רָמַז הַכָּתוּב – בְּלִי אַפְלָיוֹת
רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מְבָאֲרִים שֶׁכִּנּוּי הַקָּרְבָּן "שְׁלָמִים" הוּא עַל שֵׁם שֶׁמַּטִּילִים שָׁלוֹם בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַכֹּהֲנִים וְהַבְּעָלִים, בִּהְיוֹת שֶׁקָּרְבָּן זֶה הוּא הַיָּחִיד שֶׁבַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁגַּם קָרֵב עַל הַמִּזְבֵּחַ וְגַם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים וְגַם נֶאֱכָל לִבְעָלָיושכן הדם והאימורים קרבים על גבי המזבח, והחזה והשוק נאכלים על ידי הכהנים, ועורה ובשרה ניתן לישראל. ראה מדרש תנחומא על פסוק זה. . אוּלָם קֹשִׁי גָּדוֹל עָלָה בְּלִבֵּנוּ בְּקָרְאֵנוּ דִּבְרֵי חֲזַ"ל אֵלּוּ: וְכִי אֵיזֶה שָׁלוֹם צָרִיךְ לְהַטִּיל בֵּין שְׁלוֹשֶׁת אֵלּוּ? וְכִי יֵשׁ אֵיזוֹ שִׂנְאָה אוֹ מַחְלֹקֶת בֵּינֵיהֶם? וַהֲלֹא הוֹרָאַת הַתּוֹרָה הִיא עַל כָּל קָרְבָּן וְקָרְבָּן מַה לַּעֲשׂוֹת בּוֹ וּמִי יֹאכְלֶנּוּ, וְאִם כֵּן מַה שַּׁיָּךְ כָּאן מֻשָּׂג שֶׁל "מַחְלֹקֶת" אוֹ "הֲטָלַת שָׁלוֹם"? אֶתְמְהָה!!
אַךְ גַּם כָּאן מַחְכִּימָה אוֹתָנוּ תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, דֶּרֶךְ חַיִּים וְהַנְהָגָה נְכוֹנָה בָּעוֹלָם בּוֹ אָנוּ נִמְצָאִים. שֶׁכֵּן הַמִּזְבֵּחַ וְהַכֹּהֵן וְהַבְּעָלִים שְׁלָשְׁתָּם שֻׁתָּפִים בִּמְלֶאכֶת הַהַקְרָבָה, לְהָבִיא קֵרוּב בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וּבִהְיוֹת שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם דּוֹמִים זֶה לָזֶה בְּתַכְלִית וּבְמַטָּרָה נַעֲלֵית זוֹ, לָכֵן עֲלוּלָה לְהִתְפַּתֵּחַ בֵּינֵיהֶם מֵעֵין קִנְאָה בְּאֹפֶן חֲלוּקַת הַקָּרְבָּן. אוּלַי מִתּוֹךְ כַּוָּנָה טְהוֹרָה, וְאוּלַי לֹא, אֲבָל כָּךְ הוּא מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁכְּשֶׁיֶּשְׁנָם כַּמָּה מָעֳמָדִים הַדּוֹמִים בְּמַעֲמָדָם מִיָּד נוֹצֶרֶת מְתִיחוּת וְתַחֲרוּת בֵּינֵיהֶםשכן כל זמן שהאחד שונה בתפקידו ובמעמדו ממשנהו – אש הקנאה לא תכנס ביניהם, שכן אין האיכר מתקנא בבן המלך, ודווקא במי שדומה לו עלול לבוא לידי קנאה ותחרות. ולכן כשטענה הלבנה בפני הקב"ה ש"אין שני מלכים יכולים למלוך בכתר אחד" מיד הקב"ה מיעטה – וכי מה פתר בזה? אלא שכעת שהיא קטנה מן השמש יותר לא שייך שתתקנא בה. .
שָׁלוֹם אֲמִתִּי יָכוֹל לִשְׂרֹר רַק כַּאֲשֶׁר יֶשְׁנָה חֲלוּקַת תַּפְקִידִים בְּרוּרָה, אוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ שִׁוְיוֹן בֵּין הַגּוּפִים הַדּוֹמִים. לְעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְגַבֵּשׁ קְבוּצָה בַּעֲלֵי אוֹתוֹ מַעֲמָד אוֹ תַּפְקִיד, כְּשֶׁרַק חֶלְקָם מְתֻגְמָלִים וְחֶלְקָם לֹא. וּבְמָקוֹם שֶׁיֶּשְׁנָם הֶבְדֵּלֵי מַעֲמָדוֹת לֹא מֻצְדָּקוֹת אוֹאַפְלָיוֹת וּקְרוֹבִים שֶׁכָּאֵלֶּה – מִיָּד מִסְתַּלֵּק לוֹ הַשָּׁלוֹם, וְאֶת מְקוֹמוֹ תּוֹפְסוֹת הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה וְהַתַּחֲרוּת!
רַבּוֹתֵינוּ זָ"ל מְתָאֲרִים בַּמִּדְרָשׁ אֶת הַתַּקְרִית הַמַּחְרִידָה שֶׁאֵרְעָה בֵּין קַיִן לְהֶבֶל, שֶׁהוֹבִילָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לַהֲרִיגַת אִישׁ אֶת אָחִיו, וְשָׁם מְסַפְּרִים חֲזַ"ל שֶׁקַּיִן וְהֶבֶל שְׁנֵיהֶם הִקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַה', אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁעָה אֶל מִנְחַת הֶבֶל וְאִלּוּ אֶל מִנְחַת קַיִן לֹא שָׁעָה. מִיָּד הֵחֵלָּה הַתַּחֲרוּת לְכַרְסֵם בֵּינוֹתָם וְהֵחֵלּוּ לָרִיב זֶה עִם זֶה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעַל חֲלוּקַת הָעוֹלָם רָבוּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעַל תְּאוֹמָה יְתֵרָה שֶׁנּוֹלְדָה עִמָּם רָבוּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רָבוּ, עַד שֶׁקָּם קַיִן עַל הֶבֶל וַהֲרָגוֹ. עַד כֵּן דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁראה מדרש רבה בראשית (כ"ב, ח'). . וְהַמִּתְבּוֹנֵן יֶחֱזֶה דְּבַר פֶּלֶא: שֶׁהֲרֵי אִם עַל הָעוֹלָם רָבוּ - הֲרֵי כָּל הָעוֹלָם שַׁיָּךְ רַק לִשְׁנֵיכֶם, אִם כֵּן עַל מָה יֵשׁ לָכֶם לָרִיב? הֲרֵי גַּם חַיֵּי נֵצַח לֹא יַסְפִּיקוּ לָכֶם כְּדֵי לְסַיֵּם אֶת שֶׁבִּרְשׁוּתְכֶם? וְאִם עַל אִשָּׁה רָבוּ – הֲרֵי כְּבָר יֵשׁ לְכָל אֶחָד מִכֶּם אִשָּׁה, וְכִי עַל עוֹד אַחַת הֶגְיוֹנִי וּמַצְדִּיק לָרִיב עַד כְּדֵי הֲרִיגָה? וְאִם עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רָבוּ – וְכִי בִּימֵיכֶם יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ שֶׁאַתֶּם רָבִים הֵיכָן יִבָּנֶה? וּמַה בִּכְלָל שַׁיָּךְ לָרִיב וְלִשְׁפֹּךְ דָּם עַל דָּבָר רוּחָנִי שֶׁכָּזֶה?
אַךְ הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִיא פְּשׁוּטָה: כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנַיִם בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, וְנַעֲשֵׂית מְעַט הַבְדָּלָה בֵּינֵיהֶם – לֹא צָרִיךְ סִבָּה כְּדֵי לָרִיב, הַמְּרִיבָה כְּבָר צָפָה וְעוֹלָה מֵאֵלֶיהָ. גַּם אִם לֹא יִהְיֶה עַל מָה – הֵם כְּבָר יִמְצְאוּ עַל מָה לָרִיב וְלִשְׂנֹא, כִּי אֵשׁ הַקִּנְאָה וְהַתַּחֲרוּת נִכְנְסָה בֵּינֵיהֶם. לֹא מְשַׁנֶּה שֶׁיֵּשׁ לִי, וְלֹא מְשַׁנֶּה שֶׁלֹּא חָסֵר לִי, וְלֹא מְשַׁנֶּה שֶׁמְּדֻבָּר בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים. אִם אֲנִי וְהוּא דּוֹמִים אָז לָמָּה הוּא כֵּן וַאֲנִי לֹא?! וְזֶהוּ שֹׁרֶשׁ כָּל הַמְּרִיבוֹת וְהַמַּחֲלוֹקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. לָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל שֶׁכָּל אֻמָּן מִטִּבְעוֹ שׂוֹנֵא אֶת בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹראה פירוש רש"י עה"ת (בראשית ג', ה'). . לָמָּה? וְאִם מְלַאכְתּוֹ הִיא בְּחוּ"ל אָז לָמָּה לִשְׂנֹאתוֹ? הֲרֵי בָּרוּר לְךָ שֶׁלֹּא יִקַּח לְךָ אֶת הַפַּרְנָסָה? אֶלָּא הֱיוֹת וְהֵם דּוֹמִים, וֶהֱיוֹת וּמְלַאכְתָּם זֵהָה, מִיָּד נִכְנֶסֶת בֵּינֵיהֶם רוּחַ הַתַּחֲרוּת, וּמִכָּאן וְעַד קִנְאָה וְשִׂנְאָה הַדֶּרֶךְ הִיא קְצָרָה מְאֹד.
גַּם בַּמְּקוֹמוֹת הַמְקֻדָּשִׁים בְּיוֹתֵר, וְגַם בַּכַּוָּנוֹת הַטְּהוֹרוֹת בְּיוֹתֵר, אִם קַיֶּמֶת בֵּין שְׁנַיִם אַפְלָיָה אוֹ הַעֲדָפָה – מִיָּד מוּפָר הַשָּׁלוֹם. כָּךְ מָצִינוּ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעַל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם נֶאֱמַר שֶׁמִּטָּתוֹ שְׁלֵמָה – מַה שֶּׁמֻּפְנֶה כְּלַפֵּי יְלָדָיו, וְעִם כָּל גַּדְלוּתָם הָרוּחָנִית הַבִּלְתִּי נִתֶּנֶת לְהַשָּׂגָה בְּכָל זֹאת הִגִּיעוּ לְמַעֲשֵׂה מְכִירַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק לַיִּשְׁמְעֵאלִים. עַל מָה וְלָמָּה? אוֹמְרִים חֲזַ"ל עַל פִּסַּת בַּד שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב בְּשַׁרְווּלֵי בִּגְדּוֹ. עַל זֹאת נִתְקַנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו וְעָשׂוּ אֶת מַה שֶּׁעָשׂוּ. הֲיִתָּכֵן?! עַל דָּבָר כֹּה טָפֵל וְשׁוּלִי? אֶלָּא כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁלֹּא הַצֹּרֶךְ אוֹ הָחֹסֶר בַּדָּבָר הוּא הַמַּפְרִיעַ, אֶלָּא הַהַבְדָּלָה וְהָאַפְלָיָה. וּמִשָּׁם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ "לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים"ראה שבת (י' ע"ב) כל זאת. . אַל תַּעֲדִיף אֶת זֶה עַל זֶה, וְאַל תַּעֲזֹר לָזֶה יוֹתֵר מִלָּזֶה, וְאַל תַּקְפִּיד עַל זֶה יוֹתֵר מֵעַל זֶה. כֵּיוָן שֶׁמִּזָּוִית הָרְאִיָּה שֶׁלָּהֶם - הֵם כֻּלָּם בָּנֶיךָ, וְכֻלָּם יוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ, וּמִמֵּילָא לֹא יְקַבְּלוּ הַבְדָּלָה כָּזוֹ אוֹ אַחֶרֶת.
בְּמַעֲשֵׂה הַבְּרִיאָה מוּבָא שֶׁכְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָאָדָם, עָמַד וְנִמְלַךְ בַּמַּלְאָכִיםכמו שכתוב (בראשית א', כ"ו): "ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו..." ופרשו חז"ל שלמלאכים אמר דבר זה, כמובא בפירוש רש"י ז"ל שם. וראה עוד מש"כ בזה בס"ד בספרנו "דובב שפתי ישנים" עה"ת (פרשת בראשית). . וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ: מַדּוּעַ דַּוְקָא כָּאן מָצָא הַבּוֹרֵא לְהַמֶּלֶךְ בָּהֶם וְלֹא בִּשְׁאָר מַעֲשֵׂה הַבְּרִיאָה? וּמַה בִּכְלָל יֵשׁ לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּבָּ"ה לְהִוָּעֵץ עִם נִבְרָאָיו? עַל כָּךְ עוֹנֶה רַשִׁ"י זָ"ל בְּפֵרוּשׁוֹ הַטָּהוֹר שֶׁדְּמוּת הָאָדָם הִנָּה כִּדְמוּת הַמַּלְאָכִים - לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, מַה שֶּׁלֹּא קַיָּם בְּשׁוּם נִבְרָא אַחֵר, וְחָשַׁשׁ הַקָּבָּ"ה שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּלְאָכִים לְהִתְקַנְּאוֹת בָּאָדָם עַל כָּךְ שֶׁיֵּשׁ עוֹד מִישֶׁהוּ בְּדַרְגָּתָם, לָכֵן עָמַד וְנוֹעַץ עִמָּם, כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ וְלוּ בִּמְעַט אֶת נַהֲמַת לִבָּם. וְהַדְּבָרִים מֻפְלָאִים בְּיוֹתֵר: מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים, שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם קִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּתראה שבת (פ"ט ע"א) ששאל משה רבינו למלאכי השרת: "כלום קנאה יש ביניכם?!". , וְעִם כָּל זֹאת חָשַׁשׁ הַקָּבָּ"ה שֶׁתִּתְעוֹרֵר בָּהֶם קִנְאָה כָּל שֶׁהִיא. עַל מָה? וְלָמָּה? עַל שֶׁיֵּשׁ עוֹד מִישֶׁהוּ כְּמוֹהֶם! רַק זֶה כְּבָר הָיָה מְעוֹרֵר בָּהֶם אֶת אֵשׁ הַקִּנְאָה וְהַתַּחֲרוּת!!! וְאִם נָפְלָה בַּמַּלְאָכִים הָאֲרָזִים שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּגִּידוּ בְּנֵי הָאָדָם אֲזוֹבֵי הַקִּיר...
בַּתַּלְמוּד מְסֻפָּר שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹרוֹת הַקָּרְבָּנוֹת מִתְחַלְּקִים בֵּין הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מִידֵי עֶרֶב כְּמִצְוַת הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁבְּשָׁלָב מְסֻיָּם הֵחֵלּוּ כֹּהֲנִים בַּעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי מַעֲמָד וְהַשְׁפָּעָה לִטּוֹל יוֹתֵר מִשֶּׁמַּגִּיעַ לָהֶם. מֶה עָשׂוּ? עָמְדוּ כָּל הַכֹּהֲנִים וְהִקְדִּישׁוּ אֶת חֶלְקָם לְמִקְדָּשׁ, וּמֵאָז לֹא נָטַל אַף אֶחָד מֵהָעוֹרוֹת אֶלָּא מְכָרוּם וְחִפּוּ בְּכַסְפָּם אֶת הַהֵיכָל בְּזָהָב עֳבִי דִּינָר, לְהַרְאוֹת לַכֹּל שֶׁמְּלַאכְתָּם יְשָׁרָה וְאֵין בָּהּ דֹּפִיראה פסחים (נ"ז ע"א). וראה שם בהמשך עוד כמה מחדלים דומים שארעו בין בני ישראל לפני חרבן הבית, מה שמלמדנו על מה אבדה הארץ... . וּמִזֶּה לָמַדְנוּ דָּבָר נִפְלָא: שֶׁבְּהֶבְדֵּלֵי מַעֲמָדוֹת וְאַפְלָיוֹת וּ"קְרוֹבִים לַצַּלַּחַת" וְכַיוב"ז גַּם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים עֲלוּלִים לִפּוֹל וּלְהִכָּשֵׁל, וְהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל אֶת הַמַּצָּב הוּא הַהֶקְדֵּשׁ לַשָּׁמַיִם, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁכֻּלָּם מְכַוְּנִים (בֶּאֱמֶת) לְשֵׁם שָׁמַיִם - מִיָּד כָּל הַנְּגִיעוֹת וְהָאִינְטֶרֶסִים יוֹרְדִים, וּבִפְנֵי הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא כֻּלָּם שָׁוִים, וּמִמֵּילָא אֵין שׁוּם מָקוֹם לְאַפְלָיוֹת וְלַהֲטָבוֹת לְמִינֵיהֶן, וְהַשָּׁלוֹם שׂוֹרֵר בֵּין כֻּלָּם. אֲבָל בְּמָקוֹם בּוֹ אֵין יִרְאַת שָׁמַיִם, וְהַכֶּסֶף וְהַמַּעֲמָד הוּא הַקּוֹבֵעַ וְהַמְדַבֵּר – מִיָּד הַקִּנְאָה וְהַתַּחֲרוּת מִתְעוֹרֶרֶת, וְהַשְּׁחִיתוּת וְהָאַפְלָיָה מִשְׁתַּלֶּטֶת, וְאֵשׁ הַמַּחֲלֹקֶת פּוֹרֶצֶת, וְאַחֲרִיתוֹ מִי יְשׁוּרֶנּוּ.
וּמִקָּרְבַּן הַשְּׁלָמִים יִלְמַד כָּל מֶלֶךְ בְּעִירוֹ וְכָל מַנְהִיג בַּעֲדָתוֹ וְכָל רַב בִּקְהָלוֹ וְכָל אָב בְּבֵיתוֹ לְהַשְׁווֹת בֵּין כֻּלָּם, וּלְהִזָּהֵר מִן הָאַפְלָיוֹת וּמִן הַקֵּרוּבִים, וְלֹא לְהַעֲדִיף אֶת פְּלוֹנִי עַל אַלְמוֹנִי שֶׁלֹּא מִסִּבָּה בְּרוּרָה וּמוּבֶנֶת. וְעַל כָּךְ נִתָּן לְהַמְלִיץ אֶת אַזְהָרַת הַתּוֹרָה: "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה"דברים כ"ה, י"ד. שֶׁלֹּא יַבְדִּיל אָדָם בֵּין אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ אֶלָּא כֻּלָּם יִהְיוּ שָׁוִים בְּעֵינָיו לְטוֹבָה, שֶׁכָּךְ הִיא מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא פָּנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַדאבות ד', כ"ב. , אֶלָּא כֻּלָּם אֲהוּבִים כֻּלָּם בְּרוּרִים כֻּלָּם גִּבּוֹרִים כֻּלָּם קְדוֹשִׁיםמתוך נוסח ברכות קריאת שמע של שחרית. . וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכּוּ בְּעֵזֶר ה' שֶׁהַשָּׁלוֹם יְהֵא מְנָת חֶלְקָם, וְלֹא יִשָּׁמַע שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָם.