לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
בְּהֶמְשֵׁךְ לְעִנְיַן טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל, צִוְּתָה הַתּוֹרָה עָלֵינוּ שֶׁנִּנְהַג דִּינֵי טֻמְאָה בְּאֳכָלִין וּבְמַשְׁקִין שֶׁבָּאוּ בְּמַגָּע עִם אוֹתָם שְׁרָצִים הַמְטַמְּאִים, לְבַל נַכְנִיסֵם לַמִּקְדָּשׁ וּלְבַל יֹאכְלוּם אֲנָשִׁים הַמֻּזְהָרִים עַל הַטֻּמְאָה וּמְצֻוִּים עַל שְׁמִירַת טָהֳרַת גּוּפָם.
בִּכְלַל הַמִּצְוָה, שֶׁכָּל דָּבָר הַמְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם כְּגוֹן לֶחֶם וּבָשָׂר וַעֲנָבִים וְזֵיתִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה, אֲבָל כָּל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם כְּגוֹן מִינֵי עָלִים וַעֲשָׂבִים וְגִזְעֵי עֵצִים וּפְרָחִים שֶׁאֵינָם עוֹמְדִים לַאֲכִילָה אֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה, אֶלָּא אִם כֵּן יִחֲדָם לַאֲכִילַת אָדָםמשנה בעוקצין (פרק ג') ורמב"ם הלכות טומאת אוכלין (פרק א'), ועיין שם כל פרטי הדינים והאופנים. .
מִלְּבַד זֹאת אָמְרָה הַתּוֹרָה שֶׁאֵין הָאוֹכָלִין מְקַבְּלִים טֻמְאָה עַד שֶׁיֻּכְשְׁרוּ לְכָךְ עַל יְדֵי שֶׁיִּבָּלְלוּ תְּחִלָּה בְּאֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמַּשְׁקִין הַמַּכְשִׁירִים לְקַבֵּל טֻמְאָה וְהֵם: הַמַּיִם וְהַטַּל וְהַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן וְהֶחָלָב וְהַדָּם וְהַדְּבַשׁ. וְאֵינָם מַכְשִׁירִים עַד שֶׁיִּבָּלְלוּ בָּהֶם בִּרְצוֹן הַבְּעָלִים. וּמִשֶׁהֻכְשְׁרוּ אֲפִלּוּ אִם נִתְנַגְּבוּ הֲרֵי הֵם רְאוּיִים לְקַבֵּל טֻמְאָהכפי שכתוב (ויקרא י"א, ל"ח) "וכי יותן מים על זרע". והובא במכשירין (פרק ו') ובבכורות (ז' ע"ב). ומה שצריך שיותנו המשקין מרצון הבעלים כן למדו חכמי התלמוד בבבא מציעא (כ"ב ע"ב) מהפסוקים. .
כְּמוֹ כֵן אֵין הָאוֹכָלִין הַבָּאִים מִן הַצּוֹמֵחַ מְקַבְּלִים טֻמְאָה עַד שֶׁיֵּעָקְרוּ לְגַמְרֵי מִן הַקַּרְקַע, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהֵם מְחֻבָּרִים וַאֲפִלּוּ בִּמְעָט הַמְחַיֶּה אוֹתָם אֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָהעוקצין (פרק ב') ורמב"ם (שם פרק ב'). . וְכֵן אֵין הָאוֹכָלִין הַבָּאִים מִן הַחַי מְקַבְּלִים טֻמְאָה עַד שֶׁיָּמוּתוּ, אֲבָל בְּחַיֵּי חַיּוּתָם נִשְׁאָרִים בְּטָהֳרָתָםעוקצין (פרק ג') וחולין (קי"ח) ורמב"ם (שם). ועיין שם מה דינו של בעל חי שנגע בשרץ בעת פירכוסו למות. .
עוֹד לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ זָ"ל שֶׁאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא שֶׁל אוֹכָלִין אוֹ מַשְׁקִין שֶׁנָּגַע בָּהֶם שֶׁרֶץ הֲרֵי הֵם טְמֵאִים, שֶׁנֶּאֱמַר "מִכָּל הָאֹכֶל... וְכָל מַשְׁקֶה...". אוּלָם אוֹכָלִין טְמֵאִים אֵינָם מְטַמְּאִים אוֹכָלִין אֲחֵרִים עַד שֶׁיִּהְיוּ הָאוֹכָלִין הַטְּמֵאִים בְּשִׁעוּר שֶׁל כַּבֵּיצָה. וְאִלּוּ הַמַּשְׁקִין מְטַמְּאִים אֲפִלּוּ בְּכָל שֶׁהוּאכן נאמר בתורת כהנים, והובא ביומא (פ') וברמב"ם הלכות טומאת אוכלין (פרק ד'). .
כַּיּוֹם שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין הַשְׁלָכוֹת מַעֲשִׂיּוֹת לְדִינִים אֵלּוּ, אוּלָם לִכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יָשׁוּבוּ דִּינִים אֵלּוּ לְתָקְפָּם עַל כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל.