דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
כְּבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל שֶׁאֵין הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא אֶת נוֹגְעוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה בּוֹ שִׁעוּר כַּעֲדָשָׁה. וּמִכָּ?ל מָקוֹם, לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ זָ"ל בַּמִּשְׁנָה שֶׁאֵיבָר שָׁלֵם מִן הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין בּוֹ שִׁעוּר כַּעֲדָשָׁהנדה (מ"ג ע"ב) ורמב"ם הלכות שאר אבות הטומאה (פרק ד' הלכה ג'). .
כְּמוֹ כֵן נִתְבָּאֵר לְעֵיל שֶׁאֵין הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא אֶת נוֹגְעוֹ אֶלָּא בְּמוֹתוֹ בִּלְבַד. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם נִתְלַשׁ אֵיבָר שָׁלֵם מִן הַשֶּׁרֶץ הֲרֵי שֶׁאוֹתוֹ אֵיבָר מְטַמֵּא עַל אַף שֶׁהַשֶּׁרֶץ עַצְמוֹ עֲדַיִן חַיחולין (קכ"ה ע"א) ורמב"ם (שם הלכה ד'). והגדרת איבר לענין זה היא שיש בו בשר וגידים ועצמות כדי שיוכל להעלות ארוכה. .