לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה עַל כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה הָרַשָּׁאִים לֶאֱכֹל מִן הַקָּרְבָּנוֹת לְבַל יֹאכְלוּ מִבְּשַׂר הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּטְמָאכן מבואר בזבחים (ל"ד ע"א) ובעוד מקומות, והובא להלכה ברמב"ם בהלכות פסולי המוקדשין (פרק י"ח הלכה י"ב). , אוֹ מִשְּׁאָר חֲלָקָיו כְּגוֹן עֵצָיו אוֹ לְבוֹנָתוֹ וְכַיוב"זכן למדו בזבחים (שם) ממילת "והבשר" היתירה בכתובים. . וְזֶה אָמוּר בֵּין שֶׁהַבָּשָׂר טָמֵא בְּאַב הַטֻּמְאָה, וּבֵין בִּוְלַד הַטֻּמְאָה שֶׁל טֻמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא. אוּלָם אִם טָמֵא בְּטֻמְאָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם אֵינוֹ חַיָּב מֵהַתּוֹרָה, אֲבָל מַכִּים אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם.
אִסּוּר זֶה הוּא בֵּין לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּיְּמָה הַקְרָבָתוֹ, וּבֵין לִפְנֵי, כָּל שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל מִי שֶׁאָכַל בְּשַׂר קָדָשִׁים טָמֵא קֹדֶם זְרִיקַת דָּמוֹ אֵינוֹ חַיָּב מֵהַתּוֹרָה, אוּלָם מַכִּים אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶםמחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש בזבחים (ל"ד ע"א), ונפסק כרבי יוחנן. .
בִּכְלַל הַדְּבָרִים אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָסוּר גַּם כֵּן לְטַמֵּא אֶת בְּשַׂר הַקֳּדָשִׁים, אוּלָם עַל דָּבָר זֶה מְקֻבְּלָנוּ שֶׁאֵין חִיּוּב מַלְקוֹתמחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש בזבחים (ל"ג ע"ב) ובמכות (י"ד ע"ב), ופסקו הראשונים כרבי יוחנן שאיסור יש בדבר אולם אינו לוקה. .
וְהָעוֹבֵר וְאוֹכֵל כַּזַּיִת מִן הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ הֲרֵי זֶה עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה וְחַיָּב מַלְקוֹת.