רָמַז הַכָּתוּב – בְּקוֹמָה זְקוּפָה
מִטִּבְעָם שֶׁל מִינֵי הַשְּׁרָצִים הַשּׁוֹרְצִים עַל הָאָרֶץ שֶׁמְּהַלְּכִים וְחַיִּים הֵם כְּשֶׁפְּנֵיהֶם טְמוּנוֹת בַקַּרְקַע, וּכְפִי שֶׁנִּתְקַלֵּל הַנָּחָשׁ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ"בראשית ג', י"ד. . וְהַמִּתְבּוֹנֵן יִמְצָא שֶׁחֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה הֶעֱנִיקָה הַתּוֹרָה לָעֻבְדָּה שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ כִּשְׁאָר הַיְצוּרִים הַשּׁוֹרְצִים עַל הָאָרֶץ, וְלֹא כְּבַעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁקּוֹמָתָם שְׁחוּחָה וּכְפוּפָה, אֶלָּא הָאָדָם מְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וּבְרֹאשׁ מוּרָם, מַה שֶׁטּוֹמֵן בְּתוֹכוֹ סוֹד גָּדוֹל וְנִפְלָאכן כתב המהר"ל מפראג זיע"א בספרו "תפארת ישראל" (פרק ט"ז) שבמכוון ברא הקב"ה את האדם כשהוא מהלך בקומה זקופה, בהיות שהוא מלך בעליונים, ואת בעלי החיים ברא בקומה שחוחה וכפופה, כיאה לעבד. וזה ענין מאמר חז"ל (אבות ג', י"ד) "חביב אדם שנברא בצלם" דהיינו בצלם מלוכה כמו הקב"ה שנקרא מלך. .
הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּתָאֳרָה אֶת מַצָּבָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּיָמִים מְתֻקָּנִים, בָּהֶם עוֹשִׂים וּמְקַיְּמִים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, מַבְטִיחָה לָנוּ אֶת הַבְּרָכָה "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת"ויקרא כ"ו, י"ג. . וּבֵאֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּדְרָשׁ "קוֹמְמִיּוּת - בְּקוֹמָה זְקוּפָה"אימרת רבי חייא במדרש רבה (במדבר פרק י"ג). . וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר טָעוּן בֵּאוּר: וְכִי אֵימָתַי לֹא הָלַכְנוּ בְּקוֹמָה זְקוּפָה? וַהֲרֵי כָּל בְּנֵי הָאָדָם מְהַלְּכִים בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְאֵינָם כְּפוּפֵי קוֹמָה כְּבַעֲלֵי הַחַיִּים, אִם כֵּן מַהִי הַבְּרָכָה הַכֹּל כָּךְ מְיֻחֶדֶת שֶׁמַּבְטִיחָה לָנוּ הַתּוֹרָה אִם נֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ ה'?!
וּכְדֵי לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹת אֵלּוּ עָלֵינוּ לְהָבִיא אֶת דִּבְרֵי הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג זִיעָ"א בְּחִדּוּשָׁיו, שָׁם כָּתַב לְבָאֵר כִּי מִבְנֵה גּוּף הָאָדָם הוּא כְּדֻגְמַת אִילָן הַיּוֹנֵק אֶת חַיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ, אֶלָּא שֶׁבְּשׁוֹנֶה מֵהָאִילָן שֶׁשָּׁרָשָׁיו הֵם לְמַטָּה וְכָל יְנִיקָתוֹ הִיא מִן הָאָרֶץ - הָאָדָם שָׁרָשָׁיו הֵם לְמַעְלָה וְכָל יְנִיקָתוֹ הִיא מִן הַשָּׁמַיִם. לָכֵן שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ מְרֻבִּים כְּדֻגְמַת הַשָּׁרָשִׁים, וְרֹאשׁוֹ הוּא מְקוֹם הַיְנִיקָה, וּפְלַג גּוּפוֹ הָעֶלְיוֹן הוּא הַגֶּזַע, וְיָדָיו וְרַגְלָיו אֵלּוּ הָעֲנָפִים, מַמָּשׁ כְּאִילָן הָפוּךְ, וְכָל חַיּוּתוֹ וִינִיקָתוֹ שֶׁל הָאָדָם הִיא מֵהָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. וְזֶהוּ גַּם כֵּן עֹמֶק הָעִנְיָן שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בַּהֲנָחַת הַתְּפִלִּין בִּמְקוֹם הַשֵּׂכֶל וְהַלֵּב שֶׁהֵם הָאֵיבָרִים הַמְמֻנִּים לִקְשֹׁר אֶת הָאָדָם אֶל שָׁרְשׁוֹ בָּעֶלְיוֹנִיםראה כל זאת ועוד בחידושי אגדות למהר"ל עמ"ס גיטין (נ"ח ע"א). .
וּלְאוֹר זֹאת אָמַרְנוּ לְבָאֵר בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא שֶׁהֲלִיכַת הָאָדָם בְּקוֹמָה זְקוּפָה מִתְבַּטֵּאת לֹא רַק בְּמִבְנֵה גּוּפוֹ, אֶלָּא דַּוְקָא בַּקֶּשֶׁר הָרוּחָנִי שֶׁלּוֹ לָעֶלְיוֹנִים. לֹא כָּל מִי שֶׁמְּהַלֵּךְ עַל שְׁתַּיִם רָאוּי לְהִקָּרֵא "אָדָם", וְלֹא כָּל מִי שֶׁיַּהֲלֹךְ עַל אַרְבַּע הוֹפֵךְ לִהְיוֹת "בְּהֵמָה". אֶלָּא רַק מִי שֶׁזְּקִיפוּת קוֹמָתוֹ מִתְבַּטֵּאת בַּקֶּשֶׁר לָעֶלְיוֹנִים, וּבְחִבּוּר לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ – זֶהוּ הָרָאוּי לְהִקָּרֵא "אָדָם" הַמְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה. וְזוֹהִי כַּוָּנַת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת – בְּקוֹמָה זְקוּפָה", דְּהַיְנוּ שֶׁתִּהְיוּ מְחֻבָּרִים לָעֶלְיוֹנִים וּרְאוּיִים לַכִּנּוּי "אָדָם" שֶׁרַגְלָיו מֻצָּבוֹת אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה.
וּלְפִי זֹאת נוּכַל לְהָבִין גַּם כֵּן אֶת קִלְלַת הַנָּחָשׁ "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ"בראשית ג', י"ד. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהַנָּחָשׁ בִּתְחִלָּה הָיָה מְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְאוֹכֵל מַאֲכַל אָדָם, וּמִשֶׁנִּתְקַלֵּל נִכְפְפָה קוֹמָתוֹ וְנַעֲשָׂה מְהַלֵּךְ עַל גְּחוֹנוֹ, וּמַאֲכָלוֹ מַאֲכַל בְּהֵמָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ מְזוֹנוֹתָיו מְצוּיִים וּמְזֻמָּנִים לוֹסוטה (ט' ע"ב) ויומא (ע"ה ע"א). . וְלִכְאוֹרָה מָה הַקְּלָלָה הַגְּדוֹלָה בַּהֲלִיכָה עַל הַגִּחוֹן? וְיֶתֶר עַל כֵּן מָה הַקְּלָלָה בְּכָךְ שֶׁכָּל מְזוֹנוֹתָיו מְצוּיִים לוֹ?! אֶלָּא הַנָּחָשׁ בִּתְחִלָּה הָיָה מֵהַמֻּבְחָרִים שֶׁבַּבְּרִיאָה, מְהַלֵּךְ עַל שְׁתַּיִם וּבַעַל דַּרְגָּה שֶׁל קֶשֶׁר וְחִבּוּר לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. אַךְ מִשֶּׁהֶחְטִיא אֶת אָדָם וְחַוָּה נֻתַּק מִמֶּנּוּ הַחִבּוּר וְהַקֶּשֶׁר לָעֶלְיוֹנִים, וּמִמֵּילָא הָפְכָה קוֹמָתוֹ לִכְפוּפָה מַה שֶּׁמּוֹרֶה עַל הַפְרָדָתוֹ וְרִחוּקוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִיםמדרש רבה שמות (פרק ג'). . וְלָכֵן גַּם כֵּן נִתְקַלֵּל שֶׁכָּל מְזוֹנוֹתָיו יִהְיוּ מְצוּיִים לוֹ, וְלֹא יִפְנֶה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, מַה שֶּׁמֵעִיד עַל הַנִּתּוּק הַמֻּחְלָט שֶׁבֵּין הַבּוֹרֵא לְבֵינוֹ.
עַל דֶּרֶךְ זוֹ מְפָרֵשׁ בַּעַל הַ"כְּלִי יָקָר"בפירושו על התורה (שמות ד', ב'). אֶת עִנְיַן הָאוֹת שֶׁמָּסַר הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּמַטֵּהוּ שֶׁהָפַךְ לְנָחָשׁ, וּבְכָךְ הֶרְאָה אֶת יָד ה' וַאֲמִתּוּת שְׁלִיחוּתוֹ, וְהָעִנְיָן הוּא כִּי הַמַּטֶּה מוֹרֶה עַל זְקִיפוּת הַקּוֹמָה וְהַיַּשְׁרוּת, וְאִלּוּ הַנָּחָשׁ מְרַמֵּז עַל חֵטְא הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁדִּבֵּר דֶּלָטוֹרְיָא וְלָשׁוֹן הָרַע עַל הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא וְלָכֵן אִבֵּד אֶת קוֹמָתוֹראה מדרש רבה בראשית (פרק כ'). . וּבְכָךְ רָמַז לָהֶם הַקָּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל מַה שֶּׁאִבְּדוּ אֶת מַעֲמָדָם וְקוֹמָתָם בְּמִצְרַיִם וְהָפְכוּ לַעֲבָדִים אֵין זֶה בִּגְלַל שֶׁהֵסִיר הַשְׁגָּחָתוֹ מֵהֶם, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כַּמַּקֵּל בְּיַשְׁרוּת וּבִזְקִיפוּת, וְשֶׁהָיְתָה דֶּלָטוֹרְיָא וּרְכִילוּת בֵּינֵיהֶם, לָכֵן נָהַג בָּהֶם כְּמוֹ בַּנָּחָשׁ.
גַּם בְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי מַבְטִיחַ לָנוּ הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם"ויקרא כ"ו, ט'. וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל "בְּקוֹמָה זְקוּפָה"ראה תורת כהנים (פרק ב'). ואם תקשה והרי גם בישמעאל מצינו שאמר הקב"ה לאברהם "והפריתי אותו והרביתי אותו"?! ועיין בפירוש ה"שפתי חכמים" בויקרא (שם) מה שישבו את הדבר, ואכמ"ל. , מַה שֶׁשּׁוּב פַּעַם בָּא לְהַדְגִּישׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל תַּכְלִית בִּיאָתָם וַהֲבָאַת תּוֹלְדוֹתָם לָעוֹלָם הִיא בְּמַטָּרָה שֶׁיִּהְיוּ מְהַלְּכִים בְּקוֹמָה זְקוּפָה, דְּהַיְנוּ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ בַּל יִנָּתֵק לָעֶלְיוֹנִים, וּבִלְעֲדֵי כֵּן מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל לְהִקָּרֵא הָעָם הַנִּבְחָר?!
מִטַּעַם זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זָ"ל שֶׁבִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נִדְמִים בְּנִי הָאָדָם לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: יֵשׁ לָהֶם דַּעַת כְּמַלְאָכִי הַשָּׁרֵת, וּמְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמְהַלְּכִים בְּקוֹמָה זְקוּפָה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵתחגיגה (ט"ז ע"א). . וְלִכְאוֹרָה הַדַּעַת וְהַדִּבּוּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הֵן בֶּאֱמֶת מַעֲלוֹת נִשְׂגָּבוֹת וְיִחוּדִיּוּת לַמַּלְאָכִים וְלָאָדָם וְאָכֵן רָאוּי לְצַיְּנָן, אֲבָל הַהֲלִיכָה בְּקוֹמָה זְקוּפָה מַה מּוֹעִילָה הִיא כָּל כָּךְ עַד שֶׁמָּצְאוּ חֲזַ"ל לְדַמּוֹת בָּהּ אֶת הָאָדָם לְמַלְאָךְ?! אֶלָּא לְפִי מַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל הַדָּבָר מוּבָן הֵיטֵב: שֶׁקּוֹמָה זְקוּפָה אֵין פֵּרוּשָׁהּ גַּב יָשָׁר וְזָקוּף, אֶלָּא עֵדוּת הִיא עַל הַקֶּשֶׁר הַיָּשִׁיר לָעֶלְיוֹנִים, וְעַל הַחִבּוּר הַתְּמִידִי לְבוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמִים הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּאועוד עיין בזהר הקדוש (בראשית דף קל"ב) מה שביאר בענין זה שזקיפות הקומה היא בבחינת הזכר משפיע, עיין שם. .
הַמּוּרָם מִכָּל הָאָמוּר, שֶׁבְּאַזְהָרַת הַהַרְחָקָה מִן הַשְּׁרָצִים הַשּׁוֹרְצִים עַל הָאָרֶץ כְּלוּלָה גַּם כֵּן הָאַזְהָרָה לִשְׁמֹר עַל הַקּוֹמָה הַזְּקוּפָה שֶׁלָּנוּ כִּבְנֵי אֵל חַי, וּלְחַזֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ לָעֶלְיוֹנִים וְלֹא לְהִתְחַבֵּר לָאַרְצִיּוּת וְלַתַּחְתּוֹנִים, וּבְכָךְ נִזְכֶּה לְקֶשֶׁר חָזָק בַּל יִמּוֹט לְבוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.