לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עֶרְוַת אֲחוֹת אִמּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁכַּב אוֹתָהּ מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה.
וְאַזְהָרָה זוֹ הִיא בֵּין שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אִמּוֹ מִצַּד הָאֵם, וּבֵין מִצַּד הָאָב, וְכָל שֶׁכֵּן מִשְּׁנֵיהֶםיבמות (נ"ד ע"ב) ורמב"ם בספר המצוות (לא תעשה שמ"א) ושלחן ערוך אבן העזר (סימן ט"ו הלכה ט"ז). .
וְהָעוֹבֵר וּבָא עַל אֲחוֹת אָבִיו הֲרֵי הֵם חַיָּבִים כָּרֵת, וְאִם הָיָה בְּמֵזִיד וּבְהַתְרָאַת שְׁנֵי עֵדִים הֲרֵי הֵם חַיָּבִים מַלְקוֹת, וְאִם הָיָה בְּשׁוֹגֵג הֲרֵי הֵם חַיָּבִים קָרְבַּן חַטָּאתרמב"ם הלכות איסורי ביאה (פרק א'). .