לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל הַמְצֹרָע, שֶׁבְּעֵת שֶׁיִּתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ יָבִיא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ קָרְבָּן הַנִּקְרָא "קָרְבַּן מְצֹרָע" לְכַפָּרָה עַל נַפְשׁוֹ, וּזְמַנּוֹ הוּא לְאַחַר שֶׁטָּבַל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ, וּלְמָחֳרָת בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ. וְעַד אָז הוּא נִקְרָא "מְחֻסַּר כַּפָּרָה" הָאָסוּר בַּאֲכִילַת קָדָשִׁים עַל אַף שֶׁכְּבָר טָהַר, הוֹאִיל וַעֲדַיִן לֹא הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ.
וּלְצֹרֶךְ הַקָּרְבָּן מֵבִיא הַמְצֹרָע שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת: אַחַת לְעוֹלָה, וְאַחַת לְחַטָּאת, וְאַחַת לְאָשָׁם, וְלֹג שֶׁמֶן. וְאִם הָיָה עָנִי וְאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהָבִיא כָּךְ, מֵבִיא כֶּבֶשׂ אֶחָד לְאָשָׁם, וּשְׁנֵי תּוֹרִים אוֹ בְּנֵי יוֹנָה לְחַטָּאת וּלְעוֹלָה, וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת וְלֹג שֶׁמֶן.
תַּהֲלִיךְ הַהַקְרָבָה הוּא שֶׁהַמְצֹרָע עוֹמֵד מִחוּץ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּהֵן מֵנִיף אֶת קָרְבַּן הָאָשָׁם עִם לֹג הַשֶּׁמֶן וּמְבִיאוֹ לַמְצֹרָע לִסְמֹךְ עָלָיו אֶת יָדָיו. לְאַחַר מִכֵּן שׁוֹחֲטִים אֶת הָאָשָׁם וּמַזִּים מִדָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ וּבֹהֶן יָדוֹ וּבֹהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית שֶׁל הַמְצֹרָע. אַחַר כָּךְ מַקְרִיבִים אֶת קָרְבָּן הַחַטָּאת וְהָעוֹלָה, וְיוֹצְקִים מְעַט מֵהַשֶּׁמֶן וּמַזִּים כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְעַל מְקוֹם הַדָּם בִּתְנוּךְ אָזְנוֹ וּבֹהֶן יָדוֹ וּבֹהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית שֶׁל הַמְצֹרָע וְהַמּוֹתָר נוֹתְנִים עַל רֹאשׁוֹראה כל זאת ועוד ברמב"ם הלכות מחוסרי כפרה (פרק ד', ה'). .
חִיּוּב קָרְבָּן זֶה הוּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, וְהַמְצֹרָע שֶׁנִּתְרַפֵּא וְלֹא הֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ בִּזְמַנּוֹ הֲרֵי זֶה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה.