לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל הַמְצֹרָע שֶׁטִּמְּאוֹ הַכֹּהֵן לִהְיוֹת כָּל יְמֵי טֻמְאָתוֹ מְכֻסֵּה רֹאשׁכן פירשו בתורת כהנים ובמסכת מועד קטן (ט"ו ע"א) ממה שכתוב "על שפם יעטה". והובא להלכה ברמב"ם הלכות טומאת צרעת (פרק י'). וְעוֹטֵה שָׂפָם כְּאָבֵל, וְאָסוּר בִּשְׁאִילַת שָׁלוֹםכן דרשו במועד קטן (שם) מהפסוק הנ"ל, ועיין בתוספות שם (ד"ה אסור) כיצד מדייקים זאת מהפסוק. וּבְתִסְפֹּרֶת וּבְכִבּוּס הַבְּגָדִים, וּמוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹבְרִים בְּפָנָיו שֶׁהוּא טָמֵאכן למדו בתורת כהנים ממה שכתוב "וטמא טמא יקרא". וראה שבת (ס"ז). . וַחֲמוּרָה טֻמְאַת הַמְצֹרָע שֶׁבְּכֹחָהּ לְטַמֵּא כֵּלִים בְּמַגָּע, וּכְלִי חֶרֶס אַף מֵאֲוִירוֹ, וְאָדָם אַף בְּמַשָּׂא, וְכָל מוֹשָׁב שֶׁיָּשַׁב עָלָיו וּמִשְׁכָּב שֶׁשָּׁכַב עָלָיו אֲפִלּוּ כַּמָּה שְׁכָבוֹת כֻּלָּם טְמֵאִים, וְאִם נִכְנַס לְבַיִת כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת נִטְמָאמשנה בכלים (פרק א') ובנגעים (פרק י"ג) והובא ברמב"ם שם. .
כְּמוֹ כֵן, מִצְוָה עַל הַמְצֹרָע לִפְרֹעַ אֶת שַׂעֲרוֹ וְלִפְרֹם אֶת בְּגָדָיו, וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֻּזְהָר שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ בְּגָדָיו אִם נִצְטָרַע חַיָּב לִפְרֹעַ בְּגָדָיוכן נתבאר במועד קטן (ט"ו ע"א), הואיל ואיסור פריעה ופרימה לכהן הוא לא תעשה, ומצוות המצורע היא מצוות עשה, וכלל בידינו שמצוות עשה דוחה את לא תעשה. . וְאִם הָיָה גָּר בְּעִיר מוּקֶפֶת חוֹמָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַתְקִינִים לוֹ מָקוֹם מִחוּץ לָעִיר לֵישֵׁב שָׁם לְבַדּוֹכמו שכתוב "מחוץ למחה מושבו". ונתבאר במסכת כלים (פרק א'). . וְנוֹהֵג בְּכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִיםמועד קטן (שם). .
לַמְרוֹת כָּל הָאָמוּר, מֻתָּר הַמְצֹרָע בִּרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְכֵן זוֹקֵף אֶת מִטָּתוֹ כִּשְׁאָר הָעָם. וְדִין הָאִשָּׁה שֶׁנִּצְטָרְעָה וְטִמְּאָהּ הַכֹּהֵן כְּדִין הָאִישׁ, מִלְּבַד פְּרִיעַת הָרֹאשׁ וַעֲטִיַּת הַשָּׂפָם וּפְרִימַת הַבְּגָדִים שֶׁאֵינָן נוֹהֲגוֹת בָּהּמועד קטן (ז' ע"ב), וסוטה (כ"ג). . וְכָל הָאָמוּר אֵינוֹ רַק בִּמְצֹרָע הַמֻּחְלָט שֶׁטִּמְּאוֹ הַכֹּהֵן, אֶלָּא אַף מְצֹרָע שֶׁהֻכְנַס לְהֶסְגֵּר דִּינוֹ שֶׁמְּטַמֵּא וְנוֹהֵג בְּכָל הַנַּ"ל כִּמְצֹרָע הַמֻּחְלָט, מִלְּבַד פְּרִיעַת הַשֵּׂעָר וּפְרִימַת הַבְּגָדִים שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בָּהֶם אֶלָּא אִם כֵּן הֻחְלְטָה טֻמְאָתוֹמגילה (ח' ע"ב), והובא ברמב"ם (שם הלכה י'). .
וּמְצֹרָע שֶׁהֻחְלַט אוֹ הֻסְגַּר וְלֹא נָהַג בְּאֶחָד מֵהַדְּבָרִים הַלָּלוּ הֲרֵי זֶה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה.