בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר מְקוֹר טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד כָּתַב רַבִּי מְנַחֵם הַבַּבְלִי בְּסִפְרוֹ "טַעֲמֵי מִצְווֹת"מצוה ע"א. שֶׁשְּׁמוֹנָה שֶׁרָצִים אֵלּוּ הֵם קְשׁוּרִים וַאֲחוּזִים לְמַעְלָה בְּכֹחוֹת הַטֻּמְאָה, וְכָל יְנִיקָתָם הִיא מֵאוֹתָם כֹּחוֹת, וְלָכֵן כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם בְּמוֹתָם מוֹשֵׁךְ עָלָיו מֵאוֹתָם כֹּחוֹת טֻ?מְאָה הַמַּחְלִיאִים אֶת נִשְׁמָתוֹ.
וְעַל אַף שֶׁשְּׁאָר שִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה הֵם בִּכְזַיִת וְיוֹתֵר, כָּאן לְגֹדֶל זַכּוּת וְטֹהַר הַנְּשָׁמָה שֶׁל הָאָדָם וּלְגֹדֶל הַטֻּמְאָה שֶׁל אוֹתָם שְׁרָצִים, כְּבָר בְּשִׁעוּר קָטָן שֶׁל כַּעֲדָשָׁה מִיָּד הֵם מְטַמְּאִים.
מצוה ק"ס: טמאת אכלין ומשקין
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל כְּלִי יִטְמָא"ויקרא י"א, ל"ד. .