בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר אִסּוּר גִּלּוּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר "הֵיכַל הַבְּרָכָה" לְהָרה"ק מִקָּאמָארְנָא זִיעָ"אבבאורו על מצוה זו. שֶׁהֵבִיא בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הָאֲרִיזָ"לבשער הקליפות פרק ג'. שֶׁשַּׂעֲרוֹת הָאָדָם בִּמְקוֹרָם אֲמוּרִים לִהְיוֹת אֲדֻמִּים, בִּהְיוֹת שֶׁשָּׁרְשָׁם הוּא מֵהַדִּינִים הַתַּקִּיפִים וּמִמּוֹתְרוֹת הָאָדָם, אֶלָּא שֶׁבִּסְתָם אֵין שְׁלִיטָה חֲזָקָה לַחִיצוֹנִים עֲלֵיהֶם, וְלָכֵן הַשֵּׂעָר הַשָּׁחֹר בַּנֶּתֶק הוּא סִימַן טָהֳרָה. אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהָעֲווֹנוֹת גּוֹבְרִים וְהַקְּלִפּוֹת מִתְגַּבְּרִים, אֲזַי נַעֲשִׂים שַׂעֲרוֹת הַנֶּתֶק אֲדֻמִּים וּצְהֻבִּים, שֶׁזֶּהוּ סִימָן שֶׁהַקְּלִפָּה גּוֹבֶרֶת וְיוֹנֶקֶת יוֹתֵר מֵהֶרְגֵּלָהּ, וְלָכֵן גָּוֶן זֶה שֶׁל שֵׂעָר הוּא סִימַן טֻמְאָה בַּנֶּתֶקוזהו סוד עשו שיצא אדמוני וכולו כאדרת שער מה שמורה על התגברות הדינים, וד"ל. .
וּבִהְיוֹת שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָאָדָם מְצֹרָע עוֹמְדִים כֹּחוֹת הַקְלִפּוֹת סָבִיב הַנֶּתֶק וְרוֹצִים לִינֹק מֵהִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִים, לָכֵן אָסוּר לָנוּ לְהַעֲבִירָם בְּכֹחַ וּבְחָזְקָה, אֶלָּא אַךְ וְרַק בִּתְשׁוּבָה וּבִתְפִלָּה וּבָאֳפָנֵי טָהֳרַת הַמְצֹרָע שֶׁנָּתְנָה לָנוּ הַתּוֹרָה. וּמִטַּעַם זֶה הֻזְהַרְנוּ שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ אֶת שְׂעַר הַנֶּתֶק בִּשְׁעַת הִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִים הַתַּקִּיפִים כַּנַּ"ל.
מצוה קע"א: הנהגת המצרע בזמן טמאתו
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ"ויקרא י"ג, מ"ה – מ"ו. .