בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר אִסּוּר אֲכִילַת קֳּדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר "אִמְרַת הַצְּרוּפָה"על תרי"ג מצוות, בבאור מצוה זו. שֶׁכָּתַב שֶׁעִקַּר עִנְיַן הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן וַאֲכִילָתוֹ הוּא תִּקּוּן לְחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. וְהִנֵּה בְּכָל מָקוֹם בּוֹ יֵשׁ כְּנִיעָה לַסִּטְרָא אַחֲרָא מִיָּד הַקְּדֻשָּׁה נֶעֱלֶמֶת וּבוֹרַחַת, בִּבְחִינַת "אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בִּכְפִיפָה אַחַת"ראה סוטה (ה' ע"א) ויבמות (קי"ב ע"ב). . כֵּיוָן שֶׁהַקְּדֻשָּׁה טִּבְעָהּ לִשְׁכֹּן בָּעֶלְיוֹנִים, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹרֶדֶת לְבֵין הַתַּחְתּוֹנִים הוּא רַק לְאַחַר הֲכָנָה רַבָּה וְטָהֳרָה יְתֵרָה הַמְזַמֶּנֶת לַקְּדֻשָּׁה מָקוֹם הָרָאוּי לִשְׁרוֹת בּוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהַטֻּמְאָה מִתְקָרֶבֶת וְנִכְנֶסֶת - מִיָּד הַקְּדֻשָּׁה פּוֹרַחַת וּמִסְתַּלֶּקֶת.
וְלָכֵן בְּשָׁעָה שֶׁנִּטְמָא הַקָּרְבָּן מִסִּבָּה כָּל שֶׁהִיא מִיָּד הַקְּדֻשָּׁה מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וְיוֹתֵר אֵין בַּאֲכִילָתוֹ שׁוּם תּוֹעֶלֶת אוֹ תִּקּוּן, אֶלָּא אַדְּרַבָּה נִדְבֶּקֶת נִשְׁמַת הָאֹכֶל בַּסִּטְרָא אַחֲרָא הַשּׁוֹרָה עָלָיו וּמְטַמֵּאת נַפְשׁוֹ. וְנִרְמָז הַדָּבָר בַּכְּתוּבִים שֶׁכֵּן כָּתוּב "וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא" מַה שֶּׁעוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא "שֶׁאִם בָּא הָרַע יְגָרֵשׁ כָּל טוֹב". עכת"ד.
מצוה קמ"ו: שרפת בשר קדשים שנטמא
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא... בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף"ויקרא ז', י"ט. .