לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתוֹ קָרְבָּן אוֹ מִנְחָה מִן הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ לְשָׂרְפָם בָּאֵשׁ כְּדִינָם: אִם הָיָה הַקָּרְבָּן מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְנִטְמָא בְּתוֹךְ הַמִּקְדָּשׁ – שׂוֹרְפִים אוֹתוֹ הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַדֶּשֶׁן הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה בָּעֲזָרָה. וְאִם נִטְמָא מִחוּץ לְמִקְדָּשׁ – לֹא יַכְנִיסוּהוּ בְּטֻמְאָתוֹ אֶלָּא יִשְׂרְפוּהוּ בַּחוּץ. וְאִם הָיָה מִן הַקֳּדָשִׁים הַקַּלִּים שׂוֹרְפִים אוֹתוֹבְּעָלָיו בְּבֵיתָםמחלוקת התנאים בשקלים (פרק ח' הלכה ג') ונפסק כרבי עקיבא. ראה ברמב"ם הלכות פסולי המוקדשין (פרק י"ט הלכה ו'). .
וְנִתְבָּאֵר בַּתַּלְמוּד, שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁנִּטְמָא בְּשַׂר הַקֳּדָשִׁים אֵין יוֹתֵר צֹרֶךְ לְשָׁמְרוֹ שֶׁלֹּא יִטָּמֵא בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה יוֹתֵר תּוֹךְ כְּדֵי שְׂרֵפָתוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֶלָּא רַשָּׁאִים לְשָׂרְפוֹ אַף יַחַד עִם דָּבָר אַחֵר שֶׁנִּטְמָא בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵין נִזְהָרִים אֶלָּא עַל הַטָּהוֹר שֶׁלֹּא יִטָּמֵא וְלֹא עַל הַטָּמֵאראה פסחים (י"ד ע"א) במשנה ובגמרא שם, והובא ברמב"ם בהלכותיו (שם). .
וּמִי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹבְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא וְלֹא שָׂרְפוֹ הֲרֵי זֶה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה.