רָמַז הַכָּתוּב – אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ
בְּאַזְהָרָה זוֹ הוֹסִיפָה תּוֹרָתֵנוּ אִסּוּר מְיֻחָד עַל גִּלּוּי עֶרְוַת הָאָב יֶתֶר עַל שְׁאָר הָאֲנָשִׁים, בִּהְיוֹת שֶׁהָאָדָם מֻזְהָר עַל מוֹרָא אָבִיו וּכְבוֹדוֹ, מַה שֶּׁמַּגְדִּיל אֶת הֶעָווֹן וּמוֹסִיף חֵטְא עַל פִּשְׁעוֹ. לְלַמֶּדְךָ כַּמָּה עַד מַקְפֶּדֶת הַתּוֹרָה עַל הַזְּהִירוּת בַּיְחָסִים שֶׁבֵּין הַהוֹרֶה לִילָדָיו, וְדוֹרֶשֶׁת מֵהֶם לִבְנוֹת קֶשֶׁר נָכוֹן וְרָאוּי זֶה עִם זֶה. וּכְמוֹ כָּל מַעֲרֶכֶת יְחָסִים בֵּין שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, גַּם מַעֲרֶכֶת הַיְחָסִים שֶׁבֵּין הוֹרֶה לִילָדָיו וּבֵין יְלָדִים לְהוֹרֵיהֶם דּוֹרֶשֶׁת הַגְדָּרָה בְּרוּרָה מָהֵם הַגְּבוּלוֹת הַנְּכוֹנִים וְאָפְנֵי הַתִּקְשֹׁרֶת הָרְאוּיִים שֶׁמּוֹרָה לָנוּ הַתּוֹרָה לִנְקֹט בָּהֶם. לֹא יִתָּכֵן שֶׁבֵּן יִנְהַג כְּלַפֵּי אָבִיו כְּאִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, אַךְ גַּם לֹא כַּעֶבֶד אֶל אֲדוֹנוֹ, שֶׁכֵּן קִרְבַת הַדָּם וְרָמַת הַנְּתִינָה שֶׁבֵּינֵיהֶם מְחַיֶּבֶת הַגְדָּרָה מְיֻחֶדֶת לְקֶשֶׁר מְיֻחָד זֶה, מַה שֶּׁלֹּא יִמָּצֵא בֵּין שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם. וְאָכֵן לִמְּדָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה פְּרָקִים מְאַלְּפִים עַל כָּךְ, מֵהֶם נִשְׁאָב בְּעֶזְרַת ה' חָכְמָה וְדֵעָה וְהַשְׂכֵּל לָנוּ וּלְבָנֵינוּ וּלְצֶאֱצָאֵינוּ:במצוה זו נעמוד בעזרת ה' על יחסי הילדים כלפי אביהם בדרך התורה, ואי"ה לקמן בבאור מצוה קצ"ג נעמוד על יחסי ההורה כלפי ילדיו בדרך התורה.
תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה מְצַוָּה כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל לְכַבֵּד וְלִירָא אֶת הוֹרֵיהֶם, וּמִצְוָה זוֹ הִיא מִצְוָה שִׂכְלִית הַמּוּבֶנֶת לְכָל בַּר דַּעַת. אֶלָּא שֶׁבְּשׁוֹנֶה מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשׁ – הַשֵּׂכֶל הָאֱלֹקִי נוֹתֵן הַגְּדֵרוֹת אֱלֹקִיּוֹת שֶׁלֹּא תָּמִיד עוֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד עִם שִׂכְלֵנוּ. לְדֻגְמָא: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל גָּמוּר, וְדִינוֹ שָׁוֶה לְיִשְׂרָאֵל כִּמְעַט לְכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אַךְ מַה דִּינָם שֶׁל אָב וּבֵן גּוֹיִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ, הַאִם גַּם בְּמִקְרֶה שֶׁכָּזֶה הַבֵּן מְחֻיָּב בִּכְבוֹד אָבִיו? הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי וְהָרֶגֶשׁ הַמַּצְפּוּנִי אוֹמֵר וַדַּאי שֶׁכֵּן, אַךְ תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּאעל פי הכלל (יבמות כ"ב ע"א) האומר שגר שנתגייר הרי הוא כתינוק שנולד, ואין לו שום ייחוס כלפני הוריו. ומכל מקום לדעת רוב הראשונים מדרבנן יש לו לנהוג בהוריו מעט כבוד משום הכרת הטוב ושלא להכותם, שלא יאמרו שבא מקדושה חמורה לקדושה קלה. ראה מה שכתב הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א בספרו "ילקוט יוסף" הלכות כיבוד אב ואם (חלק א' פרק ו' סעיף ט"ז) מענין זה באורך, ואכמ"ל. . וּמַדּוּעַ? כֵּיוָן שֶׁכְּבוֹד הַבֵּן לְאָבִיו וְאִמּוֹ אֵינוֹ נוֹבֵעַ יְשִׁירוֹת מֵהַבֵּן לְהוֹרָיו, אֶלָּא כָּל אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת מְחֻיָּב בִּכְבוֹד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, וְקִיּוּם רְצוֹנוֹ וְצִוּוּיוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא זֶהוּ כִּבּוּדוֹ, לָכֵן כְּשֶׁמְּכַבֵּד הַבֵּן אֶת הוֹרָיו הֲרֵי זֶה מְכַבֵּד אֶת הַבּוֹרֵא וּמִצְוָה בְּיָדוֹ. אוּלָם בְּמִקְרִים בָּהֶם לֹא דָּרַשׁ הַבּוֹרֵא לְכַבְּדָם – מִמֵּילָא אֵין בְּכָךְ שׁוּם מִצְוָה. לָכֵן גַּם הַגֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר אֵינוֹ מְחֻיָּב בִּכְבוֹד הוֹרָיו, כִּי אֵין זֶה צִוּוּי ה' וּדְרִישָׁתוֹ.
וּמִכָּךְ נַשְׂכִּיל וְנָבִין, שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁכִּבּוּד הַהוֹרִים גּוֹבֵל בְּזִלְזוּל וּבְפִחוּת כְּבוֹד שָׁמַיִם – מִמֵּילָא אֵין זוֹ מִצְוָה אֶלָּא עֲבֵרָה, וְאֵינָהּ הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לָאָדָם. מִטַּעַם זֶה הַהֲלָכָה אוֹמֶרֶת שֶׁבֵּן שֶׁאָמְרוּ לוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ לַעֲבֹר עַל אַחַת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה לֹא יִשְׁמַע לָהֶם, בִּהְיוֹת שֶׁהוּא וְהוֹרָיו חַיָּבִים בִּכְבוֹד הַבּוֹרֵא – דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל כְּבוֹד הָאָב וְהָאֵם אֵינוֹ אֶלָּא מִכֹּחַ הַבּוֹרֵא, וּמִמֵּילָא לֹא שַׁיָּךְ לְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ עַל חֶשְׁבּוֹן כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא!בבא מציעא (ל"ב ע"א) ויבמות (ו' ע"ב), והובא בשלחן ערוך יורה דעה (סימן ר"מ הלכה ט"ו). כָּךְ דָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זָ"ל אֶת הַפָּסוּק "נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס"תהלים ט"ו, ד'. זֶהוּ חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁאָבִיו אָחַז הָיָה מֶלֶךְ רָשָׁע שֶׁהָלַךְ בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת וְחָטָא וְהֶחֱטִיא, בְּעוֹד שֶׁהוּא הָיָה צַדִּיק וְזַךְ וְיָשָׁרכמבואר באורך בדברי הימים ב' (פרק כ"ח-כ"ט). , וְלִכְשֶׁנִּפְטַר אָבִיו לְקָחוֹ חִזְקִיָּה בְּנוֹ וּגְרָרוֹ לִקְבוּרָה בְּמִטָּה שֶׁל חֲבָלִים בִּמְקוֹם בְּמִטָּה מְכֻבֶּדֶת, וְזֶה כְּדֵי לְכַפֵּר לוֹ עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים שֶׁעָשָׂה בְּחַיָּיו, וּלְמַעַן יִרְאוּ הָעָם וְיִירָאוּמכות (כ"ד ע"א) ובפירוש רש"י ז"ל שם. וראה בפסחים (נ"ו ע"א) שאף חכמי דורו הסכימו עמו על מעשהו. . לְלַמֶּדְךָ שֶׁחִבַּת הַבֵּן כְּלַפֵּי אָבִיו צְרִיכָה לִהְיוֹת מִכֹּחַ צִוּוּי רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בִּלְבַד, וּכְשֶׁרְצוֹנוֹ הוּא אַחֶרֶת מִמֵּילָא יֵשׁ לִנְהֹג כְּפִי הַנִּדְרָשׁ.
וְלֹא רַק לְמִגְרַעַת נֶאֱמַר הַדָּבָר, אֶלָּא גַּם לְטוֹבָה נֶאֱמַר שֶׁחַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו, שֶׁכֵּן נִפְסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה אָדָם לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת וְיוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ הַקָּהָל, וּבָאוּ אָבִיו וְאִמּוֹ וְקָרְעוּ בְּגָדָיו וְהִכּוּהוּ עַל רֹאשׁוֹ וְיָרְקוּ בְּפָנָיו, עִם כָּל זֹאת לֹא יַכְלִימֵם, רַק יִשְׁתֹּק וְיִירָא מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים שֶׁצִּוָּהוּ בְּכָךְשלחן ערוך יורה דעה (סימן ר"מ הלכה ג'), ונלמד מהמעשה בקידושין (ל"א ע"א), עיין שם. . לְלַמֶּדְךָ, שֶׁגַּם כְּשֶׁלֹּא מִסְתַּבֵּר עַל פִּי הַהִגָּיוֹן לְכַבֵּד אֶת הַהוֹרִים וְלִירָא מֵהֶם מִצַּד מַעֲשֵׂיהֶם – עִם כָּל זֹאת מְחֻיָּבִים אָנוּ בִּכְבוֹדָם מִשּׁוּם צִוּוּי הַבּוֹרֵא שֶׁקַּיָּם עָלֵינוּ. כִּי כְּבוֹד הָאָב וְהָאֵם הוּא כְּבוֹד ה', וּמוֹרָאָם הוּא מוֹרָא שָׁמַיִם, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם מְזַלְזֵל בִּכְבוֹד הוֹרָיו וּבְמוֹרָאָם הֲרֵי זֶה בְּעֶצֶם מְזַלְזֵל בִּכְבוֹד ה' וּבְיִרְאָתוֹוכפי שאמרו בקידושין (ל"א ע"א): "בזמן שאדם מצער את אביו ואת אמו אמר הקב"ה יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם, שאלמלי דרתי ביניהם ציערוני". .
אַחַד הַדְּבָרִים הַגּוֹרְמִים לְתִקְשֹׁרֶת כּוֹשֶׁלֶת בֵּין בֵּן אוֹ בַּת לְהוֹרֵיהֶם הוא הַטָּעוּת שֶׁנִּתְאַזְרְחָה בְּלִבָּם שֶׁל אֲנָשִׁים הַחוֹשְׁבִים לְתֻמָּם כִּי הוֹרֵיהֶם מְחֻיָּבִים לְסַפֵּק לָהֶם אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם, וּלְמַלֵּא אֶת כָּל מְבֻקָּשָׁם, וְאִם יְחַסְּרוּ מֵהֶם אֵיזֶה דָּבָר כָּל שֶׁהוּא הֲרֵי הֵם גּוֹזְלִים מֵהֶם אֶת שֶׁלָּהֶם וְאֵינָם הוֹרִים נֶאֱמָנִים. אַךְ רַבּוֹתֵינוּ מְלַמְּדִים לָאָדָם שֶׁאֵין הַהוֹרִים מְחֻיָּבִים לָזוּן וּלְפַרְנֵס אֶת יַלְדֵיהֶם אֶלָּא עַד גִּיל שֵׁשׁ בִּלְבַד, וּמִכָּאן וָהָלְאָה כָּל מַה שֶּׁיַּעֲנִיקוּ וְיִתְּנוּ לָהֶם הוּא בְּגֶדֶר צְדָקָה וָחֶסֶד בִּלְבַד, מִטּוּב לִבָּם וְלִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּיןראה כתובות (נ' ע"א), והובא להלכה בשלחן ערוך יורה דעה (סימן רנ"א הלכה ג') ובשפתי כהן (שם ס"ק ד'). . הָאָב אֵינוֹ בַּנְק וְהָאִמָּא אֵינָהּ כַּסְפּוֹמָט, וּלְךָ אֵין שׁוּם תָּכְנִית חִסָּכוֹן אֵצֶל הוֹרֶיךָ. כָּל מַה שֶּׁיִּתְּנוּ מֵעַצְמָם – תַּגִּיד תּוֹדָה, אֲבָל לִדְרֹשׁ וּלְבַקֵּשׁ – זוֹ לֹא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה! וְאִם יָבִין וְיַפְנִים זֹאת הַבֵּן מִמֵּילָא יִפְחֲתוּ אֶצְלוֹ הַצִּפִּיּוֹת, וּכְשֶׁאֵין צִפִּיּוֹת מִמֵּילָא אֵין אַכְזָבוֹת, וְהַתִּקְשֹׁרֶת בֵּין הַהוֹרִים וְיַלְדֵיהֶם תִּשְׁתַּפֵּר וְתִתְיַעֵל. וּמִכָּאן שֶׁגַּם הַהוֹרִים חוֹבָתָם שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת יַלְדֵיהֶם בְּתַפְנוּקִים וּבְמוֹתָרוֹת יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, מַה שֶּׁעָלוּל לְהַכְשִׁילָם לֶעָתִיד לָבֹא בְּהֶרְגֵּלִים מְגֻנִּים וּבְצִפִּיּוֹת מְרֻבּוֹת, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים לַהֲרֹס חָלִילָה אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין הַהוֹרֶה וִילָדָיו.
נְקֻדָּה נוֹסֶפֶת עָלֶיהָ יֵשׁ לְעוֹרֵר הִיא הַיַּחַס וְהַקֶּשֶׁר שֶׁל יֶלֶד כְּלַפֵּי הוֹרָיו הַמְבֻגָּרִים: מִטֶּבַע הָעוֹלָם הוּא שֶׁבְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא זֶה הַמַּחֲזִיק אֶת יְלָדָיו וְסוֹעֲדָם וּמְגַדְּלָם, וְהֵם הַתְּלוּיִים בּוֹ וּמְכַרְכְּרִים סְבִיבוֹ. וְאִלּוּ בְּאַחֲרִית יָמָיו מִתְהַפֶּכֶת הַמְּצִיאוּת וְהוֹפְכִים הַיְלָדִים לִהְיוֹת לְהוֹרֵיהֶם לְמִשְׁעֶנֶת וּלְסַעַד, וְהַהוֹרִים הוֹפְכִים לִתְלוּתִיִּים וּלְנִצְרָכִים לָהֶם. וְכַמָּה מְרַגֶּשֶׁת וּמוּבֶנֶת הִיא תְּפִלַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה בִּתְהִלִּים "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי"תהלים ע"א, ט'. הַמְבַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא נִשְׁכַּח מִלֵּב הַבּוֹרֵא וּמִלֵּב יְלָדָיו בְּאוֹתָם הַיָּמִים, וְשֶׁיַּשְׂכִּילוּ יְלָדָיו לְטַפֵּל בּוֹ וְלִדְאֹג לוֹ כְּשֵׁם שֶׁיָּדַע הוּא לְמַלְּאוֹת אֶת צָרְכֵיהֶם וְחֶסְרוֹנָם בְּיַנְקוּתָם. וְלָכֵן עַל כָּל בֵּן וּבַת לְהָבִין שֶׁעֵינֵי הוֹרֵיהֶם נְשׂוּאוֹת אֲלֵיהֶם, לְקַבֵּל מֵהֶם אֶת הַיַּחַס וְהַכָּבוֹד הָרָאוּי לָהֶם, וְהַחֹם וְהַחִבָּה שֶׁאוֹתָם לֹא יְקַבְּלוּ מִשּׁוּם מָקוֹם אַחֵר – כָּל זֶה מַגִּיעַ לַהוֹרִים בְּדִין, וְהַגּוֹזֵל זֹאת מֵהֶם דִּינוֹ חָמוּר בְּיוֹתֵר. לָכֵן חוֹבַת הַיֶּלֶד לְשַׂמֵּחַ אֶת הוֹרָיו בְּמַעֲשִׂים וּבִדְבָרִים, וְאַף לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁעוֹדֶנּוּ תְּלוּתִי וְנִצְרָךְ אֲלֵיהֶם בְּעֵצָה וּבְהַכְוָנָה, וּבְכָךְ יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָמשלי כ"ג, כ"ה. , וְכַאֲשֶׁר עָשִׂיתָ אַתָּה לְהוֹרֶיךָ כֵּן יַעֲשׂוּ לְךָ יְלָדֶיךָ.