לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה עַל כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל לְבַל יֹאכְלוּ מִמִּינֵי הַשְּׁרָצִים הַשּׁוֹרְצִים עַל הָאָרֶץ, כְּגוֹן הַנָּחָשׁ וְהָעַקְרָב וְהַחִפּוּשִׁית וְהַנַּדָּל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶםחולין (ס"ו ע"ב) ורמב"ם הלכות מאכלות אסורות (פרק ב'). .
וְעַל אַף שֶׁאַזְהָרַת הַתּוֹרָה הִיא בְּכָל שֶׁהוּא, מִכָּל מָקוֹם קַבָּלָה בְּיָדֵינוּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁאֵין חִיּוּב מַלְקוֹת עַל אֲכִילַת שֶׁרֶץ הָאָרֶץ אֶלָּא עַל מִי שֶׁאָכַל לְמַעְלָה מִשִּׁעוּר כַּזַּיִת מִן הַשֶּׁרֶץ, אוֹ שֶׁאָכַל שֶׁרֶץ שָׁלֵם שֶׁאֵינוֹ חָסֵר שׁוּם אֵיבָר וְנֶחְשַׁב לִבְרִיָּה שְׁלֵמָה. וְרַק שְׁמוֹנַת הַשְּׁרָצִים הַמְטַמְּאִים הַנִּזְכָּרִים בַּתּוֹרָה הָאוֹכֵל מֵהֶם לְאַחַר מִיתָתָם שִׁעוּר כַּעֲדָשָׁה הֲרֵי זֶה חַיָּב מַלְקוֹתמעילה (ט"ז ע"ב) ורמב"ם (שם). וראה לקמן בחלק הדרוש כמה מלקויות חייב האוכל משרץ הארץ. .
וְאִם שָׁתָה אֶת דַּם הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ הֲרֵי זֶה עָבַר עַל שְׁנֵי אִסּוּרִים: אִסּוּר אֲכִילַת שֶׁרֶץ, וְאִסּוּר אֲכִילַת דָּם. אִם הִתְרוּ בּוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה מִשּׁוּם שֶׁרֶץ הָאָרֶץ – אֲזַי בְּשִׁעוּר כַּזַּיִת חַיָּב מַלְקוֹת, אֲבָל אִם הִתְרוּ בּוֹ מִשּׁוּם אִסּוּר אֲכִילַת דָּם – עַל אַף שֶׁעָבַר אִסּוּר תּוֹרָה מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ חַיָּב מַלְקוֹת, כְּשֵׁם שֶׁהָאוֹכֵל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף אֵינוֹ לוֹקֶהאימרת רב יהודה בשם רב בכריתות (כ"א ע"ב), ועל פי ביאורו של רבי זירא שם. .