בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר טֻמְאַת הַנְּבֵלָה עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב בְּשַׁעַר "רוּחַ הַקֹּדֶשׁ"בעמוד כ"ט, טור ב'. מֵרַבֵּנוּ הָאֲרִיזָ"ל שֶׁזְּהִירוּת גְּדוֹלָה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהָרִיחַ רֵיחַ רַע שֶׁל נְבֵלָה אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁהָעוֹשֶׂה כֵּן הֲרֵי זֶה פּוֹגֵם פְּגָם גָּדוֹל בְּנַפְשׁוֹ וְגוֹרֵם לָהּ שֶׁתִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זָ"ל שֶׁהָעוֹבֵר וּמֵרִיחַ רֵיחַ רַע שֶׁל נְבֵלָה יִתְקַשֶּׁה בְּלִמּוּדוֹראה הוריות (י"ג ע"ב) ובפירוש רש"י ז"ל שם. .
וּכְשֵׁם שֶׁהָרֵיחַ הַטּוֹב מוֹעִיל לַנְּשָׁמָה וּמֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ, כְּפִי שֶׁהוֹרוּנוּ חֲכָמֵינוּ זָ"ל לְהָרִיחַ בַּבְּשָׂמִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹתראה ברכות (נ"א ע"ב) ושלחן ערוך אורח חיים (סימן רצ"ז). , כָּךְ לְהֵפֶךְ הָרֵיחַ הָרַע מַזִּיק לַנְּשָׁמָה וּמַרְחִיק אֶת הַנֶּפֶשׁ מֵהָאָדָם וּמַחְלִישָׁהּ.
מצוה קס"ב: שלא לאכל שרץ הארץ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֹאכַל"ויקרא י"א, מ"א. .