דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
כְּבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל שֶׁאִסּוּר אֲכִילַת קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ חָל לֹא רַק עַל הַקָּרְבָּן עַצְמוֹ, אֶלָּא גַּם עַל שְׁאָר הַקֳּדָשִׁים הַמִּתְלַוִּים עִמּוֹ כְּגוֹן הַלְּבוֹנָה הַנִּקְמֶצֶת עִמּוֹ, וְאַף עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. וְלַמְרוֹת שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָם בְּגֶדֶר מַאֲכָל מִכָּל מָקוֹם לִמְּדוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּתַּלְמוּד שֶׁחִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשִׁירָתָם לִיתֵן עֲלֵיהֶם שֵׁם שֶׁל מַאֲכָל, וּמִמֵּילָא הָאוֹכְלָם בְּטֻמְאָתָם הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב מַלְקוֹת.
וְהִנֵּה בְּסֵפֶר "מִנְחַת חִנּוּךְ"בסוף באורו למצוה זו. מִסְתַּפֵּק כֵּיצַד יְהֵא הַדִּין בְּאוֹכֵל מִן הַחֲלָקִים שֶׁאֵינָם עוֹלִים עִם הַקָּרְבָּן לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא מוּסָרִים מִמֶּנּוּ קֹדֶם הַקְרָבָתוֹ כְּגוֹן עַצְמוֹתָיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, הַאִם גַּם בָּהֶם יִתְחַיֵּב עַל אֲכִילָתָם אוֹ לֹא?
וְהֵבִיא אֶת דַּעַת הַצְלַ"ח שֶׁכָּתַב שֶׁחִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשֶׁרֶת כָּל מַה שֶּׁקָּשׁוּר לַקֹּדֶשׁ וְהוֹפַכְתּוֹ לְהִקָּרֵא "מַאֲכָל" אַף שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַמִּזְבֵּחַ וְאֵינוֹ נֶאֱכָלוהוכיח דבריו מדין נותר, עיין שם בדבריו. , וּמִמֵּילָא גַּם עַל דְּבָרִים כְּגוֹן אֵלּוּ יִתְחַיֵּב אָדָם מַלְקוּת. אוּלָם לַהֲלָכָה הִכְרִיעַ הַמִּנְחַת חִנּוּךְ שֶׁרַק דָּבָר הַנֶּאֱכָל לַמִּזְבֵּחַ חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשַׁרְתּוֹ לְהֵחָשֵׁב כְּנֶאֱכָל לָאָדָם וּלְחַיְּבוֹ, אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל לֹא לָאָדָם וְלֹא לַמִּזְבֵּחַ לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר בּוֹ "חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשַׁרְתּוֹ", וְהָאוֹכְלוֹ בְּטֻמְאָה אֵינוֹ חַיָּב מַלְקוֹת. ע"ש נִמּוּקָיו וּטְעָמָיו לַדָּבָר.