשַׁב הַנֶּהָג בְּאוֹטוֹבּוּס וּתְבַקֵּשׁ לִסַּע בּוֹ לַמֶּרְחַקִּים?! כָּל גָּדוֹל וְחָסִיד בְּיִשְׂרָאֵל עָמַל שָׁנִים רַבּוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַה שֶּׁהִגִּיעַ, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְדַלֵּג וּלְהִכָּנֵס לִנְעָלָיו תּוֹךְ שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם?! זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי! קַבֵּל עַל עַצְמְךָ לִלְמֹד מוּסָר וַהֲלָכָה, תַּלְמוּד וְאַגָּדָה, וּבְעוֹד כַּמָּה שָׁנִים נְדַבֵּר! גַּם לַסְּעוּדָה לֹא "קוֹפְצִים" יָשָׁר וּלְעִנְיָן. צָרִיךְ תְּחִלָּה לִטּוֹל יָדַיִם כַּהֲלָכָה, לְאַחַר מִכֵּן לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה לְאַט וּבְכַוָּנָה, וְרַק אָז מַתְחִילִים בָּאֲכִילָה. וְגַם הָאֲכִילָה עַצְמָהּ הִיא תַּהֲלִיךְ: לְעִיסָה, וְעוֹד לְעִיסָה, בִּזְהִירוּת שֶׁלֹּא לְהֵחָנֵק, וּלְבַסּוֹף בּוֹלְעִים וּשְׂבֵעִים. כָּכָה גְּדֵלִים, וְכָכָה מַצְלִיחִים.

אַחַד הַיְסוֹדוֹת הַנִּדְרָשִׁים לָאָדָם כְּדֵי לְהַעְפִּיל וְלַעֲלוֹת לִדְרָגוֹת רָמוֹת הוּא מִדּוֹת טוֹבוֹת וְדֵעוֹת מְכֻוָּנוֹת. אָדָם שֶׁלֹּא תִּקֵּן אֶת מִדּוֹתָיו וְאֶת דֵּעוֹתָיו כְּפִי שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מוֹרָה לָנוּ, אָסוּר לוֹ לָגֶשֶׁת וּלְהִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁלּוֹ עוֹלָם. אֶלָּא רַק לְאַחַר שֶׁאָדָם סִגֵּל לְעַצְמוֹ פְּנִימִיּוּת מְבֻסֶּסֶת וְהַשְׁקָפָה בְּרוּרָה, וְקָבַע לְעַצְמוֹ מַהִי הַדֶּרֶךְ בָּהּ הוּא מוֹצֵא לְנָכוֹן לֵילֵךְ, רַק אָז אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקַדֵּם וְלַעֲלוֹת בַּסֻּלָּם שֶׁל הַחַיִּים. לְהַעֲמִיק בַּתּוֹרָה וְלַעֲסֹק בְּנִסְתָּרוֹת, לְקָרֵב רְחוֹקִים וְלִסְמֹךְ נוֹפְלִים, לִנְהֹג בְּחֻמְרוֹת וּלְבַקֵּשׁ הִדּוּרִים. אֲבָל כָּל עוֹד לֹא בִּסֵּס אֶת מַעֲמָדוֹ כָּרָאוּי – סַכָּנָה גְּדוֹלָה הִיא בִּשְׁבִילוֹ לְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים.

כָּךְ הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ שאין לְחָכָם לִדְרֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה בָּרַבִּים, בִּהְיוֹת שֶׁלֹּא לְכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַדַּעַת הָרְחָבָה הַנִּצְרֶכֶת בִּכְדֵי לְהָבִין אֶת הַדְּבָרִים הַנִּשְׂגָּבִים הַלָּלוּ עַל בּוּרְיָם, וְחָלִילָה עֲלוּלִים הַשּׁוֹמְעִים לְהוֹצִיא דְּבָרִים מֵהֶקְשֵׁרָם, וּלְגַלּוֹת פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה. וְרַק מִי שֶׁנִּקְרָא חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, וְרָאוּי וּמְיֻשָּׁב דַּיּוֹ לְהַשָּׂגַת דְּבָרִים אֵלּוּ, רַשַּׁאי לִשְׁלֹחַ יָדוֹ וְלִצְלֹל בַּמַּיִם הָעֲמֻקִּים הַלָּלוּראה חגיגה (י"ג ע"א) ובמפרשים שם. . וּמִטַּעַם זֶה הִזְהִיר רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָ"ל בְּהִלְכוֹתָיו שֶׁאֵין רָאוּי לָאָדָם לְטַיֵּל בְּפַרְדֵּס הַחָכְמָה עַד שֶׁיְּמַלֵּא אֶת כְּרֵסוֹ בִּידִיעַת הַמִּצְווֹת וְהִלְכוֹתֵיהֶן, מַה שֶּׁמְּיַשֵּׁב אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם, וּמַרְחִיב אֶת לִבּוֹ וּמַכְשִׁירוֹ לְהָבִין וּלְקַבֵּל דְּבָרִים עֲמֻקִּים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָםבהלכות יסודי התורה (פרק ד' הלכה י"ג). ועיין עוד בהגהת הרמ"א על השלחן ערוך יורה דעה (סימן רמ"ו סעיף ד') ובנושאי הכלים שם מה שכתבו בענין, ואכמ"ל. .

דּוֹרֵנוּ הוּא דּוֹר מְבֹרָךְ שֶׁזָּכָה שֶׁמַּעְיְנוֹת הַחָכְמָה נִפְתְּחוּ בּוֹ, וְחָכְמַת הָאָדָם רָבְתָה בָּאָרֶץ וְאַף מַצְפּוּנֵי הַתּוֹרָה מַגִּיעִים לְכָל בַּיִת וּלְכָל מָקוֹם. וּמִצַּד אֶחָד תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה יֵשׁ בְּכָךְ שֶׁכָּל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת וְאֶת הַלַּפִּידִיםשמות כ', ט"ו. , אֶת חָכְמַת הַתּוֹרָה וּסְגֻלָּתָהּ וּמַעֲלוֹתֶיהָ, וְעַל יְדֵי כֵּן מִתְקָרְבִים לַחֲסוֹת בְּצִלָּהּ וְלִשְׁתּוֹת מִמֵּימֶיהָ, אַךְ מִצַּד שֵׁנִי רַבִּים הֵם הַמִּתְפָּרְצִים לַעֲלוֹת בָּהָר קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם, מַה שֶּׁמֵּבִיא עִמּוֹ קָרְבָּנוֹת רַבִּים הַנּוֹפְלִים חֲלָלִים מֵחֲמַת שֶׁהֶעְפִּילוּ לְמַעֲלוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לָהֶם. וְכַמָּה שָׁמַעְנוּ גַּם רָאִינוּ נְשָׁמוֹת יְקָרוֹת בַּעֲלוֹת רְצוֹנוֹת טוֹבִים, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁעָסְקוּ בְּרָזֵי תּוֹרָה מִבְּלִי שֶׁהֻכְשְׁרוּ לְכָךְ נָפְלוּ מֵאִגְרָא רָמָה לְבִירָא עֲמִיקְתָא, וּמִשָּׁם כְּבָר לֹא הָיְתָה לָהֶם תְּקוּמָה. וְהַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁלֹּא צִיְּדוּ אֶת עַצְמָם בָּאֶמְצָעִים הַנִּדְרָשִׁים לְכָךְ.

אַחַד הַתַּחְבִּיבִים הַנְּפוֹצִים כַּיּוֹם בָּעוֹלָם הוּא טִפּוּס הָרִים, בּוֹ מַצִּיבִים אֲנָשִׁים לְעַצְמָם מַטָּרָה לַעֲלוֹת וּלְטַפֵּס רַגְלִית עַל הָרִים גּוֹרְדֵי שְׁחָקִים, חֶלְקָם אַף תְּלוּלִים וּמֻשְׁלָגִים, כְּשֶׁמַּטְּרָתָם הָעִקָּרִית הִיא לְהַגִּיעַ אֶל פִּסְגַּת הָהָר הַנִּכְסֶפֶת. עַל פָּנָיו נִרְאֶה הַדָּבָר קַל וּפָשׁוּט, רַק צָרִיךְ מְעַט כֹּשֶׁר וְרָצוֹן, מֶזֶג אֲוִיר טוֹב וְצֵידָה לַדֶּרֶךְ – וְהָעֲלִיָּה מֻבְטַחַת, אַךְ כְּכָל שֶׁמַּתְחִילִים לַעֲלוֹת בָּהָר כָּךְ מְגַלִּים שֶׁהַדָּבָר לֹא פָּשׁוּט כְּלָל: כְּכָל שֶׁעוֹלִים יוֹתֵר כָּךְ כַּמּוּת הַחַמְצָן בָּאֲוִיר פּוֹחֶתֶת, וְהַנְּשִׁימָה נַעֲשֵׂית כְּבֵדָה, וּמִי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ כְּלֵי עֵזֶר נְאוֹתִים לְכָךְ עָלוּל לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ נָפוּל שָׁדוּד בְּאֶמְצַע הַר בּוֹדֵד מִבְּלִי שׁוּם פּוֹדֶה וּמַצִּילוכך ארע בעוונותינו הרבים בשנת תשע"ה לקבוצת יהודים שטיפסו על הרי ההימליה שבנפאל, ונקלעו לסופת שלגים קשה ואיבדו את כושר נשימתם, ושם מצאו את מותם ז"ל. . עַל כָּךְ אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה', וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ"תהלים כ"ד, ג'. – לַעֲלוֹת בְּהַר ה' וּבְרוּחָנִיּוּת אֵין זוֹ גְּדֻלָּה כֹּה מְיֻחֶדֶת, אֶלָּא הָעִקָּר זֶה לְהַצְלִיחַ לַעֲמֹד וּלְהַחְזִיק בְּאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה זְמַן רַב מִבְּלִי לִפּוֹל, וְזֶה יָכוֹל רַק מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָיו אֶת הָאֶמְצָעִים רְאוּיִים לְכָךְראה ספר בוצינא דנהורא מהרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' זיע"א (עמוד קפ"א) שפירש כן. ובאמת מהם הכלים הנדרשים לכך? גם על זה השיב דוד המלך ע"ה: "נקי כפים ובר לבב וכו'" רשימה ארוכה של תנאים ומעלות כדי להיות ראוי לעלות בהר ה'! .

הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת עַל חֵטְא הַמְרַגְּלִים, בּוֹ הוֹצִיאוּ הַמְרַגְּלִים דִּבָּה רָעָה עַל הָאָרֶץ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְרַעֲמוּ וְהִתְלוֹנְנוּ עַל מַר גּוֹרָלָם, וְעַל כָּךְ נֶעֶנְשׁוּ לָתוּר בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה. וּמִשֶׁהֵבִינוּ יִשְׂרָאֵל אֶת טָעוּתָם, בִּקְּשׁוּ לְתַקֵּן אֶת הַדָּבָר, וְהִתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל יָכוֹל וְשֶׁהוּא יַכְנִיסֵם אֶל הָאָרֶץ בְּשָׁלוֹם. מִיָּד כָּתוּב "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנְנוּ וְעָלִינוּ עַל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ"במדבר י"ד, מ'. – בִּמְסִירוּת וּבִנְחִישׁוּת בִּקְּשׁוּ הָעָם לְהַעְפִּיל וְלַעֲלוֹת עַל הָהָר לְכִוּוּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְהִלָּחֵם בְּיוֹשְׁבֶיהָ בְּשֵׁם ה' וּבִישׁוּעָתוֹ, מִתּוֹךְ הַכָּרָה בַּחֵטְא שֶׁחָטְאוּ בְּחֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם בְּבוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא. אַךְ דַּוְקָא שָׁם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עֲצָרָם בְּאָמְרוֹ "אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם, וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם"במדבר י"ד, מ"א. וראה שם שהיו שבכל זאת התעקשו לעלות לבדם, וסופם היה רע ומר. . לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כָּל עֲלִיָּה וְהִתְקַדְּמוּת הִיא רְצוּיָה וּמְקֻבֶּלֶת, אֶלָּא רַק כְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ עִם הָאָדָם בַּעֲלִיָּתוֹ יִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּרָכָה בְּדַרְכּוֹ.

גַּם בְּמַעֲמַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל הַר סִינַי, צִוָּה הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה לְהַגְבִּיל אֶת הָעָם מִלַּעֲלוֹת אֶל הָהָר הַמְקֻדָּשׁ וּמִנְּגֹעַ בְּקָצֵהוּ. וְאַף בְּרֶגַע הַמְּסִירָה חָזַר וְהוֹרָה לְמֹשֶׁה "רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב"שמות י"ט, כ"א. , שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ מִתּוֹךְ כַּוָּנָה טוֹבָה וְהִתְעוֹרְרוּת לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְעַלּוֹת יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, מַה שֶּׁעָלוּל לִגְרֹם לְהֶרֶס וּלְחֻרְבָּן, וְלִנְפִילָה שֶׁל רַבִּים מֵעַם יִשְׂרָאֵל. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁגַּם לַעֲלִיָּה וְלַהִתְעַלּוּת הָרוּחָנִית צָרִיךְ אֶת הַתִּזְמוּן הַנָּכוֹן, וְאֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, וְאֶת הַכֵּלִים וְהָאֶמְצָעִים הַדְּרוּשִׁים לְכָךְ.

עַל הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר חָדָשׁ זַצַ"ל, מַשְׁגִּיחָהּ הָרוּחָנִי שֶׁל יְשִׁיבַת "עֲטֶרֶת יִשְׂרָאֵל" מְסֻפָּר, שֶׁפַּעַם אַחַת הִתְאַרְגְּנָה קְבוּצַת בַּחוּרִים בַּיְשִׁיבָה שֶׁבִּקְּשׁוּ לִקְבֹּעַ לְעַצְמָם סֵדֶר לִמּוּד בְּסֵפֶר "שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן" הַמְעוֹרֵר עַל חֻמְרַת הַמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת. מִשֶּׁשָּׁמַע זֹאת הַמַּשְׁגִּיחַ אָמַר לְאוֹתָם תַּלְמִידִים: "לִלְמֹד יָשָׁר אֶת סֵפֶר שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן זוֹ לֹא הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לִרְכִישַׁת הַדָּבָר. אֶלָּא לְכוּ נָא תְּחִלָּה וְחַזְּקוּ אֶת עַצְמְכֶם בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וּבִכְבוֹד הַזּוּלָת, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן לִמְּדוּ אֶת הַהֲלָכוֹת מַה מֻּתָּר לְדַבֵּר וּמָה אָסוּר. כִּי בְּלִי הַיְסוֹדוֹת שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְהַזְּהִירוּת בִּכְבוֹדָם, לֹא תָּפִיקוּ אֶת הַתּוֹעֶלֶת הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת מִלִּמּוּד הַהֲלָכָה בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן". וּבִינוּ נָא זֹאת!

תוכן העניינים

פרדס רימונים - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה